חיסכון במים הוא האמצעי הזמין ביותר להקטנת הפער בין היצע וביקוש

מחקר מגלה כי העלאת מחיר המים תשפיע רק מעט על הצריכה אך היא עלולה לפגוע באוכלוסיות חלשות; משק בית מחזיר את ההשקעה באמצעי חיסכון תוך 18 חודשים

"יש לגרום שעידוד החיסכון במים, יקבל מעמד דומה לזה של פיתוח וניהול אספקת המים, ויזכה בתשומת לב מקצועית ותקציבים נאותים". זוהי אחת מהמלצות המחקר חיסכון במים במגזר העירוני - בדיקת היתכנות והמלצות פעולה, מאת שלומית בארי, נעמי כרמון ואורי שמיר, מהמרכז לחקר העיר והאזור ומכון גרנד למחקר המים בטכניון.

עוד ממליץ המחקר להגביר בצורה ניכרת את פעולות ההסברה לילדים, נוער ומבוגרים, בנושא החיסכון במים באמצעות התקשורת, העיריות והפעלה של הארגונים הירוקים.

המלצה נוספת היא להגביר את המודעות לחשיבות החיסכון במים, באמצעות שימוש במסרים לפיהם המים הוא מרכיב חיוני לקיומה של המדינה, חיסכון במים מועיל לתקציב המשפחתי, וחיסכון במים מועיל לשימור ערכי טבע, נוף ואיכות סביבה.

המלצה מרכזית נוספת היא לפעול להפצת מידע על אביזרים לחיסכון במים בבית ובגינה, תוך הסברת העלות, דרכי התקנה ותחזוקה ופירוט זמן החזרת ההשקעה הכספית שיושג כתוצאה מכך.

פעילות הסברה מיוחדת ממליצה העבודה לבצע בקרב הציבור הערבי, בעיקר באמצעות מסירת מידע ספציפי על אביזרים יעילים בשימוש במים ופעולות לחיסכון במים, שניתן לבצע בקלות בבית ובגינה. לעולים החדשים מומלץ להסביר את מצבו הקשה של משק המים כדי ליצור הזדהות.

כותבי העבודה אינם ממליצים להעלות את מחיר המים, לפחות לא מטעמי חיסכון. להערכתם העלאת המחיר תשפיע רק מעט על צריכת המים, והיא עלולה לפגוע באוכלוסיות חלשות. יחד עם זאת מוצע לקבוע מחיר גבוה במיוחד לצריכת מים, החורגת במידה ניכרת מן הצריכה הממוצעת.

פעולות אלו יכולות להביא לחיסכון משמעותי בצריכת המים במגורים, להקטין את העומס על מערכת הניקוז העירונית ולתרום להעשרת מי התהום.

מומלץ לפעול לתקינה של אביזרים חוסכי מים מתוך אמונה שאלה יעודדו את ציבור הצרכנים להעדיף אותם על פני אביזרים דומים שאינם חוסכים במים. חשיבות רבה מצאו באפשרות לאשר תקן ישראלי לאביזר חוסך מים כתקן רשמי ולאסור מכירת אביזרים שאינם חוסכי מים.

עוד מומלץ, להמשיך לפתח ולקדם טכנולוגיות חדשות לחיסכון במים במשקי בית, כמו למשל הקטנת נפחי השטיפה של מיכל ההדחה בשירותים ושכלול וסתי הספיקה, פיתוח ובחינת מערכות לשימוש חוזר במים אפורים ושימוש במי גשם.

המלצה מרכזית היא להקטין את תחזית הצריכה לנפש ל-2020 מ-130 מ"ק לשנה ל-115 מ"ק לשנה. בהנחה שהאוכלוסייה הישראלית תגיע באותה שנה ל-9 מליון נפש, משמעות הקטנה זו היא חיסכון של 130 מליון מ"ק.

עורכי המחקר מדגישים, שחיסכון במים מהווה את האמצעי הזמין ביותר להקטנת הפער בין היצע וביקוש למים בישראל. לטענתם, חיסכון משמעותי במגזר העירוני ניתן להשגה בטווח הזמן המיידי, והוא אינו דורש תשתיות מיוחדות, כמו אלו שדורשים מפעלי התפלה ושימוש בקולחים.

עורכי העבודה מדגישים, שחיסכון במים כדאי מבחינה כלכלית, שכן בתוך כשנה וחצי מחזיר משק בית ממוצע את ההשקעה באביזרי חיסכון במים, ולאחר מכן מקטין החיסכון את ההוצאות הביתיות.

השקעה אינטנסיבית של המדינה במאמץ לחיסכון במים במגזר העירוני, ושילובו כמרכיב אמין וחיוני בתכנון עתידי, יביאו לצמצום נכבד בעלויות הכרוכות בפיתוח משק המים, שכן עלות מ"ק מי שתייה מהתפלה גבוהה פי 3.5 עד פי 5 מעלות מ"ק חיסכון. החיסכון יאפשר להפנות רזרבות מים לטבע.

סקר שערכו כותבי העבודה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה העלה, ש-85% מכלל הציבור מודע למצב החמור של משק המים, ומסכים שהחיסכון במים בבתים פרטיים יכול לתרום למצב המים הכללי במדינה.

70% מהציבור מעוניין לקבל מידע אודות אפשרויות החיסכון במים בבית. מסקנת עורכי המחקר היא, שהחיסכון התיאורטי במים במגזר העירוני יכול להגיע ל-50% מהצריכה אילו הופעלו במלואם כל אמצעי החיסכון הזמינים.