בית בטעם של פעם

שנה תמימה נמשך מסלול הייסורים של הארכיטקט יובל אמיר לקבלת אישורים להקמת ביתו בשדה-בוקר מלבני אדמה. מי שטען ש'בגשם הראשון הכול יתמוטט', אוכל עכשיו את הכובע > טלי חרותי-סובר

בעולם 25% מהבתים בנויים מלבני אדמה", אומר הארכיטקט יובל אמיר. "99% מתוכם בנויים בארצות העולם השלישי בשל שיטות בנייה מסורתיות, והאחוז הנוסף נמצא במדינות מפותחות. בארצות-הברית (בקליפורניה, באריזונה ובניו-מקסיקו) ובאוסטרליה קיימים ריכוזי ענק של בתים הבנויים מאדמה, ובשנים האחרונות קיימת התעוררות כזו גם בישראל".

אחד האנשים האחראים על הפיכת הנושא למסחרי הוא הארכיאולוג ומשמר האתרים, אסי שלום, שבנה את ביתו היפהפה שבמדרשת שדה-בוקר מלבני אדמה מיוצבות, והפך ליזם הנחוש להפיץ את התורה גם בישראל.

שלום: "כארכיאולוג למדתי בהערצה את סודות הבנייה הקדומים, וידעתי כי ניתן לשלבם בטכנולוגיה המודרנית. ניצול מקסימלי של הבית, כפי שעשו אבותינו, כולל את הבנת התשתית: חומרים מקומיים נכונים, הכרת מבנים, חיבור לשמש, לרוחות ולאדמה. כל אלה מעניקים את הרגיעה שבית אמור לתת ליושביו".

כשהחליטה משפחת שלום לבנות את ביתה בשדה-בוקר על שטח בן חצי דונם, ידעה כי את הבנייה ינחה ידע בן אלפי שנים והחומרים יהיו בעיקר לבנים מאדמה, מטיח טבעי וקורות עץ. שלום: "כמה פרויקטים דומים יצאו לדרך לפנינו, אך הם לא הצליחו כי ניסו להעתיק בתי-אדמה ממרוקו ומספרד. אני תכננתי משהו מקומי".

בשלב ראשון הקים שלום חברה. "הבית שלי אמור לשמש כמודל לבניית בתי-אדמה לקהל הרחב".

"הבית לא זקוק לתחזוק"

את התוכניות לוועדות השונות הגיש שלום בעזרת מהנדס המתמחה במבנים היסטוריים. הרבה גבות הורמו מול ההתעקשות על חומרי-גלם לא-סטנדרטיים. שנה תמימה נמשך מסלול האישורים, כשהוועדות מקשות עליו. "היינו צריכים להוכיח, כי הבית אכן עומד ברעידות-אדמה, שהוא מבוסס דיו, שהתקרה לא תתמוטט. הסתמכתי על התקן האמריקני, ואני מקווה כי הוא יאומץ בקרוב גם בישראל. בסופו של דבר התקבלו האישורים. הבית נבנה, קיבל טופס ארבע, ואנחנו גרים בו כבר שלוש שנים".

בית האדמה של משפחת שלום בנוי בצורת האות ח', כשבמרכזו חצר פנימית. הוא עומד על יסודות רגילים ומסיביים וכולל ממ"ד רגיל. את התקרה תומך מערך עמודי-עץ והיא מבודדת בעזרת שכבות חצץ ותערובות על בסיס סיד. הקירות החיצוניים מטויחים בטיח טבעי. קירות הבית עבים מאוד, כחצי מטר, ובנויים מ-24,000 לבנים מאדמה חרסיתית שייצרה מכונה.

לדברי שלום, השימוש המינימלי בבטון הופך את הבית לגמיש ולכן לנטול סדקים. "הארכיטקט שאמר ש'בגשם הראשון הכול יתמוטט', אוכל עכשיו את הכובע. בניגוד לחששות, התשתית אינה זקוקה לתחזוק, למעט אולי צביעה של קורות העץ".

לדברי שלום, ישנה כבר התעניינות רבה בקונספט הייחודי. בשכונת נווה-בוקר החדשה שבמדרשה, מתוכננות עשר יחידות מסוג זה, ופניות נוספות מגיעות מאנשים פרטיים בארץ. בחודש ינואר תגיע לארץ מכונה חדשה לייצור לבנים, שתאפשר לבנות כ-40 בתים בשנה. את התכנון, הייעוץ, החומרים והבנייה תספק 'עתיד קדום'.

בית אדמה או בית רגיל

מחירו של בית אדמה הוא כ-800 דולר למטר. בית אדמה חוסך רק 20% מעלות הבנייה, בשל מספרן הרב של הלבנים, פי שלושה ממספר הלבנים בבית סטנדרטי. זמן הבנייה דומה גם הוא, כתשעה חודשים עד שנה. בתי אדמה ניתן לבנות בכל תנאי מזג אוויר, כיוון שהם כבר הוכיחו עמידות, הן בתנאי שלג והן בחום המדבר.

לדברי שלום, בתי אדמה, לעומת בית רגיל, נהנים מחיסכון משמעותי באנרגיה, כי "הקירות עבים והאדמה מווסתת את הטמפרטורה, כך שכמעט אין צורך להפעיל מזגן או תנור", ומתרומה משמעותית לאקולוגיה, כי הלבנים מיוצרות ממיחזור פסולת מחצבות. בחלק גדול מן התהליך תוכל להשתתף גם המשפחה, שתוכל אם תרצה, לבנות את ביתה במו ידיה.

בית האדמה ייחודי מאוד במבנהו. הוא אסתטי להפליא, נותן למבקר תחושת רוגע ונינוחות וגם תחושה של חיבור לשורשים.

שלושה פרויקטים נוספים בדרך

בימים אלה עמל שלום על הקמת שלושה פרויקטים חקלאיים נוספים במדרשת בן-גוריון שליד קיבוץ שדה-בוקר. על שטח בן 2.5 דונמים, הוקם כבר בית-בד איכותי. בתוך שישה חודשים יוקם לצידו מפעל בשמים שיופקו בשיטות עתיקות, לידו יינטע גן צמחי בושם, ותוקם מעבדה שתשחזר ריחות, שעברו מן העולם. המתחם השלישי יהיה מרכז אדריכלי לבנייה באדמה. "מטרת היזמויות החדשות היא ליצור המשכיות, וליהנות גם היום מהנגב של פעם". "