מינהל מקרקעי ישראל לא יעביר שטח חציבת שיש לחברת אבן סיד ללא מכרז

"אין לאפשר מצב שבו, כאשר חברה המפעילה מחצבה, מרוקנת אותה מהמחצבים שבה, ולאחר שהיא מדללת אותה לגמרי, היא תהיה זכאית להחזיר למינהל מקרקעי ישראל את המחצבה הישנה, ולקבל תחתיה חדשה ללא מכרז". כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רות אבידע, שדחתה עתירה של חברת תעשיות אבן וסיד נגד מינהל מקרקעי ישראל ומשרד התמ"ת.

אבן וסיד עתרה לבית המשפט בבקשה להצהיר, כי היא זכאית להקצאת קרקע לחציבת אבן שיש באיזור מצפה רמון - ללא מכרז. וזאת, במסגרת מפעל מאושר שהחברה מתכוונת להקים באיזור.

העותרת עוסקת בחציבה, ייצור ועיבוד אבן שיש והיא מחזיקה מחצבה במצפה רמון זה 50 שנה. החומר במחצבה זו עתיד להסתיים בעוד שנתיים. כדי להיערך להקמת מפעל, שיעסיק לפחות 25 עובדים, פנתה החברה למינהל עוד ב-1992, בבקשה להקצאת קרקע לחציבת שיש באותו איזור.

החברה קיבלה ב-1995 אישור ממרכז ההשקעות לתוכנית המפעל. היחידה לאיזורי פיתוח במשרד התמ"ת העבירה למינהל מקרקעי ישראל בדרום המלצה להקצות קרקע לחברה ללא מכרז להקמת מחצבה.

ואולם, היועץ המשפטי של המינהל הגיש חוות דעת, לפיה יש לשווק את המחצבה במכרז פומבי. לאור זאת סירב המינהל להקצות לחברה את הקרקע ללא מכרז.

החברה עתרה נגד ההחלטה, בטענה שמרכז ההשקעות לא רק אישר את המפעל לעיבוד שיש, אלא גם אישר ששטח החציבה דרוש למפעל במסגרת התוכנית המאושרת.

השופטת אבידע קבעה, כי אין המדובר בשימוש במקרקעי המדינה, כאשר המקרקעין נשארים לאחר תום השימוש כפי שהיו בראשיתו, אלא מדובר בהוצאת אוצר טבע מתוך אותם מקרקעין. "מחצבה", קבעה אבידע, "גם אם היא חלק ממפעל שיש, אינה יכולה להיכנס לגדר המונח מפעל שתחום עיסוקו תעשייה". (עת"מ 269/03).