עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

שלושה חודשים לאחר הפסקת האש, ובענף התיירות עולם כמנהגו נוהג. נמלי התעופה באבו־דאבי ובדובאי כבר שוקקי חיים, ונערכים לעשרות מיליוני נוסעים במהלך חופשת הקיץ. דור קרובינר ועומרי ליטבק, מייסדי חברת הטכנולוגיה מייז - המפעילה מעין בורסה מקוונת למסחר בחדרי מלון ובכרטיסי טיסה - מדווחים על שיאים בהזמנות ועל חזרה לשגרה מלאה. "ההתאוששות הייתה מהירה, כפי שהתעשייה הזו מוכיחה שוב ושוב", מסכם קרובינר, "זה לא הולך לשום מקום - אנשים ימשיכו לטוס".

● ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר השנה, מספר סבבי הגיוס ירד
● זינוק של מעל 200%: המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט

"כיף שאני יכול לקנות דירה לילדים"

חברת טכנולוגיית התיירות מייז (Mize), שהקימו דור קרובינר ועומרי ליטבק (40), פועלת כבר שנים מתחת לרדאר. החברה מפעילה מעין בורסה למסחר במלאי של חדרי מלון ומשווקת אותם לאתרים כמו בוקינג והוטלס, לצד סוכנויות נסיעות ברחבי העולם. המיקוד של החברה בתייר האסייתי אינו מקרי, שכן מייז נמכרה בחשאי כבר לפני כשנתיים לתאגיד הקוריאני יאנולג'ה (Yanolja) - חברת פורטפוליו של סופטבנק. העסקה נחתמה ללא פרסום, תמורת סכום המוערך ב־250 עד 300 מיליון דולר.

המייסדים - קרובינר, ליטבק וגיא לויטן - רשמו אקזיט מרשים לאחר שפעלו בפרופיל נמוך וביעילות הונית גבוהה. מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר בלבד ממשקיעים כמו נועם לניר, קרן פלאשפוינט הבריטית ועליבאבא הסינית. "הוקמנו כסטארט־אפ רזה, והמשכנו לעבוד ככה", מסביר ליטבק. בזכות המודל, המייסדים וכמאה עובדי החברה התחלקו בחלק הארי של ההון. מדובר באקזיט חריג בנוף המקומי, שבו חברות נוטות לגייס מאות מיליוני דולרים ומותירות את רוב המניות בידי הקרנות. בשיחה עם גלובס סירבו המייסדים להתייחס לפרטי המכירה והסתפקו באישור קיומה. "החברים יודעים וגאים, והאישה (השחקנית אגם רודברג - א"ג) מבסוטה", מודה קרובינר. "סופר כיף לדעת שאני אוכל לקנות דירה לשלושת הילדים שלי, וזה סופר כיף לדעת שאני אוכל לעשות איתם חופשות לאורך ה־20 שנה הקרובות", מסביר ליטבק.

מבחינת השניים, העבודה רק מתחילה. החברה הפכה ליחידת רווח והפסד עצמאית בתוך התאגיד הקוריאני, שמצפה לראות צמיחה שנתית ומתגמל בהתאם לביצועים.

התגלמות סיפור הסינדרלה הקוריאני

הרוכשת של מייז, יאנולג'ה, היא אחת מחברות התיירות הגדולות במזרח אסיה. התאגיד, שנכלל בפורטפוליו של ענקית ההשקעות סופטבנק, מחזיק בנתח שוק של כ70% בקוריאה ומנהל מסע רכישות אגרסיבי שבמסגרתו צירף כבר יותר מ־15 חברות תחת המטרייה שלו.

בעוד שיאנולג'ה מביאה עמה את נפח העסקאות והנוכחות בשוק האסייתי, מייז משמשת כ"מוח" הטכנולוגי של הקבוצה. החברה הישראלית מפתחת אלגוריתמים מתקדמים לאופטימיזציה, המאפשרים לתאגיד לשמור על מעמד דומיננטי מול פלטפורמות ההזמנות וסוכנויות הנסיעות, ולייעל את שולי הרווח באמצעות טכנולוגיות המבוססות על ניהול סיכונים - בדיוק כפי שעושים אלגוריתמים בשוק ההון.

