"להפוך לעמק הסיליקון של המים"

"המטרה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל לעמק הסיליקון של המים, למעצמת ייצוא עם דגש על טכנולוגיה", כך אמר אורי יוגב, יו"ר ווטרפרונט, ארגון המים הישראלי החדש, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר. "השאיפה היא לשכפל את ההצלחה הישראלית בביטחון, בהון סיכון, בהיי-טק ובחקלאות, תחומים שבהם המדינה נחשבת למעצמת ידע ועסקים".

יוגב נכנס לתחום המים כמיצגו של איש העסקים האוסטרלי, ג'ון גנדל. במסגרת חיפושיהם המשותפים אחר השקעות, הגיעו ליצרנית הצינורות פלסטרו, מקיבוץ גבת. גנדל רכש 50% מהמפעל ב-20 מיליון דולר, ויוגב מונה ליו"ר מועצת המנהלים. לאחר פגישה עם יו"ר מקורות, בוקי אורן, הגיעו השניים למסקנה, שבתחום המים הישראלי יש פוטנציאל גדול שטרם מומש, ועתה הזמן לטפל בו, לפני שמדינות אחרות יעשו זאת. יחד עם אורן הגו את הקמת ווטרפרונט, שתביא את תעשיית המים הישראלית להישגים עולמיים.

"מטרת הפורום היא לייצר מערכת חוץ ממשלתית שמאחדת את כל הגורמים הקשורים למים - מקורות, התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא, אוניברסיטאות, טכניון ואת התעשיות המרכזיות, בין השאר נטפים, תהל, פלסרטו, גאון אגרו ומשקיעים פרטיים כמו מוריס קהאן ורון לאודר. בנוסף גם את תעשיות הון הסיכון ואת איגוד קרנות הון סיכון בארץ.

ארגון ווטרפרונט הושק לפני שבועיים בכנס של משרד התמ"ת ומכון הייצוא, בהשתתפות שר האוצר והתמ"ת, אהוד אולמרט, ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, שותפו לשעבר של אורן. "המטרה המשותפת היא להגדיל את התעשייה בתוך זמן קצר", אומר יוגב. "כיום ברור לכולם, שלא ניתן לעשות זאת ללא סיוע ממשלתי, ללא רגולציה, ללא קשרים בינלאומיים, ללא סיוע קרנות מחקר גדולות וללא משאבי מדינה. כולם מסכימים, שללא חינוך, ללא מחקר וסיוע להון סיכון, הדבר אינו אפשרי. לכן התחום כולו זקוק לסיוע ממשלתי. בינואר 2006 אנחנו מתכוונים להציג בפני הממשלה מדיניות מפורטת לסיוע לתעשייה, מתוך תקווה שסיוע כזה יגיע".

לדברי יוגב, לפי שעה מתקבל הארגון בהתלהבות במשרד התמ"ת, במשרד האוצר ובמשרד לאיכות הסביבה. לדבריו, כולם משוכנעים שיש לאחד את הכוחות הממשלתיים ולסייע לתעשייה להיות ההיי-טק הבא. כצעד ראשון החליטו התמ"ת ומקורות לממן מחקר אסטרטגי, אותו מבצעת חברת הייעוץ טריגר, המתמחה באסטרטגיה עסקית. מטרת המחקר היא לזהות עבור הממשלה כיצד יש לתמוך בתעשייה. תוצאות המחקר יוגשו לממשלה בדצמבר 2005.

טריגר מנתחת את ההזדמנויות בעולם, מבררת עד כמה תעשיית המים היא תחום צומח וגדל. מה גודלה של התעשייה בהשוואה לתעשיות אחרות, והאם יש לנו יתרונות יחסיים. "במהלך הבדיקה גילינו, שמדינות רבות החלו לתמוך בשלוש השנים האחרונות בתעשיית המים שלהן לאחר שגילו את הפוטנציאל", אומר יוגב, "לכן עלינו להזדרז".

עוד עולה מהבדיקה, שתעשיית המים העולמית מוערכת ב-400 מיליארד דולר, פי שניים מתעשיית הסמי קונדקטורים, קצת יותר קטנה מתעשיית הפרמצבטיקה. מתוך סכום זה, 240 מיליארד דולר מושקעים בתשתית, וכ-100 מיליארד דולר מושקעים בטכנולוגיה. השאר מושקע בשירות. "אם אנחנו לא נזהה את ההזדמנות הזו, היא תקרה במקום אחר", מזהיר יוגב.

עוד עולה מהנתונים, שתעשיית המים צומחת בקצב של 8% בשנה. הטכנולוגיה הקשורה במים צומחת בקצב של 11% עד 12% לשנה. התעשייה מתאפיינת בהרבה שחקנים קטנים, כאשר החברה הגדולה ביותר בתחום, ואוליה, מחזיקה בפחות מ-10% מהענף.

עוד מתברר, שהרבה חברות עולמיות, ביניהן סימנס, זיהו את התחום, וכי יש עתה הזדמנות להשתתף בשינוי המבני שהוא עומד לעבור על הענף, ולהפוך לשחקן משמעותי בו. "יכול להיות שהדבר יוליך להפרטה של מקורות", אומר יוגב, "ואם לא הפרטה אז לפחות יציאה של מקורות לעולם".

לדעת יוגב, ישראל היא מקום אידיאלי לפתח בו טכנולוגיות מים. המדינה התמודדה עם רוב הבעיות המאפיינות תחום זה - מחסור חריף במים, זיהום מים, הצורך בטיהור מים, התפלת מים והשבת קולחים, תחום שבו ישראל נחשבת לחלוצה. אסור לשכוח את העובדה, שבאשקלון הוקם מתקן ההתפלה הגדול בעולם.

"כיום עומד הייצוא הישראלי בתחום המים על 800 מיליון דולר", אומר יוגב, "לדעתי, בתוך חמש שנים אפשר יהיה להגיע ל-4 מיליארד ואפילו 5 מיליארד דולר".

יוגב מתריע על כך, שהמחקר בנושא המים בארץ, שהיה חלוץ במשך שנים רבות, גווע כמעט לחלוטין, בעיקר בשל חוסר נכונות של האוניברסיטאות להשקיע בתחום, ובשל סדרי העדיפויות של הסטודנטים, שהעדיפו תחומי התמחות אחרים. "את זה ניתן לשקם מהר. אם תהיה קרן של משרד התמ"ת, יהיו השקעות ויהיו סטודנטים - הדבר אפשרי", אמר.