ביהמ"ש: מועד מימוש זכויות במקרקעין הוא יום כריתת ההסכם, ולא מועד הרישום בטאבו

בית המשפט המחוזי בת"א קובע, כי הענקת זכות במקרקעין הטעונה רישום, תהווה אף היא מימוש זכויות, הגם שהענקת הזכות לא נרשמה בפנקסי המקרקעין.

השופטת ציפורה ברון נתבקשה להכריע במחלוקת המשפטית בין חברות נווה בניין ופיתוח ואשטרום פרויקטים, לבין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בכל הנוגע למועד החוקי לתשלום היטל השבחה בגין עיסקה בה רכשו נווה בניין ואשטרום זכויות במקרקעין בגבעת שמואל.

הוועדה המקומית סברה, כי מועד חתימת ההסכם בין הצדדים הוא מועד מימוש הזכויות, ועל כן זהו המועד החוקי לתשלום היטל ההשבחה, והחל ממועד זה יש לחייב בריבית כל יתרה בלתי משולמת.

נווה בניין ואשטרום סברו, כי מימוש הזכויות הוא מועד העברת הזכויות בגין המקרקעין במרשם המקרקעין, ומאחר והעברת הזכויות עדיין לא נרשמה בפנקסי המקרקעין - טרם חל המועד החוקי של תשלום היטל ההשבחה, ואין לוועדה המקומית זכות לחייב בריבית את סכומי ההיטל.

ברון ציינה בפסק הדין, כי ההכרעה במחלוקת תלויה בפירוש שיש לתת למונח "מימוש זכויות" שבחוק התכנון והבנייה.

ברון קבעה, כי הענקת זכות במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, מהווה אף היא מימוש זכויות, אף שהענקת הזכות טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין. במקרה הנדון, נמכרו המקרקעין על פי ההסכם מיום 31.10.94, ועל פי הסכם זה הוענקו לרוכשות זכויות הבעלות במקרקעין. הענקת זכות זו מהווה מימוש זכויות, ועל כן המועד החוקי לתשלום היטל ההשבחה חל במועד חתימת ההסכם.

החל ממועד זה ועד לפירעון המלא, זכאית המשיבה לחייב בריבית כל יתרה בלתי משולמת של היטל ההשבחה.

העותרות חויבו לשלם למשיבה הוצאות של 25 אלף שקל. (ה.פ 01/ 415)