מרק הגרמנית סוגרת שני מרכזי פיתוח בישראל ומפטרת מאות עובדים

חברת מרק הגרמנית, Merck Group, הפעילה מאוד בישראל, צפויה לסגור שני מרכזי פיתוח בארץ ולפטר את כל עובדיהם. המרכזים שיסגרו הם המרכז לאלקטרוניקה המבוסס על רכישת חברת קיו-לייט ב-2015, ומרכז מדעי החיים (טכנולוגיות למחקר ומעבדה) ברחובות, המבוסס על חברת סיגמא ב-2014.

● השבוע בביומד | התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות ההרזיה
● ראיון | לא תאמינו מה הבוט שלכם חושב עליכם

אתר פיתוח התרופות ביבנה, אינטרלאב, יעבור שינוי, במסגרתו יהיה צמצום בכוח האדם תחילה, אך לאחר מכן ייתכן שיגויס כוח אדם חדש, בתחומים חדשניים יותר של פיתוח התרופות, שהם יתרונות יחסיים של ישראל, למשל תחומי פיתוח התרופות באמצעות AI. לא ידוע על שינויים צפויים לחברת החומרים Versum Materials בקריית גת.

מרק, שהוקמה בגרמניה ב-1668, היא אחת החברות הפעילות בישראל בתחום פיתוח התרופות. היא פעילה בישראל משנות ה-70, כמשווקת, אך הרומן שלה עם ישראל בתחום הפיתוח המשותף החל בשנות ה-90 סביב התרופה רביף לטרשת נפוצה. מכון ויצמן פיתח את התרופה עם חברת סרונו, וכשמרק רכשה את סרונו, היא אמנם סגרה את המפעל המשותף, אך מתוך הכרה בכך שבישראל פותחה אחת התרופות החשובות שלה, היא הקימה בתחילת שנות ה-2000 מרכז מו"פ לתרופות ביבנה, שנקרא אינטרלאב.

למרק שלוש חטיבות - תרופות ביולוגיות, תרופות כימיות וחומרים. ב-2019, רכשה חטיבת החומרים את הסטארט-אפ קיו לייט מירושלים, שעסק בפיתוח ננוטכנולוגיה למסמכים דקיקים. מעט לפני כן, ב-2014, רכשה מרק את תאגיד סיגמא אולדריץ', וקיבלה את הפעילות שלה ברחובות. שתי הפעילויות הללו נסגרות היום.

ביוני 2023, אמרה מנכ"לית החברה דאז, בלן גאריחו, כי "אנחנו לגמרי פה בינתיים ומקווים שהמצב ימשיך לאפשר זאת". באותה תקופה, העסיקה החברה בישראל כ-450 עובדים.

קובי צורף, מנכ״ל פארמה ישראל מוסיף ״ההחלטה לסגור מרכז פיתוח של אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם היא תמרור אזהרה עבור מדינת ישראל. איננו יכולים להתייחס אליה כאל אירוע נקודתי. היא משקפת מציאות גלובלית חדשה, שבה חברות התרופות נאלצות לצמצם השקעות ולהתחרות על כל משאב, ובמקביל אנו מתחילים לראות גם את ההשלכות של רפורמת ה-MFN על האקוסיסטם הישראלי.

"כיום מתקיים מאבק עולמי על השקעות, על מרכזי מחקר ופיתוח, על חדשנות ועל נגישות לטכנולוגיות רפואיות. מדינות רבות פועלות באופן אקטיבי כדי למשוך אליהן השקעות, בעוד שישראל אינה יכולה להסתמך עוד רק על ההון האנושי המצוין ועל הישגי העבר.

"אם ישראל רוצה להמשיך להיות מוקד מוביל לחדשנות רפואית ולתעשיית הפארמה העולמית, המדינה חייבת להתעשת ולפעול במהירות. נדרשת כאן מדיניות לאומית משותפת של הממשלה, מערכת הבריאות והתעשייה, שתשמר את היתרונות הייחודיים של ישראל, תחזק את הוודאות הרגולטורית והעסקית ותבטיח שהמדינה תישאר יעד אטרקטיבי להשקעות, למחקר ולפיתוח. התחרות אינה מול המדינה השכנה, היא מול העולם כולו, ואסור לנו להישאר מאחור".