"שום קיבוץ לא התעשר מנדל"ן"

החלטת מזוז שלא לאפשר היוון קרקעות בקיבוצים ובמושבים תפסה את התנועה הקיבוצית רגע לפני הבחירות להנהגת התנועה; המועמדים מבינים כולם שימי הזוהר של התנועה מאחוריה, ומנסים להציל את מה שאפשר: קצת בנייה, קצת פנסיה, ושיפסיקו בבקשה להתייחס אליהם כאילו הם עשירים

קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי אין לאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בנוגע להיוון חלקות המגורים (החלטה 979), נפלה על התנועה הקיבוצית בזמן לא רצוי. בשבוע הקרוב - יום שלישי 8.2 - ייערכו בתנועה בחירות, שבמהלכן יתבקשו הקיבוצניקים לבחור לעצמם הנהגה למשך ארבע השנים הבאות. מנהיגי התנועה - גברי ברגיל מהקיבוץ הארצי, ונתן טל מהתק"ם - רצו מאוד לבשר לבוחריהם, כי הצליחו להשיג עבורם את אחד ההישגים הגדולים בתולדותיה, אפשרות להיות הבעלים של ביתם, כך שיוכלו אם ירצו למכור אותו או להוריש לילדיהם. לפי שעה, הבשורה הזו תידחה למועד בלתי ידוע.

על הנהגת התנועה הקיבוצית, המונה 174 קיבוצים של התק"ם (תנועה קיבוצית מאוחדת) ו-84 קיבוצים של הקיבוץ ארצי, ובסך הכול כ-51 אלף בעלי זכות הצבעה, מתמודדים ארבעה אנשים. על קולות חברי הקיבוץ הארצי מתחרים ברגיל, תושב רמות מנשה, מול הח"כית לשעבר, ענת מאור מנגבה. בתק"ם מתחרים טל, משפיים, מול זאב שור (ולוולה) מקיבוץ עין גב, שהיה במשך 18 שנה יו"ר המועצה האזורית עמק הירדן, ואחר-כך מנהל אגף התרבות בעיריית תל-אביב.

בשל מחסור בתקציבים, מערכת הבחירות מתנהלת הרחק מעין התקשורת, ומסתמכת בעיקר על עבודת רגליים קשה של המתמודדים, שעוברים מקיבוץ לקיבוץ, ופוגשים בחברים שעדין מתעניינים קצת בפוליטיקה הפנים-קיבוצית. נושאי השיחה הם בעיקר האכזבה מהחלטת מזוז, העובדה שלרוב הקיבוצניקים אין זכויות פנסיה, והכוונה להפוך את חברות תנובה ואת דור-אלון לחברות ציבוריות כדי לממן זכויות אלה. בין המתמודדים אין הרבה חילוקי דעות בנוגע לתוכן, שכן כולם מסכימים כי מה שהיה כבר לא יהיה. בקיבוץ הארצי אמנם מדווחים על טונים רמים קצת יותר, אך גם שם לא נרשמו חריגות רבות מדי מכללי הנימוס הסבירים.

ההנהגה הדו-ראשית שתיבחר תתקיים עד למערכת הבחירות הבאה, שאחריה יאוחדו שתי התנועות, וישימו בכך קץ ליריבות אידיאולוגית רבת שנים, שפעם קרעה קיבוצים ומשפחות, וכיום איש כבר לא זוכר על מה היתה. לדברי ברגיל, איחוד התנועות יאפשר איחוד כוחות ואת מינוף כוחה של התנועה.

ברגיל מדגיש את יחסיו הטובים עם הממסד, בין השאר עם ראש הממשלה, אריאל שרון, עם שר התמ"ת ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, ועם השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון. הקמפיין של מאור מתבסס בעיקר על הגדרת הזכויות האישיות של החברים. טל, חבר שפיים, מדגיש דווקא את הפופולריות שלה זוכה הקיבוץ בקרב הבנים שרוצים לחזור, ואילו שור מבקש להבליט את סבלות הפריפריה.

