הנדסת המיסוי תהיה קשה יותר

בתחילת דצמבר האחרון הופיעו ידיעות על כוונת רשויות המס לצלם אתרי בנייה. רק הקבלנים ורואי החשבון שלהם הבינו את המסר שהדליפו שלטונות מס ההכנסה: גם דו"חות 99' ייבדקו באופן פרטני, ולא על פי תפיסת העולם של הנציב הנכנס, יוני קפלן, שמאמין במדגמים. שיטת המדגמים תופעל כנראה כבר בשנה הבאה (או אולי רק בשנה שאחריה). זה כמובן קשור לשינוי הגדול בשיטת הדיווח החשבונאי של החברות הציבוריות, שנכנסה לתוקף בשנת 2000. השיטה החדשה מקדימה בהרבה את עיתוי ההכרה בהכנסות לעומת השיטה הקודמת. רשויות המס מתכוונות לאמץ אותה. הקדמת ההכרה בהכנסות תאפשר להם לפעול בשיטת המדגמים. בדו"חות שנת 99' ימשיכו הקבלנים להשתמש בתרגילים הישנים שמטרתם לאחר הכרה בהכנסות: הצגת בניינים שהשלימו בנייתם כבניינים שבנייתם טרם הסתיימה, ומשחק פיננסי בין הפרוייקטים השונים שהם בונים. כמו בכל שנה ידרשו רשויות המס מהקבלנים להמציא הוכחות מוצקות לרישום החשבונאי וספק אם יציגו באופן גורף את אותם צילומים בהם איימו על הקבלנים. * * * כלל ברזל הוא, שבעיתות מיתון ידם של הקבלנים תמיד על העליונה. קבלן שצריך לבחור בין תרגיל לדחיית תשלום מס ופשיטת רגל (וכאלה יש רבים), מתכנן את דחיית ההכרה בהכנסות בקפדנות. חלק מהקבלנים נמנעים בכוונה מסיום הבנייה. אחרים 'מהנדסים' עיכוב בקבלת אישור איכלוס, באמצעות חשיפת בעיות שמתקיימות, לכאורה, בכל מבנה שמזמין מחלוקת. כאמור, השנה הזו תהיה כנראה גם השנה האחרונה בה יוכלו הקבלנים 'להנדס' את רשויות המס. מזה חודשים אחדים מתגלגלת ברשויות המס הכוונה להתאים את פקודת מס ההכנסה לתקינה החשבונאית החדשה ליזמי בנייה (תקן קבלן בונה). תקינה זו, שתחול על הדוחו"ת הכספיים של חברות הנסחרות בבורסה (החל מהרבעון הראשון של השנה), מקדימה את עיתוי ההכרה בהכנסות והפסדים למועד בו היזמים השלימו רבע מהבנייה ומכרו מחצית מהשטחים. רשויות המס עדיין אינן מספרות לציבור הקבלנים על התוכנית החדשה. באופן רישמי מתייחסות רשויות המס לסוגיה בזהירות: "השינויים בתקינה החשבונאית החדשה מזמנים סוגיות רבות ומגוונות ומחייבות את נציבות מס ההכנסה לבחון את הדברים. בימים אלה נערכת נציבות מס ההכנסה להחלטות בנושא". למרות ההודעה, מאחורי הקלעים יש הסכמה רחבה על התאמת המיסוי לתקן. הוויכוח הוא רק בשאלה, אם יתנו לקבלנים לפתוח בכל עת את השומות אחורנית וכמה שנים אחורנית. על מה שמתבשל במסדרונות מס ההכנסה אפשר ללמוד מבכירי מס ההכנסה וגם ממאמר שפירסם בירחון מיסים עו"ד ורו"ח אלי גילבאי, המשמש סגן פקיד שומה מפעלים גדולים. גילבאי מצביע על כל הסיבות הנכונות להתאמת מיסוי יזמים (קבלנים בונים) לתקינה החדשה: שוני מהותי בין שיטות הדיווח (לבורסה ולמס ההכנסה) הוא תמיד מתכון לצרות. בתי המשפט מצדדים בשיטה מקבילה. הפסיקות מעדיפות באופן חד משמעי תקינות חדשות על פני הוראות מיושנות בפקודה, והכל תוך בחינת התאמת המס למהות הכלכלית של העיסקאות. על פניו, התקינה החדשה אכן משקפת טוב יותר את המהות הכלכלית של עיסקי יזמי הבנייה. הקדמת מועדי הדיווח מחייבת את היזמים למסור לציבור המשקיעים, בזמן אמיתי, את המידע המלא על התקדמות הבנייה והמכירות שביצעו. אלא שחלק נוסף בתקינה מחייב את היזמים לתרגם בשלב מוקדם את התחזיות העתידיות לכל פרוייקט ופרוייקט, למספרים המופיעים בדוחו"ת הכספיים. עד כה השתמשו היזמים בהנחות אופטימיות ופסימיות גם יחד. כל פרוייקט נותח בהתאם לשני התרחישים. פרוייקט בטוח ביטח פרוייקט עתיר סיכונים וכיו"ב. מעתה יצטרכו לנחש מדיניות ממשלתית המשפיעה על תימחור עלויות הבנייה (עובדים זרים, למשל), להמר מה תהיה המדיניות המשפיעה