הפוליטיקאים המובילים השיקו קמפיינים. האם הם עומדים במבחן העובדות?

יריית הפתיחה של מערכת הבחירות נורתה באופן רשמי - מה שהזניק את המרוץ האגרסיבי למקום הראשון בדעת הקהל. בעודם על קו הזינוק, הפוליטיקאים המובילים כיתתו רגליים למגוון פלטפורמות המדיה - ושיגרו את מיטב הקמפיינים שלהם. אז לפני שהם תופסים תאוצה ומכניסים את הציבור הישראלי לסחרחורת מסרים בלתי פוסקת - החלטנו להעמיד אותם במבחן העובדות.

● איך הממשלה והכנסת יושפעו מהבחירות?
● אנשי העסקים שמציגים: פגישה עם איזנקוט וערבות של מיליון שקל

בבדיקה שלנו בחרנו הפעם להתמקד בראשי המפלגות המובילות (על פי הסקרים) בקואליציה ובאופוזיציה - בנושאים שמסתמנים כנושאי הליבה של המערכת הפוליטית: ביטחון, משפט, גיוס חרדים וכלכלה. ובכן, האם האמירות שמקבלות כל כך הרבה תהודה אכן עומדות בהלימה למציאות?

ביטחון | מה חושב הציבור על מדיניות הממשלה?

בנימין נתניהו, הליכוד

הטענה: רוב העם מחזיק בעמדות דומות לאלה של ראש הממשלה נתניהו בנוגע בעניינים מדיניים־ביטחוניים - מההתנהלות מול איראן, דרך השהייה בלבנון ועד לסוגייה הפלסטינית.

מה העובדות? באשר לנושא הפלסטיני, יש לנתניהו על מה להתבסס. לפי סקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) שנערך בספטמבר האחרון, 70% מהישראלים מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67’. גם לפי סקר "מדד השלום" של אוניברסיטת תל אביב מלפני שנה, 60% מהנשאלים מתנגדים ליצירת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל (46% הביעו התנגדות רבה ו־14% התנגדות מתונה). ויש עוד סקרים שמציגים תמונה דומה.

תמיכה במהלכי הממשלה נרשמה גם בזירה הצפונית. לפי סקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), רוב הציבור תומך בהישארות של ישראל בלבנון - ו־57% מהנשאלים השיבו שעדיף יהיה לא לסגת או שאסור יהיה לסגת.

אבל בנוגע לאיראן, הציבור הרבה פחות שבע רצון מהתוצאות. מהסקר של ה־INSS עולה ש־80% מהמשיבים סבורים שישראל לא ניצחה במלחמה, כש־37% ענו שאיראן היא המנצחת (ו־43% חושבים שהמלחמה הסתיימה ללא הכרעה). בנוסף, 66% סבורים כי מזכר ההבנות שסוכם לאחרונה בין ארה"ב ואיראן רע לישראל.

משפט | מה ההשלכות של אי־ציות לפסיקה?

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית

הטענה: במקרה של משבר חוקתי, עובדי הציבור צריכים לציית לשרים ולא להחלטות בית המשפט.

מה העובדות? השאלה איך נכון לפעול במקרה של כאוס חוקתי היא כמובן מחוץ למישור העובדות. ואולם, בהקשר הזה כן כדאי להזכיר מה אומר הדין בנוגע לאי־ציות להחלטות שיפוטיות. אחד ההיבטים צף בשבוע שעבר, כששופטי בג"ץ כתבו: "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל... לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין - לא יחול".

השופטים הפנו כאן לסעיף 7א לפקודת הנזיקין, הקובע כי "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין".