משמעות כלכלית ופסיכולוגית

אין ספק, כי נושא השיחה המרכזי היום בכל המפגשים הוא 'היוון חלקת המגורים', שהתנפץ לחברים לפי שעה בפנים. החלטת ההיוון התקבלה לפני שנה וארבעה חודשים על-ידי ועדה משותפת של נציגי מושבים, קיבוצים ומינהל מקרקעי ישראל. ההחלטה מעניקה למושבניקים זכות להוון 2.5 דונמים, ואפשרות לבנות עליהם שלושה בתים בשטח של 375 מ"ר, וכן 500 מ"ר לתעסוקה. לקיבוצים ביקשה ההחלטה להבטיח אפשרות להוון בית בשטח 160 מ"ר למשפחה. להחלטה התנגדו מספר גופים, בהם פורום 15 הערים הגדולות, החברה להגנת הטבע והקשת המזרחית. מזוז המליץ לשר האוצר, בנימין נתניהו, שלא לאשר אותה.

"חוות הדעת של מזוז מעוררת זעם בעיקר בשל העיכוב הרב שבה היא נמסרה, כשנה וארבעה חודשים לאחר החלטתה של המועצה, ובשל העובדה שבתנועה חשים שהיא מבטאת איזה הלך-רוח, שלפיו הקיבוצניקים הם קבוצה עשירה, שמנסה להשיג מהמדינה נכסים שלא בזכות ושלא ביושר", אומר ברגיל.

לדבריו, "אולמרט הבטיח שיקים בתוך 45 יום צוות מנכ"לים, שיחליט בסוגיה. אני רוצה להאמין, כי הבטחה זו אכן תתקיים, ושבסופו של דבר תתקבל החלטה שיש לה בסיס ציבורי, פוליטי ומשפטי חזק ביותר. אני מקווה, שהוועדה תבין שלא כל הקיבוצים הם שפיים ורמת רחל, וכי קיבוצים רבים שוכנים בפריפריה וסובלים מאותן בעיות כמו כל יתר היישובים באזור".

ברגיל דוחה את הביקורת בנוגע להפרדת התנועות, ואומר, "ההצעה להפריד בין המושבים לקיבוצים אינה מקובלת. הבעיות של המושבים ושל הקיבוצים דומות, וברגע שיפרידו בינינו תיגרם פגיעה קשה ביכולת המאבק המשותף. גם אם לא זו כוונת מזוז, זו תהיה התוצאה. ייתכן שבהמשך נגיע למסקנה, שכדאי לסיים במהירות את נושא חלקת המגורים, ולדון בשלב מאוחר יותר בתעסוקה, אך לא נפצל כוחות".

טל מצידו דוחה את הטענות של מזוז, שלפיהן הקיבוצים רוצים ליהנות מכל העולמות - גם לבנות הרחבות וגם לצופף. "אנחנו מתכוונים לעשות בדיוק את מה שיורו לנו ועדות התכנון", מדגיש טל. "אם התמ"א קובעת קיבוץ של 350 יחידות, לא נדרוש יותר מכך. לצערי, יש כאן חוסר הבנה מוחלט של הבעיה. אנחנו לא מדברים כאן על התפשטות, אלא על איך להציל את היישובים בפריפריה מפני התמוטטות, באמצעות קליטת אנשים חדשים.

לדברי ברגיל, "להחלטת ההיוון יש לא רק משמעות כלכלית, אלא גם משמעות פסיכולוגית. אנחנו מאמינים כי היוון הבית בקיבוץ ימשוך אליו אנשים צעירים, גם למקומות שבהם לקרקע אין ערך רב. אני משוכנע, שהרבה אנשים צעירים, ובהם עוזבי קיבוצים, יבקשו לחזור אם יידעו שהם יכולים לרשום את הבית על שמם. אם אפשרות כזו לא תינתן, אף אחד לא יחזור לקיבוץ, ומשקים רבים פשוט יתמוטטו.

