מנוי בחניון אינו הנישום בארנונה

עוררים - משרד עוה"ד שביט, בראון, ענבר ושות' (להלן: "שביט") - מנהלים משרד עורכי דין בבניין ברח' קרמניצקי בת"א, אותו שכרו מחברת הניהול של הבניין (דנבאר). במסגרת השכירות, רכשו שביט מנויים למספר מקומות חנייה בחניון הבניין תמורת תשלום חודשי. המשיב (מנהל הארנונה) חייב את שביט בארנונה כללית בגין מקומות החנייה הנ"ל, לפי תעריף של חניונים ללא תשלום.

שביט הגישו השגה על החיוב הנ"ל, אשר נתמכה, בין השאר, בנימוקים הבאים: הם אינם ה"מחזיקים" במקומות החניה לצורך חיוב בארנונה; לחילופין, הם "דייר משנה" שאינם חייבים בארנונה.

מנהל הארנונה דחה את ההשגה ועל כך הוגש הערר בפני ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית.

שביט טענו, כי ניתנה להם זכות חנייה במקומות לא מסומנים ולא מסויימים בחניון. ועדת הערר דחתה טענה זו וקבעה כי מהראיות שהוצגו לה עולה, שמדובר במקומות מסויימים ומסומנים, הממוספרים במספרים עוקבים ואשר שמות העוררים מצויינים על הקיר שלידם.

יחד עם זאת, קובעת ועדת הערר, למרות שייחוד מקומות החניה מעיד לכאורה על כך שהמקומות הנ"ל שמורים לשימושם הבלעדי של שביט, עדיין אין בכך כדי לחייב את שביט בארנונה בגין מקומות החניה הנ"ל.

המבחן לקביעת ה"מחזיק" לצורך חיוב בארנונה הינו מבחן הזיקה הקרובה ביותר לנכס. כאשר קיימים מספר גורמים ה"מתחרים" על התואר האמור, יש צורך להפעיל את ההיגיון והסבירות בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

כשם שלא יעלה על הדעת לחייב מנוי של התזמורת הפילהרמונית בגין מושבו המסויים והקבוע באולם היכל התרבות, וכשם שלא יעלה על הדעת לחייב מנוי של הפועל תל-אביב בגין מושבו המסויים והקבוע באיצטדיון בלומפילד, כך גם לא יעלה על הדעת לחייב מנוי בגין מקום החניה שלו בחניון.

לדעת ועדת הערר, מנוי, כאמור, הגם שמקומו מסומן וקבוע, אינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

מנויים יכולים להשתנות ולהתחלף לעיתים קרובות, ואין זה סביר שמנהל הארנונה יצטרך לעקוב באופן קבוע אחר כל החניונים בעיר, כדי להיות מעודכן בחילופי המנויים בכל חניון וכדי לאפשר לעצמו חיוב מעודכן של כל מנוי. גם מבחינת מנהל הארנונה לא רצוי ולא נכון שמנוי ייחשב לבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. התוצאה הסופית: נקבע כי שביט אינם ה"מחזיקים" בנכס לצורך חיוב בארנונה, ולכן הערר מתקבל ומבוטל החיוב בארנונה.

ערר מס' 7/97 ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית-ת"א עו"ד יהודה טלמון, יו"ר; רו"ח אייל לומקר; אורי בר-לב. «עו"ד רמי שר-ישראל «מנוי בחניון לא חייב בארנונה «