בתי זכוכית על גג העולם

בשנות ה-70 פשטו בארץ האשקוביות. אותם מבני בטון טרומיים, מרובעים ומוצבים בשורות מדורגות, צצו בין לילה והתרבו על מדשאות קיבוצים ובסיסים צבאיים. יחידות מגורים קטנות, סגורות, חמות בקיץ וקפואות בחורף, דלת כניסה בחזית הקדמית, חלון בודד בקיר האחורי, מטבחון ומקלחון, ששימשו (ומשמשות עד היום), בעיקר כבתים ארעיים לאנשים צעירים. בשנה שעברה, על גג בניין עירוני בברלין, גבוה מעל העיר, הקים האדריכל ורנר איסלינגר את קוביית הלופט שלו. נכדתה העירונית והמתוחכמת של האשקובית היא יחידת מגורים ניידת, קובייה שקופה כמעט לחלוטין, הנושאת בשורה למי שמחפש פתרונות דיור ארעיים בסגנון צעיר ומעודכן.

לא עוד יחידות בטון כבדות, לא עוד קירות קרטון ורצפות לינוליאום של המבנים הטרומיים הקלים, תוצרי שנות ה-80, שהונחו בהמוניהם בחצרות מושבים והתנחלויות. היום מדובר על מבנה בעיצוב מרשים, שקירותיו בנויים מזכוכית מחוסמת והשלד מחומרים קלים ומתוחכמים. את הקירות החיצוניים ניתן לבחור מתפריט הכולל דרגות שקיפות, צבע ועמידות לרוחות.

את האבטיפוס של ה-loftcube בנה צוות במשרד האדריכלים של איסלינגר בשיתוף עם חברות מובילות בעולם בפיתוח חומרים מתקדמים. המחיצות הפנימיות (הנעות, לעיצוב חלל גמיש), נוצרו מקוריאן וזודיאק, חומרים סינתטיים בעיבוד נקי, שפיתחה חברת דו-פונט. הרהיטים המודולריים הם מתוצרת אינטרלובקה. הכלים הסניטריים ויחידות המטבח תוכננו במיוחד לחלל המצומצם, כך שהם תופסים מינימום של מקום ומאפשרים גמישות מקסימלית בשימוש. כך, למשל, ראש המקלחת מסתובב על צירו ומשקה את העציץ בכניסה לבית. גם הבר חוצה את המחיצה ומתאים לשימוש דו-צדדי.

החשיבה שמאחורי ה-loftcube אקולוגית וצעירה, אך גם עסקית. גגות העיר הם מרחב פתוח ובלתי מנוצל, סבור איסלינגר. בחזונו הוא רואה יזמים משתלטים על משאב הנדל"ן המרחף הזה, ומיישבים אותו במאות קוביות שקופות, לופטים קטנים ונוחים, מאובזרים היטב, שישמשו מקום פרטי לנוודים האורבניים של המאה ה-21.

קהל היעד שלו מתחלק לשניים: צעירים חסרי מנוח, הבורחים מחדרם בדירת ההורים אל הלופט הפרטי, שמקנה להם שקט נפשי ומקרב אותם לרעש המועדונים ולסצינה העירונית החמה; ואנשי עסקים המבקרים לזמן קצר ומבקשים לעצמם מקום פרטי קבוע, קרוב לאזור העסקים ולהתרחשות העירונית, במקום חדר המלון המנוכר.

שטח הלופט כ-36 מ"ר, גובהו כ-3 מטרים ומשקלו 2.5 טון - מותאם לנשיאה על ידי מסוק מטען והנחה על משטח הגג המתאים או על שטח הקרקע הנבחר. ניתן, כמובן, גם להרכיבו במקום (רצוי בפיקוח צוות מומחים). מחירו המוערך של הלופט כ-55 אלף אירו. כיום הוא נמצא בשלב המעבר מאבטיפוס לייצור על-פי הזמנה, ויוצריו אומרים שכבר קיימת רשימת ממתינים. (פרטים נוספים באתר: http://www.aisslinger.de/loftcube).

