צביקה שווימר: "הרבה מהמתחרים רוצים לסכל לנו את הנפקת קרפור בבורסה"

אחרי שנים מאתגרות מאז ביסוסה בישראל, עברה השנה קרפור, רשת הסופרמרקטים הצרפתית שבזכיינות אלקטרה צריכה, שינויים רבים. האחרון שבהם היה מינוי מנכ"לית חדשה, ענבל הרסון, עד לאחרונה סמנכ"לית הסחר של החברה המרכזית למשקאות (CBC) במקומו של מיכאל לובושיץ, שמונה ליו"ר משותף של גלובל ריטייל (החברה שמחזיקה בקרפור, בתוך חטיבת הצריכה של אלקטרה), לצד היו"ר הנוכחי צביקה שווימר.

● האם מותג הספורט הסיני ANTA יסייע לשורת הרווח של קבוצת קסטרו-הודיס?
● פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

לקראת כניסתה של הרסון לתפקיד, שצפויה להתרחש ב-1 באוגוסט, ייתכנו שינויים במבנה ההנהלה הבכירה. בשבוע שעבר חשפנו בגלובס על עזיבתם של שני בכירים: ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה. בחברה טוענים בתוקף כי לא מדובר בפיטורים יזומים, אלא בתזוזות טבעיות של אנשים בתוך הארגון. לצד זאת, גם דוברת אלקטרה צריכה בחרה לעזוב את תפקידה, אחרי שנתיים אינטנסיביות.

"החברה נמצאת היום במצב הטוב ביותר שלה מבחינת כוח אדם ויחסי הנהלה-דירקטוריון", מסביר שווימר בשיחה עם גלובס. "חברות עושות מעת לעת ריענון של כוח אדם ושל מנהלים, וזה דבר מבורך. אני מאמין שהמנכ"לית החדשה תרכיב סביבה את התמהיל האנושי הטוב ביותר, ותוכל לחזק עוד יותר את החברה ולשפר את הביצועים".

לדבריו, "על התפקיד הזה התמודדו כ-50 איש". הרסון נבחרה משום ש"היא אחד השמות החזקים ביותר בשוק המזון, מנהלת מוערכת מאוד, עם ניסיון עשיר. היא ממש חיה את השוק הזה".

 סניף קרפור סיטי בתל אביב / צילום: גלית חתן

גורמים בשוק טוענים כי ייתכן שהתזוזות בכוח האדם של קרפור דווקא נובעות מהתערבות של הבעלים בצמרת, אך שווימר דוחה את הטענות הללו מכל וכל. "החברה מתנהלת בצורה תקינה, לפי ממשל תאגידי ברור", הוא אומר בשיחה עמו. "יש לה יו"ר, דירקטוריון והנהלה, וזה הציר היחיד של קבלת ההחלטות.

"בעלי המניות הם לא פקטור בהקשר של ההנהלה ומבנה כוח האדם. אני שמח שרוב ההנהלה שלנו היא הנהלה ותיקה וטובה, שהייתה חלק בלתי נפרד משיפור התוצאות שלנו בשנים האחרונות".

"עובדים על תשקיף"

במאי 2023 השיקה קרפור 50 סניפים ראשונים במקביל, בהשקעה שלפי הדיווחים אז עמדה על 250 מיליון שקל. מאז שולש מספר הסניפים, כשלאורך התקופה נאבקה הרשת להחזיר את ההשקעה הגדולה של קבוצת אלקטרה, שהסתכמה ביותר מ-650 מיליון שקל - ולהפוך את החברה לרווחית, או לפחות לצמצם משמעותית את החובות שלה לספקים ולבנקים.

השינוי הגיע במהלך שנת 2025: מהפסד של 190 מיליון שקל בשנת ההרצה (2023), בשנת 2025 נרשם רווח נקי של 16 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2026 עמד הרווח הנקי על 6 מיליון שקל.

בנוסף, לובושיץ ושווימר הובילו את הרשת לצמצום משמעותי בחוב הבנקאי, מ-507 מיליון שקל ב-2023 ל-185 מיליון שקל נכון ליוני 2026. גם ה-EBITDA השלילית שהציגה קרפור בתחילת הדרך (מינוס 33 מיליון שקל), הפכה לחיובית, עם 140 מיליון ב-2025, ו-40 מיליון ברבעון הראשון של 2026.

