השאלה שעלתה לדיון בפני השופט אמנון הומינר היא פרשנות סעיף 3.4.20 לצו הארנונה הכללית של עיריית תל-אביב לשנת 1996 (להלן: "הצו"), העוסק בסיווג של סטודיו של דיירים ופסלים.
לשונו של הצו: "בניין המשמש לסטודיו (מקום עבודה) בלבד של ציירים, פסלים וכדומה, ואינו משמש לתצוגה או להוראת אמנות הציוד או הפיסול וכיוצא באלה..."
המערער - ישראל הרמתי (להלן: "הרמתי") - הוא צלם מקצועי המנהל את עסקו ברח' דיזנגוף בתל-אביב. מנהל הארנונה של עיריית תל-אביב (להלן: "מנהל הארנונה") סיווג את הנכס לצורכי ארנונה בסיווג של בניינים שאינם משמשים למגורים. הרמתי הגיש השגה על קביעה זו, וטען כי יש לסווג את הנכס על פי סעיף 3.4.20 לצו, בטענה כי הוא צלם מקצועי המחזיק בנכס המשמש לו כסטודיו לצילום בלבד, ואינו משמש לתצוגה או להוראת אמנות הצילום.
השגה זו נדחתה, וערר על דחיית ההשגה, בפני ועדת הערר, נדחה אף הוא. ועדת הערר קבעה, כי הנכס אינו רק מקום עבודה שבו הוא יוצר את יצירותיו, אלא גם מקום עיסקו המסחרי, מאחר שהוא משמש את כלל עיסקו המסחרי של הרמתי, כולל מכירה ומתן שירותים. על קביעה זו הוגש הערעור, שנדון בפני השופט הומינר.
הרמתי טוען, כי העובדה שהנכס משמש אותו לצורך עיסוקיו המסחריים אין בה כדי לשלול מן הנכס את הסיווג לפי סעיף 3.4.20. שכן מסיפא הסעיף עולה החרגה רק באם הנכס משמש לתצוגה או להוראה ולא הוחרג סטודיו המשמש גם לעסקיו המסחריים של האומן.
השופט הומינר דוחה פרשנות זו. התכלית העומדת מאחורי סעיף 3.4.20 לצו היתה להעניק הנחה רק למי שמשתמש בסטודיו כמקום עבודה בלבד, ובאם הוא עושה שימוש בנכס למטרות אחרות, לא יהיה זכאי הנכס להיכלל בסיווג האמור. בעובדה שמחוקק המשנה קבע את התנאי ש"אינו משמש לתצוגה או להוראת אמנות הציור או הפיסול..." הוא הביע את כוונתו המפורשת, כי הנכס אינו משמש לצרכיו המסחריים של המחזיק. תצוגה של אמן מטרתה מסחרית, והיא למכור את יצירותיו של האמן. העובדה שמחוקק המשנה לא השתמש גם במילים "צרכים מסחריים", אין לה שום נפקות.
לצורך קביעה זו מגייס השופט הומינר גם את סיפת סעיף 3.4.20 לצו, שם נקבע כי סטודיו המוחזק באותו מבנה של דירת מגוריו של האמן, יחוייב לפי תעריף מגורים. מכאן, שסעיף זה מציב שני מצבים לגבי סיווגו של סטודיו. הראשון, סטודיו המשמש למקום עבודה בלבד ולא למטרות מסחריות כלשהן - ייהנה מהנחה מתשלום ארנונה. השני, סטודיו המשמש לא רק כמקום עבודה, אלא גם למגורים - ייהנה מתעריף מגורים.
התוצאה הסופית: הערעור נדחה.
ע"ש 65/97 בית משפט מחוזי בת"א.
השופט: אמנון הומינר.
בשם המערער: עו"ד בינשטוק.
בשם המשיב: עו"ד קרני. «רמי שר-ישראל «אמנות הארנונה
בסטודיו «על הפרשנויות השונות לצו הארנונה בנושא דירות סטודיו וההחרגות
מהן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