"צריך להבין שנושא הדיור הפך לקרדינלי. במשך שמונה השנים האחרונות אף אחד לא בונה בתנועה הקיבוצית. בשל בעיות ביורוקרטיה, הקיבוצניקים לא יכולים לקבל משכנתא, והתוצאה היא קיפאון עמוק. אם אנחנו רוצים להבטיח את שובם של הבנים הביתה, חייבים לדאוג להם למגורים סבירים".

המגמה התהפכה ב-2003

טל מוכן ללכת אפילו רחוק יותר. לדבריו, החלטה 979, או זו שתבוא במקומה, תחזיר בני קיבוצים רבים הביתה. "אני מכיר הרבה קיבוצניקים שרוצים לחזור אפילו מחו"ל, כי הם מתגעגעים לקהילה שבה גדלו, ובה הם רוצים לגדל את ילדיהם. חוקרים רבים אומרים כיום, כי הקיבוץ המתחדש הוא דוגמה נפלאה לקהילה כפרית החיה חיים של ערבות הדדית. אני חושב שמגיע לנו להשלים את התהליך הזה".

* איך תפתרו את בעיית המשכנתא?

ברגיל: "אנחנו מתכוונים לגרום לכך, שהארגונים הכלכליים הקיבוציים יקימו חברה יזמית, שתבנה בתים תוך התחייבות של הקיבוצים להחזיר משכנתא למשך תקופה של 20 שנה. האפשרות היחידה של קיבוצים כמו סאסא, ניר יצחק ורבים אחרים לשרוד, היא אם הם יקלטו חברים חדשים. חברים אלה יבואו רק אם הקיבוץ יוכל להציע להם מגורים".

* כמה קיבוצים מצויים בקשיים?

"אני מעריך את מספרם בין 20 ל-60 קיבוצים, כאשר 20 מהם נמצאים ברמת סכנה קיומית. ביניהם הקיבוצים עמיר ומצובה, שהיו על סף פירוק. מחצית מקיבוצי התנועה חדלו להיות קיבוצים קלאסיים, והם הפכו להיות קיבוצים מתחדשים, שמאפשרים עצמאות לפרט, רשת ביטחון לחלשים ושיתופיות במספר תחומים".

* איך אתה מסביר את העובדה שבמרכז הארץ יש קיבוצים שמצבם הכלכלי קשה?

"העובדה שגם במרכז ישנם קיבוצים צולעים מהווה עוד הוכחה לדימוי הדמוני שיש לקיבוצים בחברה הישראלית. זו עובדה, ששום קיבוץ עד היום לא התעשר מנדל"ן. הקיבוצים שהצליחו, עשו זאת באמצעות תעשייה מוצלחת ובאמצעות ההון האנושי, שידע לנהל את הקיבוץ בצורה טובה. מה שמוכיח כי מה שקובע הוא לא המיקום. זו עובדה, שמבין הקיבוצים שמצבם הכלכלי קשה ניתן למצוא גם את גליל ים ואת געש. לעומת קיבוץ חצרים, יוטבתה, בארי וברעם, שהם קיבוצים איתנים".

* איך אתה מסביר את העובדה שלמרות הכול יש עדיין קיבוצים קלאסיים?

"זה רק מוכיח, כי בבסיס מדובר ברעיון צודק ונכון. לכן במקומות שיש יתרונות כלכליים, אין שום סיבה שהקיבוץ לא ימשיך להתקיים. התנועה הקיבוצית מכירה היום בעובדה, שיש שני סוגי קיבוצים - הקיבוץ הקלאסי והקיבוץ המתחדש. קיבוצים שיבחרו להשתייך לזרם המתחדש יקבעו כלל בסיסי של שמירת הערבות ההדדית בין החברים ושמירה על מעגלי שיתוף רבים ככל האפשר, והשאר יישארו שיתופיים. אני מאמין, שרעיונות אלה גרמו לכך, שבשהת 2003 לראשונה זה שנים רבות, התהפכה המגמה והקיבוצים קלטו יותר חברים מאלה שעזבו או שנפטרו".

