מומחים לדיני משפחה מותחים ביקורת על פסיקת העליון שפטרה פושטת רגל מערבות לחייב במזונות שנמלט מהארץ: "הפסיקה תוביל לפגיעה בילדים ובאמא שיזדקקו לביטוח לאומי ויהפכו לעול על החברה. אולם גם האבות החייבים במזונות ייפגעו, מאחר שכעת יחמירו את הדרישות הכלכליות מהערב לחובם" • מנגד, מומחים לחדלות פירעון טוענים: "אין חדש תחת השמש. פסק הדין ממשיך מגמה בפסיקה של גמישות בכל הנוגע לחוב מזונות"
שאלה זו הגיעה לאחרונה אל פתחו של ביהמ"ש העליון, שהשיב לה בחיוב וקבע כי פושטת רגל שהעניקה ערבות לחייב מזונות שברח מחובו, פטורה מחוב המזונות שנצבר, זאת במסגרת ההפטר שקיבלה בתיק פשיטת הרגל
אחד מכל שני פושטי רגל שקיבלו פטור מחובות, הסתבך שוב עם ההוצאה לפועל - כך עולה ממחקר שמפרסם האגף לתכנון ומדיניות בהוצל"פ • רוב פושטי הרגל המתגוררים בפריפריה ומטפלים בילדים, בעיקר בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, חזרו למעגל החובות
שרת המשפטים איילת שקד פרסמה להערות הציבור טיוטת תקנות העוסקת במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון, וכן טיוטת תקנות להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה של חייבים • הליך מינויים של נאמנים ובעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון הוא אחד הנושאים המרכזיים המוסדרים בתקנות
שיקום כלכלי של החייב כערך מרכזי, קיצור הליכים והשאת ההחזר לנושים: ניתוח הרפורמה המקיפה, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת
הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון צפויה להחליף את התיקון לחוק ההוצאה לפועל מיוני 2015 ■ התיקון - המכונה "חוק השמיטה" - איפשר לראשונה לחייבים במערכת הוצאה לפועל המוגדרים כ"מוגבלים באמצעים" לקבל, בתנאים מסוימים, הפטר מחובותיהם
פסק הדין ניתן בעניינם של שני חייבים שהסתבכותם הכלכלית נוצרה, לטענתם, כתוצאה מההוצאות לגידול הילדים