"לרשת יש הסכמי סחר טובים מאוד, גם בגלל יתרון הגודל שלה", אומר שווימר. "בנוסף, נכנסו אלינו לאחרונה גם עובדים תאילנדים, והכול נעשה בהלימה לתוכניות העסקיות של החברה". למעשה, לדבריו, "השגנו את כל היעדים שהצבנו לעצמנו מ-2023. עברנו לתוצאות חיוביות ולהון חיובי, והגענו להסדרי מימון מול בעלי המניות.

"עמדנו בכל ההבטחות שנתנו לבנקים ולשוק ההון. כשאנחנו מסתכלים קדימה, לאור מצב השוק, התוצאות שלנו, והרצון המשותף של כל בעלי המניות בחברה, אנחנו בוחנים את נושא ההנפקה על בסיס תוצאות 2026".

ההנפקה של הרשת, כחברה בורסאית נפרדת מאלקטרה מוצרי צריכה, נמצאת על השולחן מאז סוף 2025 ובענף עוקבים אחרי הנושא מקרוב. "ממש בימים אלו אנחנו עובדים על תשקיף ובוחנים את העת הנכונה", אומר שווימר. "אנחנו קרובים לקבל החלטה לגבי הטיימינג, אבל זה לא תלוי בתוצאות של הרבעונים הקרובים".

לדבריו, "הנפקה בעת הנוכחית היא דבר מבורך. יחד עם הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים, נוצר מצב בריא מאוד לבחון את המהלך הגדול הזה. בייחוד בשוק המזון הסופר-תחרותי, שבו הרבה מהמתחרים מסתכלים עלינו ורוצים לסכל את הניסיון שלנו להכניס את קרפור לבורסה".

עם זאת, מכיוון שחוק הריכוזיות מגביל את השרשור הבורסאי של חברה שלישית בפירמידות אחזקה (אלקו, שתחתיה אלקטרה מוצרי צריכה, לא יכולה לשרשר תחתיה גם את קרפור), ברשת בוחנים דרך אחרת למהלך. "יש הרבה דרכים ואופציות לבחון איך להנפיק את קרפור בצורה נכונה", מסביר שווימר, "הכול נמצא על השולחן, ואנחנו בוחנים את האפשרות הטובה ביותר עבורנו".

סימני שאלה על הסל

לצד האופטימיות שמשדר שווימר, בחודשים האחרונים מתמודדת קרפור עם לא מעט ביקורת סביב "הסל של ישראל", שקידם שר הכלכלה ניר ברקת, ושהיא הייתה היחידה שניגשה למכרז שלו (ומשכך, גם זכתה).

עיקר הביקורת הציבורית והתקשורתית הופנתה כלפי ברקת, ועל כך שהמהלך לא הוביל לירידת מחירים כוללת בענף המזון. אבל החיצים נשלחו גם לעבר הרשת, על כך שבחרה להחיל את הסל רק בשליש מהסניפים שלה, ובכך "בלבלה" את הציבור.

עם זאת, ברשת דווקא דיווחו על עליות של מאות אחוזים במכירות של מוצרי הסל, וטענו לאורך כל הדרך שמדובר ב"רעידת אדמה" בשוק קמעונאות המזון, שתרמה רבות להמשך עידוד התחרות בין השחקניות בישראל.

כזכור, יוזמת הסל של ישראל למעשה מקבעת מחירים של כ-100 מוצרים פופולריים לתקופה של חצי שנה (עם אופציה לחצי שנה נוספת), תמורת קמפיין פרסומי מטעם המדינה בשווי של 25 מיליון שקל. להובלת הקמפיין נבחר הקומיקאי אלי יצפאן, ועל הפרסום הופקדה לפ"מ.

קרפור בחרה להוריד את מחיר הסל אפילו יותר ממה שהציע משרד הכלכלה בתחילה, אך השיתה הגבלת קנייה של שני מוצרים (מאותו סוג) פר לקוח. כמו כן, הסל קיים בעיקר בסניפים הגדולים, ולא בסניפי הסיטי שמותגו מחדש כ"סיטי לה מרשה" כדי למנוע בלבול - אך לא תמיד בהצלחה.

על פי שווימר, מקץ שלושה חודשים לתוך המהלך השאפתני של ברקת, עדיין לא התקבלה החלטה בחברה אם להמשיך אותו לחצי שנה נוספת. "נבחן את הדברים יחד עם משרד הכלכלה, ונוציא החלטה בשבועות הקרובים", הוא אומר לגלובס. "לא היינו ולא נהיה עם אג'נדה פוליטית כזו או אחרת. אנחנו פועלים רק לטובת החברה ולקוחותיה". לדבריו, "יצרנו סל סופר-אטרקטיבי עבור הלקוחות, וזה דבר שלא נעשה עד היום".