טוב ליערות וטוב לחלקאים: מטעי אקליפטוס ייעודיים לתעשייה

כך אומר יבואן העץ, מוטי פנחסוב, שיחד עם דר' יחיאל זוהר ממכון וולקני, אחראי לפיתוח שישה זנים חדשים של אקליפטוס המיועדים לתעשייה.

אקליפטוסים אלה צומחים במטעים מיוחדים, מתוך מטרה לשמש חלופה לכריתת יערות, אך גם כדי לספק פרנסה לחקלאים. בנוסף מסייעים יערות אלה לשמירה על השטחים החקלאיים.

בארה"ב, בברזיל ובאוסטרליה מדובר כבר כיום בתעשייה משגשגת. אצלנו היא עושה את צעדיה הראשונים. ישראל מייבאת כיום עץ קשה בסכום כולל של 500 מיליון שקל המשמשים לתעשיית הרהיטים, לבניין ולשימושים נוספים.

על-פי הערכה, אם המטעים המשקיים אכן יהפכו לפופולריים, ניתן יהיה להחליף בתוך 10 שנים 20% מהייבוא, בעץ מייצור מקומי, ואף לייצא 500 אלף מ"ק עץ בשנה לארצות העולם.

יער משקי, אינו מתאים לכל חלקה. על-פי המודל העסקי שפיתח פנחסוב, כדי שהפרויקט יהיה כלכלי יש צורך לפחות ב-50 דונם, לכן הפרויקט מתאים לחקלאי בודד שזנח את כל יתר הגידולים, או צרוף של מספר חלקות.

בעולם אמנם מקובל לטעת חלקות של 100 דונם ומעלה, אך לדעת פנחסוב ניתן להסתפק בשטחים קטנים יותר. לדבריו, ההשקעה הראשונית היא 1,800 שקל לדונם. עד כה ניטעו יערות משקיים מסוג זה בשבע חלקות, בשטח כולל של 2,500 דונם, במושבי הנגב, בסגולה ובמקומות נוספים.

לדברי פנחסוב, מדובר לא רק בענף כלכלי חדש, שפוטנציאל ההכנסות שלו הוא 1,200 דולר לדונם, אלא גם על אמצעי לשמירת השטחים הפתוחים המאוימים על-ידי לחצי הבנייה. לא רק זאת, יערות אלה מונעים את הזנחת השטחים החקלאיים והפיכתם למזבלות, אמר.

ומדוע אקליפטוס? כי לעץ זה, שמוצאו באוסטרליה, תכונות ההופכות אותו למבוקש בקרב נגרים. הוא צומח מהר, הוא מפתח גזע בקוטר מרשים בתוך מספר שנים, הוא קשה, ובעיקר הוא מגיע בגוונים שונים ומעניינים הדומים לאלה של עץ המייפל, עץ האלון, עץ האגוז ומהגוני, שהופכים לנדירים ויקרים מאוד.

תכונות חיוביות נוספות של האקליפטוס, הן הסתפקותו במעט מים, ואולי חשוב יותר, האפשרות לגדלו גם על קולחים מושבים, שכן הוא אינו משמש למאכל. תכונות אלה חשובות מאוד במדינה הסובלת ממצוקת מים.

היער המשקי הראשון ניטע בארץ לפני 4.5 שנים, בחלקה ניסיונית בשטח של 30 דונם, בצומת סגולה. כיום מתנוססים העצים לגובה של 18 מטר, כשקוטר הגזע 15-20 סנטימטר.

לשיא גובהו יגיע העץ אחרי 16 שנה, אז יגיע קוטר הגזע ל-30-40 סנטימטר. אך אל דאגה, היער המשקי מספק הכנסות גם בשלבים מוקדמים יותר.

כך למשל, בכל ארבע שנים מדללים 25% מהעצים, ועושים בהם שימוש לסנדות לחקלאות ולשאר מוצרים. כריתת עץ בן שמונה שנים מאפשרת להשתמש בו ליצירת משטחים, מדפים ברוחבים שונים, לימינציה ועוד.

כך למשל, לפני שנה נבנו כל הפרגולות החדשות בקלאב-מד באילת, מאקליפטוס מקומי.

לדברי פנחסוב, חישובים מראים כי האיזון הכלכלי של הפרויקט מושג 12 שנה לאחר הנטיעה.

לדבריו, לכריתת הדילול יתרון נוסף, שכן אחריה ניתן לגדל מהגזע הכרות שלושה גזעים חליפיים המתפתחים בקצב מהיר.

פנחסוב מדגיש, שלצד ההכנסה מהעץ, הוא מנסה לפתח בחלקת המודל שבסגולה שימושים נוספים ליער, שיקרבו את הציבור לרעיון היער המשקי, וישמשו במקביל מקור הכנסה נוסף לחקלאי.

כך למשל, בלב היער הוקמה סדנת אומנויות לפיסול סביבתי, שכולה על טהרת האקליפטוס. במקביל הוקם גם מוזיאון קטן, שבו מוצגות עבודות האומנים.

במידה ויתברר שמדובר מיזם מוצלח, יועתק המודל לחלקות יער נוספות. לדבריו, בארצות אחרות בהן קיים המודל של יער משקי סדנאות כאלה פופולריות מאוד כחלק מהחיבור שבין טבע לאומנות.

ענף צדדי נוסף הוא ייצור חליטות תה מעלי האקליפטוס, ובמיוחד מהאקליפטוס הלימוני וכן הפקת שמנים ארומטיים לקוסמטיקה ורפואה, תחומים שנמצאים בשלבי ניסוי.