הכרייה במחצבות בדרך לסיבוב נוסף: יוגש בג"ץ נגד החלטות ועדת ביין

בוועדת השופט ביין, לבחינת בקשת פטור ממכרז לכרייה וחציבה, חברים היועצת המשפטית של המינהל, רחל זכאי; סגן בכיר לחשב הכללי, צביקה חלמיש; סטניסלב שברצביין מהאוצר ושני נציגם נוספים.

הוועדה קבעה שחברות החציבה אבן וסיד, בבעלות שיכון ובינוי ורדימיקס, וחברת הנסון, יחזירו למדינה חלק קטן מהמחצבות שהן מפעילות. הוועדה אישרה להם במקביל את המשך החציבה ללא מכרז בשורה ארוכה של מחצבות לתקופה של 5-20 שנים. לדעת הוועדה, ההסדר שהיא מציעה "סביר וראוי ומבטא איזון בין אינטרס הציבור המגולם בחוק חובת מכרזים לבין זכויות אבן וסיד".

הוועדה ביססה את מסקנותיה על החלטות ועדה מצומצמת יותר, שכונתה ועדת השניים, בה היו חברים זכאי וחלמיש. ועדת השניים היתה זו שקבע את ההסדרים עם המחצבות.

ועדת ביין הסתמכה בין השאר על החלטת עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה, אליעד וינשל, לפיה הוא רואה בהחלטת ועדת השניים איזון ראוי בין השיקולים הכרוכים בנושא, ולכן אין מניעה לאשרו.

הבג"ץ שיגיש נופי, באמצעות עו"ד יורם אבי-גיא, הוא פרק נוסף בפרשה מתגלגלת כשבמרכזה הטענה לפיה במשך שנים מעניקה המדינה זכות לחציבה באדמותיה לשתי חברות ללא מכרז וללא הגבלה. החברות, אבן וסיד והנסון, הן הבעלים של מחצית מהמחצבות בארץ. לטענתו, הרשאת חציבה זו לא בוטלה גם עם חיקוק חוק חובת המכרזים. לטענת נופי, ההחלטה לאפשר לחברות לחצוב בלא מכרז כמוה כהענקת מתנה של מיליארדי שקלים על חשבון משאבי המדינה ועל חשבון הציבור.

במהלך 2000 זכה נופי במכרז לחציבה בהרי אילת. במסגרת המכרז הוא התחייב לשלם למדינה 15-18 שקל בעבור כל טונה חצץ שכרה. לטענתו, אבן וסיד, שקיבלה את מחצבותיה מהמדינה ללא מכרז, התבקשה לשלם למדינה 3.5 שקל בלבד לטונה בעבור חצץ.

נופי פנה לבג"ץ בדרישה להכיל את חוק חובת מכרזים גם על אבן וסיד. בעקבות הפנייה לבג"ץ קבעה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת שאין לפטור את ענף המחצבות מחוק חובת מכרזים. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, הודיע אף הוא שלא ניתן לאפשר למחצבות להמשיך ולכרות ללא מכרז, דרש את סגירתן ופרסום מכרזים כמתחייב מהחוק.

לא עברו מספר ימים, ובעלי המחצבות ובראשם אבן וסיד פתחו בשביתה. לטענתן, חוק חובת המכרזים אינו חל עליהן בשל הכספים הרבים שהשקיעו באתרים. השביתה איימה לחסל את עבודת כל ענף הבנייה והסלילה בארץ, הזקוק לחומרי חציבה. עד מהרה החלו קבלנים ויזמים להשמיע קול זעקה בדרישה לסיים את השביתה.

בפשרה שהושגה בין הצדדים הוחלט להקים ועדה מיוחדת בראשות השופט ביין שתקבע את עתיד המחצבות בארץ.

בינתיים הוגש בג"ץ נוסף על-ידי בעל מחצבה באיזור ניצנה, גבי שמואל, שגם הוא טען שבאיזור פועלות 22 מחצבות שקיבלו הרשאות בניגוד לחוק חובת מכרזים, ואינן מאפשרות לציבור הזדמנות שווה והוגנת להשתתף בהליך קבלת ההרשאות.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד רנטו יאראק, טען שמואל, את אותן טענות שטען נופי. לטענתו, עד חקיקת חוק חובת המכרזים הוענקו למחצבות הרשאות, אשר הוארכו על-ידי המדינה, בטענה שהכורים השקיעו כסף רב בפיתוח המחצבות. לאחר חקיקת החוק, אפשרו התקנות את הארכת ההרשאה לתקופה של 5 שנים נוספות - עד מאי 1998.

לטענתו, משנה זו המדינה לא היתה רשאית, להעניק הרשאות לכרייה בפטור ממכרז. למרות זאת המשיך המינהל להעניק לכורים רשיונות זמניים, אשר הוארכו מעת לעת, למרות עמדת רובינטשיין.

לטענת נופי, ועדת ביין לא דנה בכל מחצבה לגופה וגיבשה את מסקנותיה על סמך הקביעות של זכאי ושל חלמיש. לטענתו, הוועדה לא פרסמה את שיקוליה ואת נימוקיה בנושא זה, ולכן לא ניתן לדעת על מה התבססה. נופי מדגיש, שההחלטה פוגעת קשות בציבור, ומפלה לרעה את החוצבים הקטנים.

מהמינהל נמסר בתגובה, שוועדת ביין אישרה את המלצת ועדת השניים, לפיה חלק מהמחצבות מושבות לאלתר וחלק יושבו למדינה בעוד מספר שנים.

לדעת זכאי, החלטה אינה פוגעת בחוצבים הקטנים, אלא מאזנת נכון את הזכויות. זכאי מדגישה, שכך גם חשבה ועדת ביין והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.