משכון לטובת בנק יכול לגבור על פסק גירושין

התחרות בין זכויות של בנק לבין בן זוג של לווה מעוררת תמיד עניין משפטי הסיבה נעוצה בראש ובראשונה בתחרות בין שניים, שהם בדרך כלל תמי לב. הבנק מצד אחד, הלווה לבן זוג אחד והבטיח את ההלוואה בדרכים הידועות. דרכים אלו הן או במשכנתא אם וניתן לרשום משכנתא בלשכת רשום מקרקעין, או ע"י משכון, אם זכויות הלווה עדיין לא רשומות בלשכת רשום מקרקעין, אלא למשל במינהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת. מצד שני, בן הזוג, שאמור לקבל את הזכויות בכל המקרקעין, בדרך כלל הדירה, לעתים מזניח את עניין רשום זכויותיו בדירה.

בינתיים, בן הזוג שאמור להעביר את זכויותיו, משעבד את הדירה, וע"י כך בן זוג המקבל מוצא עצמו מול מצב, שזכויות צד ג' (הבנק המלווה לבן הזוג) מתחרות עם זכויותיו. זה בדיוק מה שקרה בפסק הדין של בית משפט העליון בעניין בש"א 2957/00 חסידה עשיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח' (טרם פורסם).

בעניין חסידה דנן, המערערת היא גרושתו של מר שלמה זקן, אשר העביר לה את זכויותיו שהיו רשומות רק במינהל מקרקעי ישראל במחצית מדירת מגורים, מכוח הסכם גירושין ביניהם, שקיבל תוקף של פסק דין של בית דין רבני. לאחר מכן, מר זקן קיבל הלוואה מבנק לאומי למשכנתאות, ורשם שיעבוד על חלק מהדירה שהעביר כבר בפסק גירושין לאשתו, וזאת בצורה של משכון, מאחר וזכויותיו של מר זקן בנכס טרם היו רשומות בלשכת רשום מקרקעין. בשל אי פירעונה של הלוואה, הבנק נקט בהליכי הוצאה לפועל ומינה כונס נכסים.

המערערת, שהייתה אמורה לקבל את המחצית השנייה של הדירה, הגישה בקשה להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן ביום 4.12.97 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

העילה לבקשה להארכה הינה פסק הדין התקדימי בעניין ע.א 189/95 בנק אוצר החייל נ' מזל אהרונוב, אשר ניתן ביום 16.8.99 (ראה: תקדין עליון כרך 632 (3) 99).

בעניין מזל אהרונוב, כפי שנפסק מפי הנשיא אהרון ברק והשופטת טובה שטרסברג כהן, אישה שהייתה אמורה לקבל מחצית מדירה מבעלה לשעבר, בעקבות פסק גירושין מאושר, גברה על עיקול שנרשם בלשכת רשום מקרקעין על זכויות בעל לשעבר, כשהעיקול נרשם לאחר מתן פסק הגירושין (אך לפני שהאישה קבלה את הזכויות בלשכת רשום מקרקעין).

בעניין חסידה, בית משפט עליון ע"י הרשמת חגית מאק-קלמנוביץ, דחה את הבקשה להארכה, באשר הבקשה להארכה הוגשה כ-7 חודשים לאחר מתן פסק הדין התקדימי של מזל אהרונוב שניתן בבית משפט העליון, ושיהוי זה מספיק בכדי לדחות את בקשת המערערת.

לגופו של עניין, ביהמ"ש העליון קבע, כי בפסק הדין אהרונוב דובר על זכויות שהיו רשומות בלשכת רשום מקרקעין, ואילו במקרה של חסידה המדובר בזכויות שרשומות רק במינהל.

כמו כן, בית המשפט העליון עשה אבחנה נוספת וקבע, שבמקרה של מזל אהרונוב דובר על תחרות בין פסק גירושין לבין עיקול מאוחר יותר, ואילו במקרה של חסידה המדובר בתחרות בין פסק גירושין לבין משכון מאוחר, ולאור זאת ההלכה של מזל אהרונוב אינה רלוונטית לעניין של חסידה. כמדומני, זו מן הפעמים הראשונות (אם לא פעם ראשונה), שבית המשפט העליון עצמו מתייחס לפסק הדין התקדימי של מזל אהרונוב, אשר קבע הלכה חשובה ביותר, וביטל את "הלכת בוקר" הידועה, והעדיף בעל זכות חוזית על פני מעקל, גם אם העיקול נרשם כבר בלשכת רשום מקרקעין, ואילו לטובת בעל הזכות אין אפילו הערת אזהרה.

לא בכדי פסק הדין מזל אהרונוב אוזכר, באשר הוא קבע עניינים גדולים ותקדימיים כאחד, אך גם יצר שאלות גדולות לא פחות, בענייני תחרות בין זכויות במקרקעין ובענייני עיסקאות נוגדות.

כאן, בפסק הדין חסידה, אנו למדים, כי הלכת מזל אהרונוב אין לה תחולה על זכויות הרשומות במינהל מקרקעי ישראל (וכידוע אלו מרבית זכויות של האנשים על דירותיהם במדינת ישראל). מכאן תאמר, שבעוד שבזכויות הרשומות במינהל מקרקעי ישראל, מקבל הזכויות יכול לקבל את הזכויות אפילו עם חתימה על הסכם כדין ולגבור מול מעקל מאוחר, הרי בזכויות הרשומות במינהל מקרקעין, העברה כזו של זכויות, בכדי שתגבר על עיקול מאוחר, תתבצע בפרק זמן ארוך יותר, עד שתתבצע המחאת הזכות, כפי שנקבע בשעתו בע.א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח' (תקדין עליון 101 (1) 99).

לאור המצב הרשומי של קרקעות במדינה, ובמיוחד הדירות, מרבית הזכויות אינן רשומות בלשכת רשום מקרקעין. מסקנה כזו תעקר את הלכת מזל אהרונוב במרבית המקרים, ותביא למצב בו בעיות דומות יקבלו פתרונות שונים, בשל העובדה שהדירה רשומה רק במינהל.

הנימוק השני של פסק הדין חסידה בדחותו את הבקשה להארכה, אמנם תואם גם את הלכת מזל אהרונוב, באשר בעניין אהרונוב נקבע, כמו בפסיקה בעבר, כי לעיקול מעמד דיוני ולא מהותי בכלל, ואילו בעניין חסידה דנן, למשכון היבטים מהותיים ובהחלט יש בכוחו להתחרות עם זכות מהותית אחרת.

בכל אופן, עוד לא נאמרה המילה האחרונה על אבחנות בנוגע לפסק הדין התקדימי והחשוב של מזל אהרונוב מול פסק הדין ריינס, לאור השוני כפי שהוסבר לעיל, מול ההלכה בטקסטיל ריינס לאור השוני במצב שהם יוצרים.

הכותב הינו גם אדריכל וכן חבר בוועדת קניין ומקרקעין שבוועד המרכזי של לשכת עורכי דין בישראל ומרצה בדיני מקרקעין.