כמה קולות בקלפי היו יכולים להתווסף בחברה הערבית?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אחמד טיבי
מפלגה: חד"ש-תע"ל
מקום פרסום: גוני כהן ושחר גליק, גל"צ
ציטוט: "כשאנחנו מקימים רשימה משותפת, הציבור הערבי, כולל אלו שלא הצביעו בעבר - בבחירות הקודמות חצי מיליון ערבים לא הצביעו - כולל אלו שלא הצביעו בעבר, באים להצביע"
תאריך: 04.06.26
ציון: נכון

חה"כ אחמד טיבי התראיין לגלי צה"ל והתייחס לנושא של הקמה מחודשת של הרשימה המשותפת. הוא התייחס ליתרונות של הדבר: "כשאנחנו מקימים רשימה משותפת, הציבור הערבי, כולל אלו שלא הצביעו בעבר - בבחירות הקודמות חצי מיליון ערבים לא הצביעו - כולל אלו שלא הצביעו בעבר, באים להצביע". בדקנו האם אכן בבחירות 2022 חצי מיליון מצביעים ערבים נעדרו מהקלפי.

לפי השנתון הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2023, ב-2022 היו בישראל כ-1,274,900 ערבים ודרוזים מגיל 18 ומעלה (בעלי זכות הצבעה). מתוכם, כ-105,800 דרוזים. לפי ניתוח של ד"ר אריק רודניצקי, חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, ביישובים הדרוזים מצביעים בעיקר למפלגות יהודיות, ולכן סביר להניח שטיבי - שהתייחס להשפעה של הקמת הרשימה המשותפת על שיעור ההצבעה בחברה הערבית - לא התכוון לאוכלוסייה זו. בלעדיהם, ערביי ישראל מונים כ-1,169,100 בגירים.

הניתוח הנ"ל של ד"ר רודניצקי עושה שני דברים: הוא מספק את שיעורי ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים (47.7% לא הצביעו) ואומדן (שכן לא ניתן לדעת במדויק) של כמה ערבים הצביעו בערים המעורבות. לכן, היה צורך בשני שלבים: ראשית, להבין מה גודל האוכלוסייה הערבית בכל סוג יישוב; שנית, להבין כמה מתוכם לא הצביעו.

לפי ניתוח אחר של רודניצקי, עבור מרכז משה דיין באוניברסיטת תל-אביב, ביישובים הערביים והדרוזים היו בבחירות 938,401 בעלי זכות הצבעה. לפי אותו ניתוח, מעט פחות מחצי מיליון הצביעו ביישובים הערביים והדרוזיים, מה שמשאיר עם 439,507 שלא הצביעו. מאחר שלפי הניתוח למכון הישראלי לדמוקרטיה רודניצקי ביישובים הדרוזיים שיעור ההצבעה עמד על 50.1%, משמעות הדבר הוא שיש 52,794 דרוזים שלא הצביעו, מה שמשאיר עם 386,713 ערבים ביישובים הערביים שלא הצביעו.

כלומר, כדי שהמספר בו נקב טיבי יהיה נכון יש צורך בכ-113 אלף ערבים מהערים המעורבות שלא הצביעו. לפי מספר בעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים והדרוזיים, הרי שבערים המעורבות יש כ-336,499 ערבים בעלי זכות בחירה. קרי, שכ-33.6% מהערבים שחיים בערים המעורבות לא הצביעו. מאחר שבאומדן של רודניצקי שיעורי ההצבעה נעו בין 49% (חיפה ותל-אביב-יפו) ל-64% (מעלות-תרשיחא), הרי שבהכרח יש יותר מ-34% מערביי הערים המעורבות שלא מימשו את זכות ההצבעה שלהם, כך שטיבי למעשה ביצע הערכת חסר. בעייתי לדעת כמה בדיוק ערבים בעלי זכות הצבעה יש בכל עיר, כיוון שבחלוקה עירונית הלמ"ס מספקת נתונים על פי קבוצות גיל (0-4, 5-9 וכן הלאה), כשאחת הקבוצות היא 15-19, לא ניתן לדעת באופן מדויק כמה בני 18 ומעלה יש בכל עיר.

מעבר למספרים היבשים, רודניצקי מצביע על מספר מגמות מעניינות ששוות התייחסות בקצרה. כך הוא כתב במאמרו למרכז דיין: "שיעור ההשתתפות של המצביעים ביישובים הערביים והדרוזים בבחירות לכנסת ה-25 עמד על 53.2%, עלייה ניכרת לעומת הבחירות שנערכו בשנה שעברה (44.6%). מנקודת מבט בת עשור (2013-2022) נרשם בבחירות האחרונות תקדים: זו הפעם היחידה שבה חלה עלייה של ממש בשיעור ההשתתפות של המצביעים הערבים בבחירות לכנסת, וזאת אף שהמערכת הפוליטית הערבית אינה מאוחדת כשם שהייתה בתקופת הרשימה המשותפת. [...] עובדה זו מלמדת שהפיצול במערכת הפוליטית הערבית בבחירות האחרונות, שהתבטא בהתמודדותן של שלוש רשימות ערביות המייצגות ארבע מפלגות, לא דיכא את השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירות, אלא עשה דווקא את ההפך.

