מה "מעמדם" של משטחי חניה, לעניין חיוב בתשלום ארנונה? האם יש לראותם כמקומות חניה בחניון, לגביו קיים סיווג ספציפי, או שמא מדובר במקומות חניה פרטיים אשר פטורים מתשלום ארנונה? שאלה זו הובאה להכרעת שופט בית המשפט המחוזי בת"א, נסים ישעיה.
משרד עורכי דין חן רכש משרד בבית גיבור אשר במתחם הבורסה ברמת גן. עם המשרד רכש המשרד שלושה משטחי חניה הממוקמים בחניון התת קרקעי של הבניין. עיריית רמת גן חייבה את המשרד בתשלום ארנונה, הן עבור המשרד והן עבור שלושת מקומות החניה.
השופט ישעיה סבר שהחיוב היה מוטעה. סעיף י' לצו הארנונה לשנת 00' של העירייה קובע שיעור ארנונה ספציפי ל"חניונים סגורים פתוחים (כולל חניונים במגרשים ריקים וחניונים ללא תשלום)". המשרד טען, ששלושת משטחי החניה אינם חלק מחניון, כמשמעותו של מונח זה בצו הארנונה, ועל כן אין לחייבם בתשלום ארנונה לפי התעריף שנקבע לחניונים בצו הארנונה.
השופט ישעיה הסכים עם טענת משרד עו"ד חן. "משנקבע סיווג מיוחד לחניונים, בצו הארנונה של המשיבה, ברור כי בסיווג זה לא ניתן לכלול מקומות חניה יחידים או בודדים כברי חיוב נפרדים לתשלום ארנונה, בין שהם ממוקמים בחצר של בית דירות, או משרדים (מתחת או מעל פני הקרקע) ובין אם השימוש בחניון בו הם ממוקמים, הוא תמורת תשלום או בחינם", נקבע בפסק הדין. *
(עמ"נ מחוזי ת"א 133/04 משרד עו"ד חן נ. עיריית ר"ג, פס"ד מיום 3.5.05. השופט נסים ישעיה)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
