המועצה הארצית אישרה את פארק איילון - בלי תוכניות הבנייה

ההחלטה מאפשרת להקים על כל המתחם, ששטחו 8,000 דונם, פארק מטרופוליני שישרת את תושבי דרום מחוז תל-אביב. המתחם כולל בין היתר את שטחי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, פארק דרום בתל-אביב ואת אתר הפסולת חירייה וסביבתו, שישוקם.

תוכנית הפארק כוללת את שיקום אתר הפסולת, פיתוח פארק מיחזור פסולת למרגלות ההר, ומתן פתרון לבעיות ניקוז וזיהום של נחל איילון ונחל שפירים, העוטפים את ההר מצפון ומדרום, וגורמים להצפות של שכונות דרום תל-אביב.

התוכנית הוכנה ביוזמת משרד הפנים ובשיתוף המשרד לאיכות הסביבה. בראש צוות התכנון עמדו פלסנר אדריכלים, גוגנהיים בלוך אדריכלים והמתכנן הסביבתי, מוטי קפלן.

התוכנית הופקדה בנובמבר 2002, והוגשו לה 20 התנגדויות, ובראשן התנגדות חברת הזרע, שטענה שלא ניתן יהיה להקים את הפארק ללא הקמת שכונה ובה 10,000 יחידות דיור, שתשמש מנוף כלכלי להקמת הפארק. חברת הזרע קיבלה מהנהלת המינהל הרשאת תכנון לשכונה, וזאת למרות שהתנגדות מוסדות התכנון לה היתה ידועה מראש.

עוד טענה הזרע, שתושבי השכונות מסביב לפארק המיועד תומכים בתוכנית, ורואים בה מנוף כלכלי חשוב. בשבועות האחרונים פרסמה הזרע מודעות בעיתונים, בשמם של תושבי השכונות, כאילו הם תומכים בתוכנית. לתוכניות הזרע התנגדו החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, אך גם ראשי ערים באיזור המרכז, שסירבו לגרוע שטחים יקרים מהפארק לטובת הקמת שכונת מגורים.

לדעת חברי הולנת"ע, שהתנגדו לתוכנית ברוב קולות, אין להקצות שטחי פארק לטובת בנייה, מתוך תפישה לפיה תוכנית המתאר המחוזית, כתוכנית ארוכת טווח, אינה נדרשת לתת מענה לשיקולים כלכליים מיידים, וזאת בדומה לתוכניות מתאר ארציות.

עוד קבעה הוועדה, שקיימים מנגנונים נוספים לאיגום משאבים שישמשו להקמת הפארק ולתחזוקתו, מלבד בנייה על חלק משטחו, וציינה כי הצעת הבינוי שהועלתה על-ידי חלק מהמתנגדים לא כללה פירוט של המנגנון המדויק להקצאת רווחי הבנייה לטובת הפארק. עוד קבעו חברי ועדת המשנה, שאין עדיין כל ניסיון בהפעלת מנגנון שכזה בארץ, ולכן ישימותו אינה מוכחת.

בנוסף, קיבלה הוועדה את התנגדות עיריות ר"ג ואור יהודה, והתנגדות המועצה המקומית אזור, לגריעה משטח התוכנית לתכנון עתידי למגורים, שיאפשר הקמת 2,000 יח"ד בשטח הפארק. משמעות הדבר היא, שהחלטת הוועדה מבטלת גם את האופציה לבניית דירות אלה. במקביל, קראה הוועדה קראה לכל הגורמים לעשות ככל שביכולתם לפעול להקמת הפארק.

עוד החליטה הוועדה להותיר את שטחי בי"ס מקווה ישראל בתוכנית, וזאת למרות בקשת חברת כל ישראל חברים. זאת, מתוך תפישה כי שטחים אלה הם חלק מהרצף הנופי-סביבתי של שטחי פארק איילון.

נציג ראש הממשלה בדיון, גבי גולן, הודיע במהלך הישיבה, כי הממשלה תקיים בהקדם דיון בדבר הדרכים למימוש התוכנית להקמת הפארק. יצוין, שגם נציגת משרד השיכון, סופיה אלדור, תמכה בהקמת הפארק והצביע נגד יחידות הדיור.

ראש עיריית ת"א, רון חולדאי, אמר שהוא מברך על ההחלטה ושמח על כך שמאמציהם של ראשי הערים ומתכנני המחוז נשאו פרי. חולדאי קרא לממשלה לעמוד מאחורי החלטת הוועדה להכריז על המקום כעל פארק לאומי, ולהביא למימושה בשנים הקרובות.

אגודת אדם טבע ודין מסרה בתגובה, כי מדובר בהחלטה היסטורית, המשמרת את הריאה הירוקה האחרונה של גוש דן כפארק ציבורי שהוא נכס לאומי עבור כל תושבי המדינה בדורות הבאים.

לדברי מנהל החברה להגנת הטבע תל-אביב, מומו מהדב, היום הוכח כי עבודה ציבורית חדורת ערכים של ארגונים, פעילים, תושבים ואישי ציבור יכולה לנצח, וזאת למרות הכסף הרב שהשקיעה הזרע בתוכנית. לדבריו, פארק איילון הוא קודם כל עבור ציבור התושבים במרכז, ובארץ בכלל, והוא הפיצוי לנזק ההיסטורי על שנים של חיים בצל המזבלה.

ראש עיריית רמת גן, צבי בר, אמר כי תושבי גוש דן הרוויחו את הריאה הירוקה האחרונה מסוגה.

השתלשלות האירועים במתחם

1998: משרד הפנים, בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, מכינים תוכנית כוללת לפארק מטרופולני בין חירייה למקווה ישראל.

2000: התוכנית נדונה בוועדה המחוזית תל-אביב, שהמליצה להפקידה במועצה הארצית.

יוני 2002: לאחר מספר דיונים, המועצה הארצית מחליטה על הפקדת התוכנית. במקביל, המינהל מעניק לחברת הזרע הרשאה לתכנון בשטח הפארק, עד ליולי 2005. זאת, למרות שהמועצה הארצית החליטה זמן קצר קודם לכן על הפקדת התוכנית כפארק מטרופוליני.

מארס 2003: לתוכנית מוגשות 20 התנגדויות, ביניהן של המינהל ושל חברת הזרע.

2004: נערכות ארבע ישיבות של הולנת"ע לשמיעת התנגדויות.

23 בנובמבר 2004: מתקבלת החלטה לאשר את התוכנית ולדחות את התנגדות הזרע.