בישראל כבר לא מחכים לחסדי שמיים: החל עידן ההתפלה

השנה גילינו כי מיליון מ"ק ביוב דולפים אל מי התהום ואל הים, בנוסף ל-1.5 מיליון ליטר דלק המחלחלים למי התהום כל שנה ; למרות היצע המים הגדל ממתקני ההתפלה, עדיין חשוב לחנך לחיסכון

אין ספק שהאירוע המרכזי של 2005 בנושא המים היה חנוכת מתקן ההתפלה בחוף אשקלון באוגוסט. המתקן בבעלות איי. די. אי, ואוליה הצרפתית ואלרן תשתיות, מייצר 100 מיליון מ"ק מים בשנה ומזרים אותם לנגב.

חנוכת המתקן, הגדול בעולם, מהווה את ראשית שחרורו של משק המים מהתלות העצומה בחסדי שמים ובחסדי הכנרת. עובדה שיש לה משמעות רבה במיוחד במצב של סכסוך מתמשך עם שכנים צמאים.

בנוסף למתקן באשקלון הוחל בהקמת מתקן נוסף בפלמחים, לייצור 30 מיליון מ"ק מים. משרד החשב הכללי פרסם בראשית השנה מכרז נוסף להקמת מתקן התפלה לייצור 100 מיליון מ"ק מים בקיסריה. בנוסף מתוכננים לאורך חופי הארץ עוד שני מתקני התפלה קטנים.

300 מיליון מ"ק בשנה

עד 2010, כך מתוכנן, יפיקו מתקני ההתפלה למעלה מ-300 מיליון מ"ק מים בשנה, שליש מהצריכה העירונית. איכות המים, לעומת זאת, המשיכה להיות בעייתית גם ב-2005. יו"ר הוועדה לעדכון תקנות איכות מי השתייה, פרופ' אבנר עדין, אמר בישיבה מיוחדת של ועדת הפנים של הכנסת, לרגל יום המים הבינלאומי, ש-27% מקידוחי המים בארץ מכילים חומרי הדברה בריכוז גבוה.

בנוסף, הוא המליץ לעקוב אחר השפעה ארוכות הטווח על צפיפות העצם ומחלות לב-עורקים באוכלוסייה השותה מים מותפלים. לדבריו, מים אלה חסרים מרכיבים חשובים כגון סידן, מגנזיום ויודיד. עדין המליץ על תוספת של מינימום 20 מיליגרם סידן לליטר מים מותפלים.

באפריל דיווח ראש אגף ים מים וחופים במשרד לאיכות הסביבה, רני עמיר, על כך שמיליון מ"ק מי ביוב דולפים מדי שנה אל מי התהום ואל הים בשל תחזוקה לקויה במערכות ההולכה השונות. כתוצאה מכך נוצרים מפגעים כלכליים, תברואתיים ואסתטיים. דליפות אלה נובעות מליקויים בערכות ההולכה, תחזוקה לא נכונה של המערכות, הנחה והרכבה לא נכונה של הצנרת, ושימוש בסוגי צנרת שאינה מתאימה. לדעתו, הפתרון נעוץ בתחזוקה טובה יותר, ובבקרה על כל מערכות ההולכה והביוב.

דלק במי השתייה

לא רק ביוב מגיע למי השתייה שלנו, גם דלק. במאי קבע המשרד לאיכות הסביבה ש-1.5 מיליון ליטר דלק מחלחלים בכל שנה לקרקע ולמי התהום. המשרד הודיע שהוא מתכוון לחייב את בעלי תחנות הדלק להתקין מתקנים שימנעו דליפה וחלחול. לפי שעה תקנות אלה נאכפות באופן חלקי ובעיקר על תחנות חדשות. תחנות ישנות ותחנות פיראטיות ממשיכות לזהם כבעבר.

לא אושרו מסקנות ועדת ענבר

ביולי קבע מחקר של האוניברסיטה העברית שכל פעילות על הקרקע, כולל פעילות חקלאית, פוגעת באיכות המים, ולכן החשיבות הרבה של שמירת השטחים הפתוחים. בין הסכנות שמציין המחקר, שימוש במים מושבים שאיכותם אינה מספיקה. אכן, גם השנה לא אישרה הכנסת את מסקנות ועדת ענבר, המחייבות את שדרוג הקולחים מרמה שניונית לרמה שלישונית, המתאימה לכל סוגי הגידולים. משמעות הדבר היא המשך בזבוז קולחים ובמקביל זיהום הקרקע בקולחים שאינם מטוהרים מספיק.

כמות הגשמים בחורף 2005-2006 צפויה להיות ממוצעת, אם לא פחות מכך. לעובדה זו השפעה רבה על משק המים, על כמות המים ובעיקר על איכותם, שכן שאיבת יתר, בעיקר מאקוויפר החוף מגבירה את הזיהום ומגבירה את החשש מפני חדירת מים מלוחים אליו.

התפלה היא אמנם פתרון זמין ונוח לרוב מצוקותינו, אך היא אינה הפתרון היחיד. אסור לשכוח שלהתפלה עלות כלכלית גבוהה, למעלה מ-70 סנט למ"ק מים. אך לא רק זאת, ההתפלה עושה שימוש בדלקים המגבירים את זיהום האוויר. התשובה, אם כך, כמו תמיד, היא בחיסכון. איך משיגים חיסכון כזה, באמצעות חינוך הציבור, התקנת חסכמים, גינון חוסך במים ובנייה מקיימת החשובה לא רק במדינות הסובלות ממצוקת מים.