מקרון הרחיק ישראלים מתערוכה ביטחונית אך וייטנאם התעקשה לפגוש אותם

נשיא צרפת עמנואל מקרון מיתג עצמו בשנים האחרונות כאחד מהמנהיגים האירופאים היותר אנטי־ישראליים, כולל הרחקת חברות ישראליות מתערוכת יורוסאטורי בחודש שעבר, כפי שנחשף בגלובס. עם זאת, כעת מתגלה כי ההשפעה שלו הייתה מוגבלת, וייתכן שאף הפוכה: באתר "אינטליג'נס אונליין" מדווח, כי משלחת בכירה של וייטנאם, בראשות נגוין טרוונג ת'אנג, אמנם הגיעה לתערוכה ונפגשה עם חברות מקומיות כדוגמת איירבוס ו־UNAC, אך גילתה בהן עניין מוגבל. לעומת זאת, הבכירים הווייטנאמים הקדישו זמן רב לחברות הישראליות שהצליחו בכל זאת להציג בתערוכה, וגם לכאלו שלא - ומקומן מוכר בקרב התעשייה הבינלאומית.

● עולה מדרגה: הממשלה אישרה את מיזוג אלתא בתעשייה האווירית
● המדינה שמכינה את אזרחיה למלחמה - עם רחפן ששוקל פחות מ־100 גרם

הפעילות הצרפתית לסגירת תצוגות ישראליות התבצעה שבועיים לאחר שהממשל בפריז הודיע למשרד הביטחון על איסור השתתפות רשמית של מדינת ישראל, ומניעת אפשרות מחברות ישראליות להציג נשק התקפי. הצעדים הללו ננקטו כשנתיים לאחר האיסור הגורף שחל על חברות ישראליות להשתתף ביורוסאטורי 2024 . אז, בית המשפט בפריז ביטל את ההחלטה, בנימוק של אפליה מסחרית - אך הדבר נעשה יום לפני סגירת התערוכה ואחרי שהנזק המסחרי והתדמיתי כבר נגרם.

משרד הביטחון אמנם נמנע מהופעה בתערוכה לאחר שהביתן הלאומי בוטל, והשקעה של כ־2 מיליון שקל ירדה לטימיון, וכן מספר החברות הישראליות שתכננו הופעה צנח - אך עדיין עשרות תכננו להגיע. ממצב שבו נרשמו 74 חברות ישראליות ליורוסאטורי לפני כשנתיים, המספר צנח לפחות מ־40 השנה. הירידה בהשתתפות ישראלית עומדת בניגוד למגמה העולמית, שהרי השנה צפויים כ־2,600 מציגים מכל העולם. מדובר באלף מציגים יותר מאשר בתערוכה הקודמת ב־2024.

בין החברות שהורו למנהליהן על סגירת דוכניהן כבר אמש נמנות אירונאוטיקס, אורביט, מרעום דולפין וסמארט שוטר. אירונאוטיקס היא חברה שבדירוג המל"טים העולמי שהתפרסם אשתקד באתר דיפנס פוסט, התמקמה במקום ה־26, שנייה מבין החברות הישראליות. אירונאוטיקס מייצרת אמצעים מכמה סוגים ולייעודים שונים, ביניהם כטב"ם MALE מדגם דומינייטור, עם משך פעילות של 20 שעות ומשקל המראה מרבי של 1,900 ק"ג; והרחפן הכבד אוקטופר שנועד לפעילות של עד 4 שעות ומשקל המראה של 24 ק"ג.

שותפה תעשייתית וגם לקוחה ביטחונית

העניין הווייטנאמי הרב בתעשיות הביטחוניות הישראליות אינו חדש ומהווה נדבך מתוך מגמה שניכרה בנתוני סיבט, האגף ליצוא ביטחוני, ב־2025. בעת שבה היצוא הגיע לשיא אשתקד של כ־19.2 מיליארד דולר, יעד היצוא הצומח היה אסיה־פספיק, שזינק מכ-23% מכלל היצוא ל-32%. בשנות המלחמה חלה העמקה של שיתוף הפעולה עם וייטנאם, כספקית חומרי נפץ ומוצרים תעשייתיים נוספים של התעשיות הביטחוניות, במיוחד בצל האמברגו הגובר ממדינות המערב. כחלק מהתהליך חתמה חברת MODEL 4 הישראלית לאחרונה על הסכם בלעדיות עם חברת "דונג נאם" הווייטנאמית, לצורך מענה בתחומי העיבוד השבבי המדויק, יציקות מתקדמות, חישול, זיווד אלקטרוני וייצור רכיבים מורכבים. עד היום, הסתמכו חברות בישראל על שרשראות אספקה וייצור במדינות כמו הודו, בולגריה, וצ'כיה.

חלק מהותי מהסיבה שבגינה אפ"י (האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני) לא מתנגד לפנייה לווייטנאם טמון בכך שארה"ב היא לקוחה משמעותית של האנוי - עבור הבסיסים האמריקאיים במרחב. בה בעת, החברות הישראליות הגדולות דורשות עמידה בתקני איכות מערביים, שאליהם הווייטנאמים כבר רגילים מהעבודה עם האמריקאים.

וייטנאם היא גם לקוחה ביטחונית בעצמה, גם אם לא בסדר גודל של הודו, שהיא הלקוחה הגדולה מכולן. העסקאות עמה כוללות השבחות טנקים שביצעה אלביט ומכירות טילי ספייק של רפאל. בפברואר דווח באתר אינטליג'נס אונליין, כי משרד ההגנה של וייטנאם סגר חוזה עם רפאל לרכישה בסך כ־250 מיליון דולר של "פיירפליי" (מעוז, בעברית) - חימוש משוטט שבו צה"ל השתמש במלחמה. כחלק מן ההסכם, הצדדים סגרו על ייצור החימושים במפעל מקומי.