"תקופת הרשימה המשותפת (2015-2021) עמדה בסימן אחדות השורות ברחוב הערבי, אולם רשימה זו סבלה מהיעדר סינרגיה בין מרכיביה. חמור מכך, עבור חלקים גדולים בציבור הערבי היא טשטשה את ההבדלים בין המפלגות והותירה אותם ממורמרים ומתוסכלים לנוכח כישלון האחדות ביניהן. בבחירות האחרונות שבה המערכת הפוליטית הערבית למבנה המשולש שאפיין אותה עד הקמת הרשימה המשותפת. לראשונה זה עשור עמדו בפני הבוחר הערבי שלוש חלופות פוליטיות ראויות. העלייה בשיעור ההצבעה מלמדת כי הרחוב הערבי צמא לשיח פוליטי, וכך התעורר עניין מחודש בהשתתפות בבחירות.

"למעשה, דווקא הפיצול בין הרשימות השונות עודד רבים בציבור הערבי להשתתף בבחירות. חלקם הרגישו כעת שנכון יותר מבחינתם להצביע לרשימה המייצגת אותם, ורק לה, מבלי לקשור זאת בעסקת חבילה עם גורמים פוליטיים נוספים. אחרים, שנמנעו מהצבעה בבחירות הקודמות (2021), מצאו לבסוף כתובת לפתק שלהם בקלפי, הגם שלא עשו זאת בלב שלם, ובלבד שלא יוותרו על זכותם להצביע. בצד זאת, לא מעטים מקרב הערבים שהצהירו על כוונתם להחרים את הבחירות (למשל, ברשתות החברתיות), חזרו בהם מן ההחלטה. חלקם הצביעו לבל"ד, לאו דווקא מתוך הזדהות רעיונית עם מצע המפלגה אלא יותר מתוך הרצון לסייע לבל"ד לעבור את אחוז החסימה.

"ואף על פי כן, שיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות האלה (53.2%) נותר נמוך - ואף נמוך מעט מהממוצע הכללי של שיעורי השתתפותם בבחירות בעשור האחרון, 55.9%. למרות העלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות, התמונה ברורה: מחצית מבעלי זכות הבחירה הערבים עדיין אינם מממשים את זכות ההצבעה לכנסת".

פנינו לרודניצקי על-מנת לקבל הרחבות נוספות. תחילה, הוא אישר בפנינו שהמספר של חצי מיליון ערבים שנמנעו מהצבעה הוא סביר. לאחר מכן, ביקשנו להבין: מאחר שהטענה היא שהרשימה המשותפת תעלה את שיעור ההצבעה, אך מהניתוח של הנתונים עולה שבבחירות האחרונות דווקא הגדלת התחרות הפוליטית הביאה להעלאת שיעור ההצבעה - כיצד אמורה להשפיע הקמה מחדש של הרשימה המשותפת?

"הניתוח שלי משקף את מה שהיה ב-2022, והמציאות גורמת לשינוי בעמדות", אומר רודניצקי. "אני חושב שאם עכשיו יקימו רשימה משותפת אחוז ההצבעה יעלה ויוכל להגיע ל-65% ואולי קצת יותר, פשוט כי זה רצון הציבור. אם לא תהיה רשימה משותפת תהיה הימנעות עד כדי החרמה, ובכל מקרה פחות אזרחים ערבים יצביעו. יחד עם זאת, בגלל שגם ככה יש כרגע רשימה משותפת לשלוש מפלגות - חד"ש, תע"ל ובל"ד - אז המצב לא כזה גרוע, אבל מבחינת החברה הערבית ברגע שהסמליות הזו של אחדות תקרום עור וגידים בדמות הרשימה המשותפת המלאה זה ייתן מוטיבציה נוספת להצביע".

ביקשנו גם להבין מדוע בחברה הערבית מעדיפים רשימה אחת, שלכאורה תדרוש מהמצביעים לתמוך גם במרכיבים שהם מתנגדים לתפיסתם הרעיונית, על פני תחרות בין כמה מפלגות ערביות המתמודדות בנפרד. "הרוב היהודי במדינה מרגיש שיש לו את הפריבילגיה להמליך מלכים ולהזיז את הקול שלו, וזה מסביר מדוע, למשל, האיחוד בין בנט ללפיד קטן מסכום חלקיו, לפחות כרגע. לעומת זאת, המיעוט הערבי חש שאם הוא לא ידאג לעצמו אף אחד לא ידאג לו. במהלך המחאות השונות - נגד הרפורמה המשפטית, למען שחרור החטופים, למען ועדת חקירה ממלכתית - לא נתנו לקול של הציבור הערבי להישמע. כעת יש תחושה בציבור הערבי שמדובר בבחירות גורליות, שחייבים להחליף את הממשלה הנוכחית, ובחברה הערבית מחפשים דרך להשפיע על הממשלה, בעיקר כדי לטפל בתופעת האלימות. הציבור הערבי מיטלטל בין שני קטבים שלעולם לא ייפגשו: אחדות ערבית והשפעה על הממשלה. ברור שאם תהיה רשימה משותפת אחת, עם מצע אחד, לא תהיה לה אפשרות להשתלב בממשלה, בעוד שמפלגה ערבית אחת שאיננה מחויבת למשמעת סיעתית של הרשימה המשותפת תוכל להצטרף לממשלה על מנת להבטיח השפעה פוליטית של הציבור הערבי. אף על פי כן הניסוי של הקמת הרשימה המשותפת, שהתחיל לפני עשור, מראה שזו כן דרך ליצור שינוי".

בשל הציון, לא התבקשה תגובה.

לסיכום, אין נתונים מלאים, אך הסתמכות על הנתונים החלקיים מראה שהמספר של חצי מיליון ערבים שלא הצביעו ב-2022 הוא סביר ואולי אף מהווה הערכת חסר. לכן דברי טיבי נכונים.