החברה היא התגלמות סיפור סינדרלה הקוריאני. היא הוקמה על ידי סו ג'ין לי, יתום שעבד כאחראי שירות חדרים במלון בקוריאה וניצל את ראשית עידן האינטרנט כדי לפתח מערכת הזמנות מקוונת, שהפכה את בית המלון לאימפריה. ההצלחה משכה את תשומת ליבו של מאסאיושי סון, מייסד סופטבנק, שהזרים לחברה 2 מיליארד דולר לטובת מסע רכישות אגרסיבי, שכלל בהמשך גם את החברה הישראלית.

הרכישה של מייז נולדה כמעט במקרה, במהלך כנס במיאמי. "הגענו במטרה למכור להם את החברה, אבל הנציג הקוריאני לא הגיע לפגישה", מספר קרובינר. היזמים לא ויתרו, ואחד מהם זיהה את הנציג נשען על קיר בצידו השני של האולם והחליט לפנות אליו. הנציג כבר הכיר את מייז וידע שהיא אחראית לרווחים של מיליוני דולרים עבור אחת החברות בענף. לאחר שיחה קצרה הוא אף רץ אחריהם כדי להעניק להם מחזיק כרטיסי ביקור עם פרטיו, וכעבור שבועיים נחתמה העסקה. "הזדמנויות קיימות", מסכם קרובינר, "גם אם הפגישה שלך לא התקיימה, הלכנו עד אליו, זיהינו אותו ופנינו אליו. אנחנו מאמינים בלעשות את האקסטרה מייל".

קרובינר וליטבק החלו את דרכם בשוק ההון. קרובינר שימש מנהל השקעות באינפיניטי וכיום הוא חבר בוועדת ההשקעות של קופות הגמל של מור, בעוד ליטבק החל את דרכו בישיר בית השקעות בתקופת רפורמת בכר ובהמשך פנה לעולם התשלומים המקוונים. הרקע הזה הוביל אותם לזהות דמיון בין שוק ההון לעולם הזמנות המלונות, ולנסות להחיל עקרונות "אלגו־טריידינג" על עולם התיירות - תחום שבו המחירים משתנים ללא הרף בדומה לנכסים פיננסיים.

"בשוק ההון ראינו שמי שעושה כסף מסחר באופציות הם רובוטים ואלגוריתמים", מסביר קרובינר. "שוק ההון הוא השוק הכי משוכלל והכי תחרותי שיש. ובמקביל זיהינו שווקים של נכסים אחרים - כמו הזמנות של חדרי בתי מלון - שהיו רחוקים מלהיות משוכללים. חדר בבית מלון - כמו אופציה בשוק ההון - הוא בעל תאריך פקיעה, המחיר שלו עולה ויורד כל הזמן והוא ניתן למסחור. הרעיון היה לבנות חברת אלגו־טריידינג לשוק אתרי התיירות. אנחנו נממש אסטרטגיות השקעה וניקח על עצמנו את הסיכון כדי לתת ערך ללקוחות".

מתחת לפני השטח של בוקינג ואקספדיה

מתחת לפני השטח של אתרים כמו בוקינג, אקספדיה, הוטלס או אגודה, מסתתר עולם בו מלאי חדרי המלון נסחר בתנודתיות גבוהה, בדומה לנכסים פיננסיים. התחרות בין הפלטפורמות המציעות את אותו החדר בדיוק מחייבת יעילות, וטכנולוגיית האלגו־טריידינג של מייז מנהלת את הסיכונים אוטומטית. המערכת חוזה את התנהגות המחירים ומבצעת "מסחר" בזמן אמת תוך ניצול פערי תמחור.

כך, במקום השוואת מחירים פסיבית, המערכת מנבאת את התנהגות השוק ומבצעת אופטימיזציה המבוססת על ניתוח הסתברויות, כמו המתנה למועד ההזמנה המשתלם ביותר או המרה של חדר בר־ביטול לחדר ללא ביטול. מודל ההכנסות נשען על שיתוף ברווחים, כך שככל שהיא מייצרת חיסכון גדול יותר עבור ענקיות התיירות, כך צומחים רווחיה. הלקוחות נהנים משיפור בשולי הרווח ומגלגלים את החיסכון אל צרכן הקצה.

"אחד השינויים הגדולים שאנחנו רואים בשוק הוא המעבר מהחלטות המבוססות על תחזיות להחלטות שמתקבלות בזמן אמת", מסביר קרובינר, "נוסעים מזמינים קרוב יותר למועד הנסיעה, משווים מחירים במספר רב של פלטפורמות ומצפים למחיר ולחוויה מותאמים אישית. לכן, בינה מלאכותית כבר לא מהווה רק יתרון - אלא תשתית הכרחית".