"המחסור במים הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי העימות הגדולים בין הסקטורים השונים בחברה הישראלית, חקלאים, עירוניים, תעשיינים, ערבים ויהודים", כך אומר פרופ' יואל גת, מנהל המרכז למשאבי המים באיזורים צחיחים באוניברסיטת בן-גוריון.
פרופ' גת יעמוד בראש יום עיון שתערוך בשבוע הבא האוניברסיטה שנושאו מים שפירים לפיתוח המזרח התיכון. במהלך יום העיון תועלה הטענה לפיה, כדי להימנע מחיכוכים אלה, יש להסתכל על משק המים בצורה כוללת, תוך התחשבות במערכת הטבעית והמערכת האנושית, ותוך ניסיון ליצור שפה משותפת בין כל המשתמשים.
פרופ' גת מדגיש, שתכנון משק המים הוא לא עניין להידרולוגים בלבד, וכי יש לקחת בחשבון גם גורמים כלכליים ואנושיים שונים שעד היום לא היה נהוג להתחשב בהם.
לדבריו, "לכל פעולה שאנו עושים, הקמת יישובים חדשים, הקמת מפעלים והקמת שכונות חדשות, יש השפעה על משק המים, שיש לקחת אותה בחשבון. כל אדם שנוסף למערכת, כל גידול חקלאי, כל בית נוסף, וכל החלטה כלכלית להתפיל או לייבא מים, משנה את המאזן מבחינת כמות ומבחינת איכות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
