הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות Voicenter
ביוני האחרון פרסם מהנדס בשם פיטר שטיינברגר משפט קצר ברשת X. הוא כתב, בקירוב: תזכורת חודשית, אתם כבר לא אמורים לכתוב פרומפטים לסוכני קוד. אתם אמורים לתכנן לולאות שכותבות את הפרומפטים בשבילכם. המשפט הזה נצפה מיליוני פעמים תוך ימים. אבל מה שהפך אותו ממשפט שנון לרעיון מכונן היה מי שהסכים איתו.
● ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר השנה, מספר סבבי הגיוס ירד
● לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון
בוריס צ'רני, האיש שבנה את Claude Code, אחד מכלי פיתוח ה- AI המובילים בעולם, אמר בריאיון: אני כבר לא כותב פרומפטים ל-Claude. יש לי לולאות שרצות. הן אלה שכותבות ל-Claude ומחליטות מה לעשות. התפקיד שלי הוא לכתוב את הלולאות. וזו לא רטוריקה. צ'רני סיפר שבמשך חודש שלם לא פתח סביבת פיתוח, בזמן שכל הקוד שלו, מאות בקשות מיזוג, נכתב על ידי הסוכן.
קוראים למקצוע החדש הזה Loop Engineer, מהנדס לולאות. וכדי להבין למה הוא כל כך חשוב, לא רק למתכנתים אלא לכל מי שמנהל ארגון בישראל, צריך לחזור כמה צעדים אחורה. ולהסתכל על מסע שלם שעברנו תוך שלוש שנים בלבד.
מהמקצוע הלוהט שנעלם ועד המדרגה האחרונה
ארבע תחנות, כיוון אחד. כש-ChatGPT הגיע לעולם, נולד מקצוע שנשמע כמו בדיחה: Prompt Engineer, מהנדס פרומפטים. אנשים הרוויחו מאות אלפי דולרים על היכולת לדבר עם המכונה, לנסח את ההוראה המושלמת שתוציא מהמודל את התשובה הטובה ביותר. התקשורת הכתירה את זה כמקצוע הלוהט של העשור. שנתיים אחר כך, התפקיד הזה כמעט נעלם ככותרת עצמאית. לא כי הוא נכשל. אלא כי הוא הפך למיומנות בסיסית שכולם מחזיקים, כמו לדעת לכתוב מייל.
התחנה השנייה הגיעה ביוני 2025, כששני אנשים, טובי ליטקה מנכ"ל Shopify ואנדריי קרפתי מהדמויות המוכרות בעולם ה-AI, הסכימו שהמונח הנכון הוא Context Engineer, מהנדס הקשר. התובנה הייתה עמוקה: הקסם הוא לא בניסוח ההוראה, אלא באיזה מידע, זיכרון וכלים אתם מספקים למודל לפני שהוא מתחיל לעבוד. לא איך אתם שואלים. מה אתם מניחים על השולחן.
התחנה השלישית, ב-2026, היא Harness Engineer, מהנדס הרתמה (יש שקוראים לזה גם Agent Engineer). כאן כבר לא מדובר בשיחה בודדת עם המודל, אלא בתכנון כל הסביבה התפעולית שבה סוכן אוטונומי פועל: אילו כלים יש לו, מתי הוא עוצר, למי הוא מסלים, איך הוא נכשל בבטחה. כפי שאמר מהנדס מצוות Codex של OpenAI: סוכנים זה לא הקשה. הרתמה היא הקשה.
ועכשיו התחנה הרביעית: Loop Engineer. כאן האדם עולה מדרגה אחרונה. הוא כבר לא כותב את ההוראה, לא אוסף את ההקשר, ואפילו לא מפעיל את הסוכן הבודד. הוא מתכנן את הלולאה: מערכת קטנה שפועלת לבד. מוצאת את העבודה, מפעילה את הסוכן, בודקת את התוצאה מול מטרה מוגדרת, ואם היא לא הושגה, מפעילה את הסוכן שוב עם תיקונים. האדם הופך למחבר של המערכת. המודל הופך לחלק קטן בתוכה.
ה-AI יחליף את כל העובדים? לא בטוח
שימו לב לכיוון של כל המסע הזה. בכל תחנה, האדם מתרחק עוד צעד מהעבודה עצמה, ומתקרב צעד למערכת שמייצרת את העבודה. מי שכתב פעם שורת קוד אחת מתכנן היום מערכת שכותבת אלפי שורות בזמן שהוא ישן. זו בדיוק אותה מדרגה שעברנו פעם משפת מכונה לשפות עיליות, ומשם למסגרות עבודה. כל קפיצה כזו הכפילה את התפוקה האנושית. אף אחת מהן לא ביטלה אותה.
הטעות שעולה מיליארדים וכאן מגיעה הנקודה שצריכה לעניין כל מנכ"ל, לא רק כל מתכנת.
יש פיתוי עצום לחשוב שאם הטכנולוגיה כל כך חזקה, אפשר פשוט לקנות אותה ולפטר אנשים. הנתונים אומרים בדיוק את ההפך. מחקר של MIT מ-2025 מצא ש-95% מפיילוטים של AI גנרטיבי בארגונים לא ייצרו שום השפעה מדידה על השורה התחתונה. גרטנר צופים שיותר מ-40% מפרויקטי הסוכנים בעולם יבוטלו עד 2027. ו-Klarna, שהתגאתה שהסוכן שלה מבצע עבודה של 700 נציגים ופיטרה בהתאם, גילתה תוך שנה שאיכות השירות צנחה, והחזירה בני אדם.
