הונאה נוספת, לכאורה, נחשפה בעוד סטארט-אפ שביקש להפוך את העולם למקום טוב יותר. בנק ההשקעות ג׳יי. פי. מורגן נפל קורבן, לטענתו, למעשה מרמה בחברה שפיתחה שוק דיגיטלי להלוואות סטודנטים אותו רכש לפני שנתיים תמורת 175 מיליון דולר. כאשר נרכשה, נשאה החברה את השם המבטיח ״פרנק״ (Frank), כנות - אם תרצו. 

הירשמו לדיפ טק, עמוד קהילת ההייטק והמדע של גלובס בפייסבוק

לפי כתב תביעה אותו הגיש הבנק בחודש שעבר, עולה כי מנכ״לית החברה, צ'ארלי ג׳אביס, זייפה במהלך המשא ומתן על הרכישה רשימות של משתמשים וטענה כי המאגר שלה כולל פרטים על 4.25 מיליון איש. בפועל, לטענת הבנק, מספר המשתמשים האמיתי לא עלה על 300 אלף, פחות מעשירית מהמספר שהוצג.

בג׳יי. פי. מורגן טוענים שהמייסדת שכרה את שירותיהם של מדעני נתונים תמורת 18 אלף דולר על מנת לכרות את פרטי הסטודנטים ממקורות שונים, וכי בכיר נוסף בחברה, אוליבייה עמר, רכש גם הוא פרטי משתמשים מידיה של חברת השיווק ASL. כאשר הרוכשת הזינה את רשימות הדיוור למערכותיה על מנת לשלוח לסטודנטים דואר אלקטרוני שיווקי, היא קיבלה תוצאות ״קטסטרופליות״, לטענתה. הדואר האלקטרוני הגיע רק לרבע מהחשבונות ברשימה, בעוד שאחוז הפתיחה היה נמוך מאחוז בלבד.

היזמת, מצדה, הגישה תביעה נגדית: לטענתה, הבנק הסתבך עם הרגולציה על איסוף פרטיהם האישיים של סטודנטים, ביקש לסגת בעקבות זאת מהרכישה ופיטר אותה בסוף השנה שעברה מבלי לשלם לה פיצויים.

איזו בדיקה ערכה ג׳יי.פי. מורגן על הטכנולוגיה של ״פרנק״ לפני שהחליטה לרכוש אותה, והאם היא בדקה את טיב המשתמשים? היכן היו המשקיעים בחברה שהשקיעו בה מיליונים וככל הנראה הרוויחו לא פחות מכך בעת הרכישה? והאם בדיקת הנאותות בפרנק היתה יסודית יותר מהבדיקה שערכה סקויה לפני שנכנסה להשקעה בחברת הקריפטו פושטת הרגל FTX? 

השבוע הוציאה רשות ניירות הערך בארה״ב (SEC) כרטיס אדום לג׳מיני, בורסת הקריפטו של האחים ווינקלווס, ולג׳נסיס, חברת הלוואות הקריפטו של בארי סילברט, שחברו יחד להציע פיקדונות קריפטו הנושאות ריבית גבוה של 8%. על פי הטענה, ג׳נסיס הלוותה את כספי המפקידים בבורסת ג׳מיני ואיפשרה לה ליטול עמלה מהרווחים. על פי הרשות, ג'נסיס לא דיווחה על המוצר שלה כעל נייר ערך הנושא סיכון למשקיעים.  

האם זה כל מה שהרגולטור מסוגל לו? והאם הוא יודע לפעול רק בדיעבד? אחרי שרשרת מקרי הונאה בחברות סטארט-אפ, אולי הגיעה העת לקבוע כללי דיווח חדשים עבור חברות טכנולוגיה בסיכון גבוה המגייסות כספי משקיעים - בין אם אלה משקיעים ישירים, או חוסכי הפנסיה המשקיעים את כספם בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי.

הנה שמונה כתבות מעניינות שהופיעו השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס: 
גלובס טק - שבועי - גלובס

גלובס טק - שבועי



12.02.26

 הונאה נוספת, לכאורה, נחשפה בעוד סטארט-אפ שביקש להפוך את העולם למקום טוב יותר. בנק ההשקעות ג׳יי. פי. מורגן נפל קורבן, לטענתו, למעשה מרמה בחברה שפיתחה שוק דיגיטלי להלוואות סטודנטים אותו רכש לפני שנתיים תמורת 175 מיליון דולר. כאשר נרכשה, נשאה החברה את השם המבטיח ״פרנק״ (Frank), כנות - אם תרצו. 

