המוניטין שבשבח: כך משביחים עיסקה

עולם חדש של מיסוי עסקאות נפתח בפנינו החל מיולי 2003, וזאת בשל התרת הוצאות פחת בגין רכישת נכסי הון אשר סיווגם לצרכי מס, כלכלית ומשפטית - מוניטין. מי שמוכר זכויות במקרקעין אשר נרכשו לפני 7 בנובמבר 2001, זכאי לשיעור משוקלל בהתאם ליחס התקופות. בגין התקופה מיום הרכישה ועד ה-7 בנובמבר 2001 ישולם מס בשיעור מלא, יחיד - מס שולי בשיעור 50%, חברה - מס חברות בשיעור 36%.

לעומת זאת, נכס שהוא זכות במקרקעין אשר נרכש החל מ-7 בנובמבר 2001, שיעור המס שיחול על השבח בעת מכירתו יהיה 25%, הן ליחיד והן לחברה; זאת, בנוסף להנחות מיוחדות שנקבעו לשנים 2002 (20%) ו-2003 (10%) הן למוכרים והן לרוכשים, לפי העניין. לעומת זאת, החל מ-1 ביולי 2003, כל מי שמוכר מוניטין שנצמחו אצלו ולא שולם בעד רכישתם, יהיה חייב במס בשיעור מוגבל של עד 25% בלבד; לפי פקודת מס הכנסה, הגדרת "נכס" לעניין חיוב במס רווח הון כוללת בין השאר מוניטין; אך מועטו מתוך הגדרה זו זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור.

הקטנת שיעור המס למוכר - לאור האמור, כאשר מבוצעת עיסקת מכר מקרקעין אשר נרכשו לפני 7 בנובמבר 2001, כדאי למוכר לבחון אם גלום בתוכה מרכיבים של מוניטין. אם ניתנים המוניטין להפרדה מהזכויות במקרקעין, כדאי לשקול הפרדתם; שכן בגין מרכיבי התמורה אשר ייוחסו למוניטין ישולם מס מקסימלי של 25% בלבד. כמו כן בגין התמורה הנ"ל לא ישולם מס מכירה; ואף במקרים מסוימים לא ישולם מע"מ.

הוצאות פחת לקונה - גם לרוכש זכויות במקרקעין כדאי לבחון אם גלום בעיסקה מרכיבים של מוניטין. שכן בגין מרכיבים אלה לא ישלם הקונה מס רכישה. נוסף, כל מי שרוכש מוניטין החל מ-1 ביולי 2003 לצורכי עסקו, זכאי להפחיתו כהוצאה לצרכי מס בעשרה חלקים שנתיים שווים. התרת הפחת בשיעור 10% לשנה לא תחול ברכישת מוניטין מקרוב או מתושב חוץ, אלא אם כן הוכח לפקיד השומה, שהרכישה היתה חיונית לצורך ייצור ההכנסה ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.

בסיווג הרכישה כמוניטין נהנה הקונה משיעורי פחת מוגדלים (10% לשנה) לעומת רכישת זכויות במקרקעין (2%; 4% או אפס). במילים אחרות, המרכיב המיוחס למוניטין נרשם כהוצאה במשך 10 שנים, לעומת 25 שנים או 50 שנים או אפס במקרה של מקרקעין.

חשוב לציין, כי בעת מכירת המוניטין בגין הסכומים אשר נתבעו כהוצאת פחת, ישולם מס באותו שיעור שנחסך בגינם בעת תביעתם כהוצאת פחת (מגן המס בגין הפחת), שכן לשון החוק קובעת "אולם על חלק רווח ההון הריאלי בגובה הפחת המתואם מהמועד הקובע בשל אותו נכס - בשיעור המס שחל על ההכנסה שממנה נוכה הפחת". לעומת זאת, בגין מרכיבי הפחת שנתבע מהזכויות במקרקעין, טרם נקבעה הוראה מקבילה; לכן בגין מרכיב הפחת מהמקרקעין נהנים "מחיסכון במס" לפי השיעור החל על הכנסה עיסקית (36% חברות, 50% יחידים) ובעת מכירת הנכס ישולם, לכל היותר, מס בשיעור של 25% בגין מרכיבי פחת אלה.

לאור תכנוני המס הרבים הצפויים עקב קביעת שיעור מס מוגבל למוניטין ולמתן פחת בשיעור מהותי, צפויים בשנים הקרובות, מחד גיסא, פיתוחים של תכנוני מס רבים המתבססים על סיווג העיסקה כמכירת/רכישת מוניטין; ומאידך גיסא, פרשנות משפטית תכליתית, אשר תגדיר מעת לעת מהו תחום ההגדרה ומה נכלל במונח "מוניטין".

נציבות מס הכנסה ניסתה לפני שנים לתחום את המונח מוניטין וקבעה, כי המוניטין הם נכס שקשה להגדירו ולצורך העניין עדיף להסתפק בתיאור תכונותיו. לגישתם, המוניטין הם שם טוב המושך לקוחות ובכך מבטיח מחזור מכירות. זאת, להבדיל ממחזור מכירות המובטח לעסק הנהנה למשל מבלעדיות. במקרה הראשון הלקוח חוזר אל העסק בגלל שמו הטוב ובמקרה השני בגלל העדר אלטרנטיבה. המוניטין הוא נכס שאת קיומו יש להוכיח כשם שמוכיחים כל עובדה, כלומר על ידי הצגת ראיות. עוד קובעים רשויות המס, כי נטל ההוכחה שלנישום יש מוניטין מוטל עליו.

לסיכום, הן על מוכר והן על קונה של זכויות במקרקעין לבחון את מרכיבי המוניטין הגלומים בעיסקה והניתנים להפרדה מהקרקע ומהמחוברים אליה, שכן הפרדה זו מעניקה הטבות מהותיות למוכר ולקונה. למוכר באמצעות הפחתת שיעור המס לשיעור שלא יעלה על 25%, ואף הימנעות מחיוב במס מכירה; ואילו לקונה הימנעות מחיוב במס רכישה, וכן אפשרות להפחתת המוניטין לתקופה של עשר שנים במקום 25-50 שנים.