כפי שהסביר לנו פרופ' אורי אהרונסון מאוניברסיטת בר־אילן, "עובדי מדינה עלולים לעשות טעויות שיכולות להסב לפרט נזקים. מה שההסדר הזה מבקש לעשות הוא למנוע חשיפה אישית של עובד המדינה לתביעות בגין נזקים שנגמרו מעבודתו, כשמי שנפגע עדיין רשאי להגיש תביעה נזיקית נגד המדינה. ביהמ"ש למעשה הבהיר שאי־קיום פס"ד אינו חוסה תחת 'מילוי תפקידו השלטוני' של עובד הציבור. לכן, ייתכן שההגנה שמעניקה החסינות מתביעות נזיקין לא תעמוד לזכות עובד הציבור".

גיוס חרדים | למה מלכתחילה ניתן לחרדים פטור מגיוס?

גדי איזנקוט, ישר

הטענה: דוד בן־גוריון תמך בכך שיהיו חרדים שילמדו תורה ולא יתגייסו.

מה העובדות? דוד בן־גוריון אכן אישר ל־400 בני ישיבה לא להתגייס עם קום המדינה. אלא שהעמדה הזאת לא הייתה עקרונית בלבד, ובמידה רבה היא הוכתבה על ידי המציאות בשטח.

"עם הקמת המדינה, כשחוקקו את חוק שירות ביטחון שפירושו גיוס לכולם, ההנהגה החרדית וההנהגה הדתית־לאומית ביקשו לדחות את הגיוס של 400 בני הישיבה, מתוך הנחה שצריך לבנות מחדש את העולם התורני אחרי השואה", אמרה לנו בעבר ד"ר אלישבע רוסמן־סטולמן מאוניברסיטת בר־אילן ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א).

חוץ מזה, צה"ל אכן לא היה אז "מקום ידידותי למי ששמרו מצוות", המשיכה רוסמן־סטולמן. "היה מקרה של שני טבחים דתיים שסירבו לפקודה להכין ארוחה בשבת. הם הושפלו ונשפטו, והעניין התפוצץ ואפילו הגיע למועצת המדינה הזמנית. המסקנה הייתה, במידה מסוימת של צדק, שאי־אפשר להיות דתי בצה"ל". תוסיפו לזה את הריחוק של העולם החרדי מהאידיאולוגיה הציונית של מקימי המדינה, ואת העובדה שממילא דובר במספר קטן, ותקבלו שהפטור הזה בסך־הכל היה יכול להיראות הגיוני בזמנו.

ביטחון | מתי ירדו המחירים?

נפתלי בנט, ביחד

הטענה: נפתלי בנט הצליח בעבר להביא לירידות מחירים.

מה העובדות? בנט מרבה לדבר על המהלכים שביצע כשר הכלכלה אי אז לפני למעלה מעשור. אבל מה קרה ליוקר המחיה בתקופתו של בנט בראשות הממשלה? כשעזב את התפקיד, כלומר ביוני 2022, האינפלציה השנתית עמדה על 4.4%.

באותה נקודת זמן החליף אותו בתפקיד יאיר לפיד, אך בנט נשאר ראש הממשלה החליפי עד סוף 2022. בשנה זו האינפלציה עמדה על 5.3% - השיעור הגבוה ביותר לשנה קלנדרית בעשור האחרון, כאשר הבאה בתור היא שנת 2024 עם 3.2%, ואחריה 2023 עם 3%.

אבל צריך לומר משהו חשוב "להגנתו" של בנט. כפי שמציין בנק ישראל, עליית המחירים ב־2022 הייתה חלק ממגמה עולמית, בה נוצרה פגיעה בצד ההיצע בעקבות פגיעה בשרשראות האספקה שמקורה ביציאה ממשבר הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה, שהביאה לצמצום יצוא מרוסיה ואוקראינה ולמחסור בחומרי גלם לייצור אנרגיה.

למעשה, ב־2022 עליית המחירים בישראל הייתה אחת המתונות בעולם, כשרק בשווייץ וביפן הייתה אינפלציה נמוכה יותר ב־OECD. כלומר, ביתר 35 מדינות ה־OECD, האינפלציה הייתה גבוהה יותר מאשר כאן. לשם השוואה, ב־2024 האינפלציה בישראל הייתה במקום ה־14 בגובהה.