הירשמו לדיפ טק, עמוד קהילת ההייטק והמדע של גלובס בפייסבוק

לפי כתב תביעה אותו הגיש הבנק בחודש שעבר, עולה כי מנכ״לית החברה, צ'ארלי ג׳אביס, זייפה במהלך המשא ומתן על הרכישה רשימות של משתמשים וטענה כי המאגר שלה כולל פרטים על 4.25 מיליון איש. בפועל, לטענת הבנק, מספר המשתמשים האמיתי לא עלה על 300 אלף, פחות מעשירית מהמספר שהוצג.

בג׳יי. פי. מורגן טוענים שהמייסדת שכרה את שירותיהם של מדעני נתונים תמורת 18 אלף דולר על מנת לכרות את פרטי הסטודנטים ממקורות שונים, וכי בכיר נוסף בחברה, אוליבייה עמר, רכש גם הוא פרטי משתמשים מידיה של חברת השיווק ASL. כאשר הרוכשת הזינה את רשימות הדיוור למערכותיה על מנת לשלוח לסטודנטים דואר אלקטרוני שיווקי, היא קיבלה תוצאות ״קטסטרופליות״, לטענתה. הדואר האלקטרוני הגיע רק לרבע מהחשבונות ברשימה, בעוד שאחוז הפתיחה היה נמוך מאחוז בלבד.

היזמת, מצדה, הגישה תביעה נגדית: לטענתה, הבנק הסתבך עם הרגולציה על איסוף פרטיהם האישיים של סטודנטים, ביקש לסגת בעקבות זאת מהרכישה ופיטר אותה בסוף השנה שעברה מבלי לשלם לה פיצויים.

איזו בדיקה ערכה ג׳יי.פי. מורגן על הטכנולוגיה של ״פרנק״ לפני שהחליטה לרכוש אותה, והאם היא בדקה את טיב המשתמשים? היכן היו המשקיעים בחברה שהשקיעו בה מיליונים וככל הנראה הרוויחו לא פחות מכך בעת הרכישה? והאם בדיקת הנאותות בפרנק היתה יסודית יותר מהבדיקה שערכה סקויה לפני שנכנסה להשקעה בחברת הקריפטו פושטת הרגל FTX? 

השבוע הוציאה רשות ניירות הערך בארה״ב (SEC) כרטיס אדום לג׳מיני, בורסת הקריפטו של האחים ווינקלווס, ולג׳נסיס, חברת הלוואות הקריפטו של בארי סילברט, שחברו יחד להציע פיקדונות קריפטו הנושאות ריבית גבוה של 8%. על פי הטענה, ג׳נסיס הלוותה את כספי המפקידים בבורסת ג׳מיני ואיפשרה לה ליטול עמלה מהרווחים. על פי הרשות, ג'נסיס לא דיווחה על המוצר שלה כעל נייר ערך הנושא סיכון למשקיעים.  

האם זה כל מה שהרגולטור מסוגל לו? והאם הוא יודע לפעול רק בדיעבד? אחרי שרשרת מקרי הונאה בחברות סטארט-אפ, אולי הגיעה העת לקבוע כללי דיווח חדשים עבור חברות טכנולוגיה בסיכון גבוה המגייסות כספי משקיעים - בין אם אלה משקיעים ישירים, או חוסכי הפנסיה המשקיעים את כספם בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי.

הנה שמונה כתבות מעניינות שהופיעו השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס: 



הכירו את ניר צוק: ההייטקיסט שהפך לטייקון ולא מצליח להשאיר את העבר מאחוריו

ניר צוק היה יזם אנונימי מעמק הסיליקון שהתפרסם בעיקר בגלל הסכסוך בינו לבין החברה שעזב בטריקת דלת, צ'ק פוינט • אבל היום הוא משקיע ויזם סדרתי שנמצא בכל מקום • מבנק דיגיטלי חדש, דרך מיזם אקטואליה עם ליאור שליין ועד חברת הדגל שלו - פאלו אלטו, שנחשבת לאחת החברות החסינות למחיקות השווי הגדולות בשווקים • כך מנסה ההייטקיסט שמתקשה להשאיר את עברו מאחור להגיע לפסגת המשק הישראלי