איסלינגר הוא אחד משבעה אורחים שיגיעו השבוע לירושלים וייקחו חלק בכנס הנושא את הכותרת "עיצוב מציאות - מיפוי גבולות העיצוב", שייערך ביום חמישי, 24.2, בירושלים. כל השבעה נחשבים לחלק מ"דור ההמשך" של האדריכלים הכוכבים ומעצבי העל באירופה. יחד עימו יופיעו בכנס ויציגו את עבודותיהם קונסטנטין גרסיץ' מגרמניה, מרטי גישה מספרד, אנתוני דאן וסם הכט מאנגליה, רוברט סטדלר ("ראדי" מעצבים) ומטלי קרסה מצרפת - כולם מעצבים פעילים ומצליחים, המשלבים בעבודתם המסחרית גם חשיבה חברתית-אקולוגית-תרבותית.

זו השנה השנייה שנערך כנס מעין זה, שאת ארגונו מובילים קני סגל, ראש החוג לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה, ואלכס וורד, אוצר העיצוב והאדריכלות במוזיאון ישראל. השנה, בשל העניין הרב שהוא מעורר, ייערך הכנס באולם הגדול בתיאטרון ירושלים ויהיה פתוח לקהל הרחב (בתשלום). ההרצאות והמצות בכנס יתקיימו ברצף מ-9 בבוקר עד שעות הערב המוקדמות.

"מטרת הכנס לנסות ליצור פלטפורמה שתישא אופי רעיוני ותעורר דיון בסוגיות שמעסיקות את עולם העיצוב", אומר סגל. "העיצוב נמצא כרגע במשבר עמוק. יחד עם ההאטה בתעשייה באירופה והשפעות הגלובליזציה, הגיעו גם המעצבים למבוי סתום ולתחושה שאנשים מחפשים את הדרך. אנחנו נמצאים בתקופה של צרכנות-יתר והעיצוב בשנים האחרונות החל להתנהל בצורה של חפצנות וכוכבנות".

גלובס: אתה מתכוון למעצבים והאדריכלים הכוכבים או למוצרים הנחשקים שלהם?

סגל: "יש מצד אחד עולם של מותגים שמקהה את היכולת שלנו לבטא את עצמנו, כי תחת הסמל של מותג כזה או אחר אנשים קונים הרבה זוועות, והניואנסים של האישיות של כל אחר ואחד הולכים לאיבוד, מצד שני יש מצב שחברות גדולות מעודדות מעצבים כוכבים (ואגב זה לא שלא מגיע להם, הם יודעים לעצב). החברות המסחריות מנצלות את יחסי הציבור הטובים ותשומת הלב שמושכים הכוכבים האלה".

גלובס: גם איסלינגר, בעיצוב הלופטקיוב שלו, נשען על שיתוף פעולה עם מותגי על ויוקרה, כמו החומרים היקרים של דו פונט.

סגל: "זו השאלה הנוקבת ביותר. אנשי עולם העיצוב חיים בדיכוטומיה. מצד אחד אתה רוצה לשאול את השאלות הנכונות ולדבר על תכנים שיקרבו את האנשים, מצד שני יש תמיד תעשייה שתיקח את זה ותהפוך את זה ותארוז את זה ותשווק את זה ותשתמש במותגיות של העניין".

"עיצוב זה יותר מעיסוק, זה תהליך אינטלקטואלי", מצטט אלכס וורד, אוצר העיצוב והאדריכלות במוזיאון ישראל, את המעצב האנגלי סם הכט, אף הוא בין אורחי הכנס. הכט עומד בחזית הטכנולוגיה, בין היתר הוא אחראי על עיצוב הפנים של מטוס הענק החדש של איירבס, ה-A380. אולם עבודות העיצוב הרדיקליות שלו סובבות סביב רעיונות וערכים: "אני מנסה להחזיר את שיקול הדעת כחלופה לסגנון גרידא", הוא אומר. "חשוב מאוד למעצב להיות מודע לחלוטין לכל ההשלכות של כל דבר שהוא מערב בעיצוב, בין אם הן נוגעות לצורה ובין אם לשימוש".