קיום נאות לכל חבר

* ענת מאור, מה בכוונתך לעשות למען התנועה?

"אם אבחר, אני מתכונות להקים צוות שידאג לזכויות העבודה של חברי הקיבוץ. סוג של ועד עובדים שידאג לכל נושאי הוותק, פיצויי פיטורים, הסכמי עבודה ועוד. אני מתכוונת להיעזר בכוחות מקצועיים, כמו פרופ' רות בן-ישראל, שיש לה ידע רחב בתחום, שתציע לנו הצעות שיעלו בקנה אחד עם צורכי החברה כולה. השינויים בתנועה הקיבוצית החלו כבר לפני תשע שנים, אך עד היום איש לא דאג למסד את זכויותיהם של העובדים בצורה מסודרת".

שור, שהוא תושב עין גב, ושבעבר היה יו"ר המועצה האזורית עמק הירדן, מדגיש את מצוקת הפריפריה. לדבריו, צריך לזכור כי הקיבוצים בפריפריה סובלים בדיוק מאותן בעיות שמהן סובלות ערי הפריפריה, בין השאר עזיבת צעירים, מחסור במקומות עבודה, בעיות פרנסה, תשתיות לקויות ועוד. שור מציין, כי מאחר שהתנועה הקיבוצית אינה יכולה לטפל בנושאים אלה בעצמה, הוא יפעל להקים גוף, ששמו הפריפריה בישראל, המשותף לכל צורות ההתיישבות, שתשים את הנושא על סדר היום.

"ממשלת ישראל צריכה להבין, שלא ניתן לנהל כאן שתי מדינות - מדינת גוש דן ולצידה מדינת פריפריה, שהיא ענייה ושאין בה צעירים. דיברתי עם ראשי רשויות ועם אנשים מרכזיים במשק, שמוכנים להתגייס לכך.

* מה אפשר לעשות לדוגמה?

"למשל, צריך לחזק את המכללות דווקא בפריפריה, באמצעות הפחתת שכר הלימוד. כי אם 6,000 סטודנטים יגיעו לאזור הם ייצרו אלפי מקומות עבודה. צריך לייצר הטבות למשקיעים שיגיעו לאזור, להחזיר צעירים ולהשיב למקומות אלה את גאוותם. אני מאמין, כי אם בעיות אלה ייפתרו, תחזור התנועה הקיבוצית לתרום לחברה ותהפוך שוב לגוף רלוונטי".

לא רק בעיית המגורים מציקה לתנועה הקיבוצית. נושא נוסף שמטריד אותה, שאותו מתכוונים כל המועמדים לקדם הוא הפנסיה. לדברי ברגיל, בשל אמונה תמימה, שלפיה הקיבוץ הוא הפנסיה של החבר, לא דאגה רוב התנועה הקיבוצית להפריש כספים לקופות הפנסיה עבור חבריהם. התוצאה היא, ששכבה שלמה של קיבוצניקים מבוגרים חיים כיום מגימלה מצומצמת של הביטוח הלאומי. את מצבם של רבים מהם ניתן להגדיר כעוני מרוד. החוב האקטוארי של התנועה עומד כיום על 3.5 מיליארד שקל.

* מה תוכלו לעשות בקשר לכך?

"הכוונה שלנו היא להפוך חברות כמו תנובה, הזרע ודור-אלון, שבה יש לנו כ-40%, וששוויין הכולל מוערך בכ-4 מיליארד דולר, לחברות סחירות, כך שכל קיבוץ יידע מה ערך המניות שלו ויוכל להשקיע את הכספים ולהשתמש בהם כדי לכסות את תשלומי הפנסיה לחברים הוותיקים. המטרה שלנו היא להציע לכל חבר פנסיה בסיסית של 2,100 שקל, שתאפשר לו קיום נאות". גם לגבי פתרון זה מסכימים כל יתר המתמודדים. *