על הביקושים (משכנתאות ומענקי מקום), ולהיעזר באסטרולוגים בשאלת המשקל שיש לתת לפסיכולוגיה, לפוליטיקה, ולשניהם גם יחד, בכלכלת הביקושים. יזמי בית שמש למשל: עד השבוע שעבר סמכו על ביקושים יציבים, של זוגות צעירים דתיים או חרדיים, שקנו שם דירות בגלל מענקי מקום ממשלתיים. בשבוע שעבר בוטלו המענקים במפתיע. כעת לא ברור אם הרבנים ימשיכו להפנות את הצעירים לבית שמש או אולי יכוונו את כולם דווקא להר חומה. דוחו"ת שהיו נכתבים בשבוע שעבר היו בהכרח שונים מאוד מדוחו"ת שהיו נכתבים בחודש הבא. הרישום החשבונאי החדש טוב (אולי) לסבר את אוזני ציבור המשקיעים בבורסה. התקינה החשבונאית החדשה מחייבת את היזמים למסור למשקיעים בזמן אמיתי תמונה על כל פרוייקט ופרוייקט. ירצו, יאכלו את ניחושי היזמים. ירצו, יתעלמו, וינחשו בעצמם. מלאכת מרכבת הניחוש העצמי תהיה פשוטה: משקיעי הבורסה יוכלו לצרף את הפרטים המופיעים בדוחו"ת יזמי הבנייה כולם לתמונה אזורית או כוללת. אלא שמה שטוב לדוחו"ת כספיים בורסאיים אינו בהכרח נכון במס ההכנסה. אימוץ שיטת התקן בגביית מס ההכנסה עלולה להפיל יזמי בנייה, וחשוב יותר - לסבך ציבור רחב של רוכשי דירות תמימים. גם כיום יוצרת שיטת הדיווח המקלה בעיות קשות: קבלן מפסיד, שנמצא בשלבים מתקדמים של בנייה ואינו מצליח למכור את מרבית הדירות, צריך לדווח על רווחים (לכאורה) מהדירות שהצליח למכור. ההוצאות לעומת זאת, דחויות. קבלנים שהתחילו בנייה בשנות השיא של הנדל"ן, מכרו לכאורה דירות ושילמו מס הכנסה על רווחים, מתמודדים עם חובות אבודים. האדמה או ההוצאה לפועל בולעת את הרוכשים. רשויות המס מסרבות לפתוח את השומות ומוכנות להכיר בהפסדים רק בשנה בה הפרוייקט ראוי לשימוש. קבלנים גדולים מצליחים לשחק חשבונאית בין פרוייקטים שונים. קבלנים קטנים פושטים רגל. את המחיר הגדול של פשיטות הרגל של הקבלנים משלמים גם רוכשי הדירות ששילמו את כל התשלומים. רווחיו הרעיוניים של הקבלן (אלה שלא מוסו), הופכים קרדום לחפור ברוכשי הדירות. תשלום החובות הרעיוניים של הקבלן הוא תנאי בל יעבור לרישום הדירות בטאבו. לרוכשי הדירות יש שתי ברירות: לפרוע ולרשום או לא. אימוץ התקן החדש בפקודת מס ההכנסה יקדים את תשלום המס של הקבלנים ויעשה אולי צדק חברתי מול מגזרים אחרים במשק, אבל יאלץ על הקבלנים להתמודד עם שנים קשות. גם אימוץ ההצעה המקלה לפתיחה בכל עת של שומות הקבלנים, אינה מבטיחה פתרון הבעיות שתיצור ההקדמה. סובלנות הבנקים נמוכה. הם לא מחכים לתוצאות המגעים עם מס ההכנסה, וממנים כונסי נכסים, להוכיח לדירקטורים שהיכו בברזל בעוד חם. * * * רצונם של רשויות המס להקדים את תשלומי המס ברור. נמאס להם לראות איך באותות ומופתים מצליחים הקבלנים להוכיח שלא השלימו את הבניין שכבר סיימו לבנות. אלא שגם אם יצליחו רשויות המס לעבור בשלום את כל שלבי החקיקה, לא בטוח שבית המשפט העליון יסמוך ידו באופן מלא על התיקונים בפקודה. פרק בהילכות בית משפט עליון למדו רשויות מס ההכנסה בפסק דין 'אינטרבילדינג' (אפשר לייחס הוצאות מימון לפרוייקט אחד אם ברור שהמימון ניתן לו, למרות שהפקודה מחייבת פריסת הוצאות המימון על פני הפרוייקטים כולם). בעוד בית המשפט המחוזי היה בטוח שהמגזר הפרטי לא יכול לבוא בטענות מקום בו בדרך כלל מדובר בחקיקה מקלה, קבע בית המשפט העליון, שפקודה או לא, אי אפשר לדחות טענות מבוססות על הרעה.« נעה ווסרמן-עמיר « הנדסת המיסוי תהיה קשה יותר « בעקבות התקינה החשבונאות החדשה בה מחוייבות חברות הבנייה הנסחרות בבורסה, צפוייה גם הקדמה בתשלומי המס, והקבלנים יצטרכו להתמודד עם שנים קשות. מבחינת ציבור המשקיעים, התקינה החדשה משקפת טוב יותר את מצב החברה