הצמצומים בחברת הסייבר סניק חוזרים: עשרות עובדים בישראל פוטרו

סבב פיטורים חדש ורביעי במספר בישראל בחברת הסייבר הוותיקה סניק (Snyk). דוא"ל שהועבר הבוקר (ד') לכ-90 עובדי החברה בישראל ושאר העובדים בעולם פירט את הצורך לקצץ במספר העובדים, שלאחריו נקראו כמה עשרות עובדים לשימוע. הפיטורים נערכים לרוחב מרכזי החברה בארה"ב, אך בישראל שבה מספר העובדים של החברה קטן בלאו הכי, מהווים הפיטורים פגיעה משמעותית במרכז המו"פ. בשנים 2023-2022 ביצעה סניק בישראל ובמשרדים שונים בעולם שלושה סבבי פיטורים שהקיפו מעל ל- 350 איש.

● "פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, בעורכי הדין ובקרנות ההשקעה"
● צוקרברג רוצה נתח משוק התחזיות: מטא מפתחת אפליקציה חדשה שתתחרה בפולימרקט
● בלעדי | שווי חברת השרתים של עומר אדם ומאור מלול קופץ ל-1.6 מיליארד דולר

סניק נוסדה על ידי מייסדים ישראלים בבריטניה וארה"ב, כאשר בתחילת העשור הפעילה כאן מרכז פיתוח שהעסיק כמה מאות עובדים, אך עיבתה בהדרגה יותר ויותר את פעילותה בחו"ל, כאשר גם המייסדים הישראלים, ובראשם המנכ"ל לשעבר גיא פודחרני, התחלפו לטובת הנהלה אמריקאית. כיום מועסקים בחברה כ-1,550 עובדים מתוכם רק כ-90 בישראל, כך על פי הרשת החברתית למקומות עבודה לינקדאין. למרות זאת, המרכז הישראלי נחשב לגבוה באיכותו ומעסיק מהנדסי סייבר ותוכנה בפרופיל גבוה.

פיטר מקיי, שמוביל את חברת הסייבר מאז 2019, הודיע מוקדם יותר השנה כי יעזוב את תפקידו וציין שהשלב הבא של החברה דורש מנהיגות "עם שורשים עמוקים בחדשנות מוצר ובבינה מלאכותית".

ההשפעה מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד

סניק, כמו מתחרותיה צ'קמרקס או גיטהאב, הושפעה מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד בחודש פברואר האחרון העוסק בסריקת קוד לאיתור פרצות סייבר. גם סניק וצ'קמרקס עוסקות בסריקת קוד, כאשר חלק מהפגיעה בהן נעשית בזירת המוניטין: בעוד שחברות אלה עושות מאמצים להתאים את עצמן לעידן הבינה המלאכותית, המשקיעים מעדיפים לשים את כספם בחברות חדשות יותר שנולדו לעידן הבינה המלאכותית שבה סוכני AI מפתחים בעצמם יישומים, אגב ייצור של פרצות אבטחה רבות.

כתגובה לעליית סוכני ה-AI שכותבים קוד ומגלים פרצות בעצמם, השיקו חברות אלה פתרונות משלהן - סניק השיקה את Evo וצ'קמרקס את Developer Assist, וכחלק ממרוץ חימוש בין חברות התוכנה לענקיות ה- AI עוד מוקדם האם ידה של קלוד או OpenAI יהיה על העליונה.

בין המשקיעות המרכזיות בחברה - קרן העושר הקטארית (QIA), שהייתה חתומה על ירידת שווי בחברה מ- 8.6 מיליארד דולר ל- 7.4 מיליארד בשנים שלאחר בועת הטכנולוגיה של הקורונה.

מהחברה טרם התקבלה תגובה.