מה משותף לכל הכישלונות האלה? הטכנולוגיה לא הייתה חלשה מדי. פשוט לא היה מי שתכנן אותה נכון. כפי שמנסחים את זה ב-PwC בכלל אצבע ששווה לתלות על הקיר: הטכנולוגיה מספקת כ-20% מהערך. 80% הנותרים מגיעים מעיצוב מחדש של העבודה סביבה. כלומר, הסוכן הוא 20%. ה-Loop Engineer שמתכנן את הלולאה סביבו הוא 80%.
זו הסיבה שאני טוען טענה שנשמעת כמו סתירה: כן, ה-AI יחליף עבודה. הרבה עבודה. אבל זה לא יקרה בלי העובדים הכי טובים, אלא בזכותם. הארגון שינצח הוא לא זה שקנה את ה-AI החזק ביותר. כולם קונים את אותו מודל, באותו מחיר. הארגון שינצח הוא זה שהאנשים שלו יודעים לתכנן את הלולאה. הטכנולוגיה הפכה למצרך. הכישרון האנושי שמפעיל אותה הפך לנכס היקר ביותר.
הקרב של הדור שלנו
תנו לי לתרגם את זה לעולם שאני חי בו כבר שנים: מוקדי שירות ומכירות. אצלנו ב-Voicenter אנחנו רואים את המעבר הזה קורה בשטח, אצל לקוחות אמיתיים, לא במצגת.
קחו מנהל מוקד טוב. אחד שמכיר כל תסריט שיחה, יודע איפה לקוחות מתעצבנים, מבין מתי נציג צריך להתערב ומתי לא. במודל הישן, הידע הזה היה כלוא בראש שלו ובאוזניים של חמישים נציגים. עכשיו תארו לעצמכם שאותו מנהל הופך ל-Loop Engineer.
הנה הלולאה שהוא בונה אצלנו במערכת, בלי לכתוב שורת קוד אחת. שיחה נכנסת, וה- VoiceBot מזהה את הלקוח עוד לפני המילה הראשונה: מי הוא, מה הסטטוס שלו, מה פתוח אצלו ב-CRM. הבוט מטפל בפניות הפשוטות לבד ומבצע פעולות במערכת בזמן אמת. אם השיחה דורשת אדם, הנציג מקבל אותה כשכל ההקשר והסיכום כבר מוכנים לפניו. ואחרי השיחה, ה- AI מתמלל, מסכם, פותח משימות ומכין טיוטת מענה. הכל אוטומטי. אבל הלב של הלולאה הוא רכיב אחד שאנחנו קוראים לו Custom Prompts: המנהל מגדיר בדיוק מה ה-AI צריך לחפש בכל שיחה. האם הלקוח הזכיר מתחרה? האם הייתה התנגדות מחיר? האם השירות הידרדר? המערכת בודקת את עצמה מול ההגדרות האלה, שיחה אחר שיחה, ומשתפרת. זו לולאה במובן המדויק של המילה. כל אינטראקציה הופכת לידע, וכל ידע משפר את האינטראקציה הבאה.
הלולאה הזו לא עובדת קשה יותר. היא לומדת. והמנהל שתכנן אותה לא הוחלף, הוא מינף את הידע שלו על פני מוקד שלם, שנים קדימה. זה בדיוק הרעיון שמאחורי מה שאנחנו בונים: ECHO Center , מערכת הפעלה לעידן ה- AI , שבה כל קול שנכנס לארגון הופך לידע וכל ידע הופך לפעולה. אבל גם במערכת המתקדמת ביותר, הלב הוא לא הסוכן. הוא האדם שתכנן את הלולאה.
ולמה דווקא אנחנו. עכשיו תחברו את שני הקצוות.
מצד אחד, המקצוע היקר ביותר בעידן הקרוב הוא תכנון לולאות. מיומנות שדורשת הבנה טכנית, חשיבה מערכתית, ויכולת לתרגם תהליך עסקי לקוד שמשתפר לבד. מצד שני, יש מדינה אחת בעולם שיושבת על ריכוז הכישרון הזה בצפיפות הגבוהה בעולם. לפי מדד השימוש של Anthropic , ישראל מדורגת ראשונה בעולם בעוצמת השימוש ב- AI ביחס לגודלה. לא שנייה. ראשונה.
אבל הנתון החשוב באמת הוא לא כמה אנחנו משתמשים, אלא הפער בין מה שאפשר לעשות עם AI לבין מה שאנחנו באמת עושים איתו. Anthropic עצמם מיפו את הפער הזה: יש תהום בין היכולת התיאורטית של הטכנולוגיה לבין השימוש בה בפועל, בכל ענף וענף. וזה בדיוק האוצר שלא נגענו בו. כי אם 95% מעובדי ההייטק שלנו כבר חיים את ה- AI , אבל רוב המשק הישראלי עדיין לא, אז כל מהנדס שיוצא היום מההייטק הוא לא מובטל. הוא Loop Engineer פוטנציאלי, שיכול להיכנס לבית חולים, לבנק, למפעל או לרשת קמעונאית, ולתכנן שם את הלולאה הראשונה שתשנה ענף שלם.
זה הקרב של הדור שלנו. לא להגן על מבנה ההייטק הישן, ולא לפחד מהסערה המושלמת של פיטורים, שקל חזק ומלחמה ארוכה. אלא לקחת את הכישרון הכי יקר בעולם, שמשתחרר עכשיו מהבועה, ולפזר אותו אל כל פינה במשק. הטכנולוגיה תכין. הסוכנים ירוצו. אבל מי שיתכנן את הלולאות, מי שיחליט לאן הן רצות ובשביל מה, אלה אנחנו, בני האדם. וזו ההזדמנות להמציא מחדש לא רק את העבודה, אלא את הכלכלה שלנו כולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
