משקיעי ביומד עונים על השאלות הקשות: לאילו חברות לעולם לא ניתן כסף?

באילו מיתוסים סטארט-אפיסטים ישראלים צריכים להפסיק להאמין, מהי העצה הטובה ביותר שמייסד לא ישמע בדרך כלל מקרנות הון סיכון ואיזה שוק פיננסי יכול להוות גשר עבור חברות ישראליות לשוק האמריקאי? אלו חלק מהשאלות הקשות שעליהן השיבו משקיעי הביומד בכנס Biomed 2026.

אילו חברות לעולם לא יקבלו מכם כסף? את השאלה הפרובוקטיבית הזו שאל מתי גיל, מנכ"ל סטודיו AION Labs להקמת חברות דיפטק, המשלבות בינה מלאכותית וביולוגיה, בפאנל המשקיעים בכנס, שנערך לפי כחודש בתל אביב.

● מנכ"ל טבע לשעבר: "בסיס הביוטק בארה"ב קורס. ישראל צריכה חלופות"
● מסחור ידע מהאוניברסיטאות: אלו התמריצים החדשים של משרד האוצר

המשקיעים שהשתתפו בפאנל, המגיעים ממדינות שונות ומתחומים שונים בתוך סקטור הביומד, לקחו כל אחד את השאלה לכיוון קצת אחר.

"אנחנו שואלים את החברה מה היקף השוק הכולל, ואם היא לא יודעת להגדיר את השוק שלה היטב, זה לא בשבילנו", אמר מייקל רייס, שותף מייסד LifeSci Partners. "זו אגב לא בעיה ישראלית בכלל - חברות אמריקאיות רבות גם לא מצליחות בזה".

"להרגיע את המשקיע"

"היזמים הישראלים הם חדשנים ברמה העמוקה. אין להם 'כבוד' לאופן שבו עושים דברים היום, וזה דווקא יתרון", אמר מישל חביב, שותף מנהל וממייסדי קרן ALIVE המתמחה בבריאות דיגיטלית ומכשור רפואי. "אך באופן אידיאלי, כדאי להקדיש כרבע מזמן הפגישה לתיאור החדשנות, וביתר הפגישה לתת סימנים שירגיעו את המשקיע שיש לו על מי לסמוך, כלומר לתאר: מי אתם? האם יש לנו פה את כל הכישרונות שדרושים למשימה? האם יש לכם מודל עסקי עם משוואת ערך ללקוחות הרלוונטיים?".

ד"ר מישל לין הול, שותפה מנהלת וממייסדות קרן Entrée Bioventures בתחום פיתוח התרופות, אמרה כי היא דווקא מוכנה לשקול מנהלים של הפעם הראשונה. "אם הוא מבין מה הוא לא יודע. אנחנו לא אוהבים כשמנהלים הם שחצנים".

 משתתפי פאנל המשקיעים בכנס Biomed 2026 / צילום: אלכס אלמן

אילו מוצרים לא יקבלו השקעות?
מיכל גבע, שותפה מנהלת בקרן Triventures, המתמחה במכשור רפואי ובבריאות דיגיטלית, מסבירה כי: "אם לפני כמה שנים השקענו ב-AI שתומכת בתהליכים קיימים, למשל AI לייעול תהליכים אדמיניסטרטיביים בבתי חולים, משום שזו הייתה הדרך הפחות מסוכנת להיכנס לתחום, הרי שהיום אנחנו משקיעים בחברות AI רק אם הן מביאות חידוש - מוצר שלא ניתן בכלל לעשות בלי זה. אחת הסיבות לכך היא שיום אחד, כאשר היה לי רגע פנאי, התיישבתי ללמוד איך לתכנן בקלוד קוד, וראיתי כמה נגיש לכל אדם לאפיין מוצר על פי הצרכים שלו. יהיה קשה יותר להגיע לבידול במוצרים מסוג זה".

לין הול התייחסה גם היא לסוגיית הבינה המלאכותית: "בוסטון היא בירה של חדשנות ומדע, אבל בתחום ה-AI, יש לנו מה ללמוד ממקומות אחרים, כמו סן פרנסיסקו, וגם ישראל יכולה לעזור לנו".

מהו המיתוס שהיזמים הישראלים מאמינים בו?
חביב: "שהטכנולוגיה היא שקובעת את עתיד החברה".

גבע: "שיהיה אקזיט תוך 5 שנים".