פאלו אלטו | אסף גלעד


כל העולם חושב שהוא פיטר את סטיב ג'ובס. עכשיו הוא חושף את הסיפור האמיתי

הוא הגיע לפפסי בשנות השבעים, ובמהלך גאוני הפך אותה למתחרה ראויה לקוקה קולה • סטיב ג'ובס, שהבחין בהצלחה שלו, החליט לגייס אותו לשורותיו בתהליך חיזור שהפך אותם לצמד בלתי נפרד • אלא שהשניים נקלעו לחילוקי דעות שגרמו למייסד אפל למצוא את עצמו בחוץ • בראיון לגלובס ג'ון סקאלי מספר מה קרה שם, מסביר מה מביא אותו לישראל ולמה הוא ממליץ לצעירים לוותר על לימודי תכנות

ג'ון סקאלי | גלי וינרב ואסף גלעד


איך מים בנויים? החוקר הישראלי שמנסה לפצח את החידה

השאלה מהו מבנה המים בדיוק ומדוע הם מוליך חשמל אפקטיבי כל כך היא תעלומה שלפתרון שלה עשויה להיות משמעות אדירה בחקר משבר האקלים וגם ברפואה • פרופ' אהוד פינס מאוניברסיטת בן גוריון, שחוקר את השאלה הזאת כמעט 20 שנה, משוכנע שהוא מצא את התשובה • בראיון לגלובס, הוא מספר מה הוא גילה ומסביר מדוע בעולם המדע לא ממהרים לאמץ את התיאוריה שלו

חזית המדע | גלי וינרב


המזומנים אוזלים וההשקעות בשפל: תוכניות ההישרדות של חברות ההייטק לחורף הגיוסים של 2023

המשבר בהייטק רק התחיל: בדיקת גלובס מגלה כי עשרות חברות הייטק פרטיות בישראל, בהן גם ענקיות כמו גט, איטורו ופורטר, מתגלגלות עם הון שגייסו לפני שנתיים ויותר • רובן העדיפו לדלג על גיוס ב־2023, על רקע הירידה בהשקעות בענף והתחזיות להאטה כלכלית, גם במחיר של גלי פיטורים, קיצוצי הוצאות ושינוי אסטרטגי • וגם: אילו יוניקורנים הצליחו להתחמק מאזור הסכנה

הייטק | אסף גלעד


האם ההונאות והקריסות של העת האחרונה מסמנות את תום עידן הקריפטו?

הצוללת | הילה ויסברג


דרישה של חבר קונגרס אמריקאי: לבדוק את השימוש בחברת הסייבר של אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר: בועדת המודיעין של הקונגרס האמריקאי בוחנים את מדיניות רכש האמצעים והטכנולוגיות שמבצעות סוכנויות ממשל שונות • אחת הטכנולוגיות היא של חברת הסייבר ההתקפי שהקים מפקד 8200 לשעבר והמשקיע המרכזי בה הוא אהוד ברק
טכנולוגיה: סייבר | יפתח מנדלבאום


הצרות של טסלה: המניה צונחת, מאסק עסוק בטוויטר, והמפעל בסין משותק: שנת 2022 הייתה קשה מאוד עבור ענקית הרכב החשמלי: החל מאובדן 800 מיליארד דולר מערכה, דרך ירידה באמון המשקיעים בשל ההרפתקאות של אילון מאסק בטוויטר ועד הצניחה במספר ההזמנות • בקצב הזה, טסלה עלולה לאבד את הבכורה העולמית בשוק הרכב החשמלי
טסלה | יפתח מנדלבאום




יש משהו שנראה לכם שאנחנו מפספסים? נושא שהייתם רוצים לראות יותר? נשמח לשמוע מכם. שלחו לנו מייל ל- hightech@globes.co.il



לניוזלטים נוספים - כנסו לעמוד הניוזלטרים האישי שלכם באתר גלובס קיבלתם מייל זה כיוון שאתם רשומים ל-היומן | הניוזלטר היומי של גלובס, להסרה מרשימת התפוצה או שינוי העדפות באזור האישי שלכם באתר גלובס





אנחנו גם בסושיאל

instagram twiter facebook