לין הול: "שהם מבריקים, ואם העולם לא רואה את זה - זו אשמתו".

רפאל ויסנייבסקי, שותף בקרן הפרייבט אקוויטי הצרפתית Andrea Partners, שגייסה השנה כ-600 מיליון דולר ספציפית להשקעה בתחום מדעי החיים: "חברות ישראליות חושבות לפעמים שעדיף לגייס סכום קטן בתחילת הדרך, להוכיח את עצמך ואז לגייס יותר בוולואציה גבוהה יותר. ההיגיון פה ברור, אך הן מפספסות את הקרנות שהמנדט שלהן הוא לשים רק צ'קים גדולים, כמונו. היינו בקשר עם חברה שאותה שכנענו להגדיל גיוס מ-20 מיליון דולר ל-60 מיליון דולר, ולבסוף הסיבה היחידה שבגללה הגיוס הגדול לא נסגר היא שהחברה נרכשה בדרך".

גבע: "בעבר, משקיעים זרים חיפשו כאן רק חברות קטנות וראשוניות. ההצלחה של תחום הטכנולוגיה בהקמת יוניקורנים וחברות עצמאיות מחלחלת גם אלינו בסופו של דבר, וכבר לא נדיר לראות סבבי גיוס של 50 או אפילו 100 מיליון דולר".

"העלויות דווקא יורדות"

שחר צפריר, שותף מנהל בקרן TLV Partners: "המחירים עולים. גיוס סיד של 3 מיליון דולר לפני שש שנים מתומחר היום ב-6 מיליון דולר, כי יש יותר כסף נגיש. אני דווקא חושב שהעלויות האמיתיות של פיתוח תרופה או מכשור רפואי הולכות ויורדות, בזכות כלי בינה מלאכותית חדשים, ולכן לפעמים המגמה צריכה להיות דווקא הפוכה".

מהי העצה הכי טובה שמייסד לא ישמע מקרן הון סיכון?
לין הול: "כשהחברה גדלה אתה חייב להיות קרוב ללקוחות שלך". המשמעות היא לרוב - שיזמים ישראלים חייבים לעבור לארה"ב.

גבע: "אם אתה הכי חכם בחדר, אתה כנראה עושה משהו לא נכון".

צפריר: "טפל גם בבריאות הנפשית, כי הדרך צפויה להיות ארוכה וקשה".

סין מצליחה לערער

בימים אלה, סין היא בכותרות בתחום פיתוח התרופות, לאחר שהפכה למתחרה מובילה בתחום החדשנות, המערערת אפילו את העליונות האמריקאית.

האם אמריקאי שהשקיע בסין יהפוך פתוח יותר להשקעה מחוץ לארה"ב, אולי גם בישראל?
רייס: "לא בהכרח. משקיעים אמריקאים כבר רגילים לעבוד עם סין, לייצר שם. יש להם אנשים שנמצאים שם ומחפשים טכנולוגיות".

ויסנייבסקי: "הם הפכו לסופרמרקט של תרופות ביולוגיות, וחברות הביג-פארמה רואות שם חדשנות עם יכולת פיתוח וייצור, ואינסוף כוח עבודה זול. חברות הפארמה מעסיקות אמריקאים דוברי סינית שיודעים לבדוק איזו חברה סינית באמת עושה מדע אמיתי וניסויים אמיתיים, וזה מרגיע את החברות הגדולות.

"ואז גם קרנות הסיכון נכנסות לסין, כדי לקחת את החברות הללו אליהן ואז למכור אותן לחברות הפארמה. עבור ישראל, וגם עבור אירופה, זו תחרות גדולה מאוד. על כל תרופה שחברה אירופית שבה השקענו מפתחת, משקיעי ההמשך והרוכשים הפוטנציאליים שואלים אותנו - 'בדקתם אם לא מפתחים כזה בסין?', והתשובה היא שלעיתים קרובות אנחנו לא יודעים. דברים נמצאים מתחת לרדאר".

באילו תחומים כדאי להקים חברות ישראליות כיום?
רייס: "פגשנו חברות מעניינות ביותר בתחום הרדיו-פארמה ובתחום מחלות הנשימה - CF ו-COPD - שהסינים פחות פעילים בו. אבל כדי שיצמחו, חייבים לחבר אותן למנהלים הכי מנוסים, אחרת הם לא יעברו את מבחן המשקיעים בבוסטון".