גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממצאי המחקר, בניהולו של פרופ' יוחנן שטסמן, מבית-חולים הדסה הר-הצופים ירושלים, על הקשר בין עוני ובין תמותה בקרב קשישים, עורר, מטבע הדברים, עניין, והוא גם קושר לדיון הציבורי במדיניות הרווחה בישראל. הנה, נמצאה הוכחה לכך, כי הקיצוצים בקצבאות הזיקנה ובשירותים הסוציאליים פגעו באיכות חייהם של הקשישים וגם קיצר אותם.

האם לא מדובר במחקר מיותר? הרי לא נדרש להיות מומחה גדול, כדי לדעת שתזונה לקויה, צמצום בשימוש בתרופות חיוניות, תנאי דיור גרועים, הנובעים מעוני, פוגעים בבריאות ובתוחלת החיים. אבל, למחקר מדעי יכול להיות ערך רב, אם בכוחו גם לכמת את הקשר שבין עוני לתוחלת-חיים. מעניין וחשוב לדעת יותר - האם צמצום מסוים בהכנסה של קשיש, שחיי רק מקצבת-זיקנה, לדוגמה, תקצר את תוחלת החיים שלו בחודש או בחמש שנים?

ברם המחקר המדובר, כפי שהובא בעיתונות, לא סייע בכימות הקשר הסיבתי שבין הכנסה לבין בריאות ותוחלת-חיים. למעשה, הוא אפילו לא אישש את קיומו של הקשר. מה שמצאו החוקרים היה מיתאמים סטטיסטיים ולא סיבתיות. לדוגמה, הם מצאו שבעלי הכנסה נמוכה סבלו מיותר קשיים בתפקוד בניהול ענייניהם הכספיים לעומת קשישים בעלי הכנסה גבוהה. כלומר, ייתכן, שהעוני אכן פוגע בתפקוד, אבל אולי מי שהיה חלש יותר כבר בצעירותו בניהול ענייניו הכספיים, מצא עצמו עני יותר בבגרותו?

כך גם הממצא על הקשר בין פעילות התנדבותית, יציאה מהבית ופעילות גופנית, לבין תוחלת-חיים ומצב כלכלי. מה הסיבה ומה התוצאה? האם פערי ההכנסה יצרו גם פערים בפעילות, והפעילות והכסף חברו יחדיו להארכת תוחלת החיים? אולי דווקא אנשים אנרגטיים יותר באופיים, נוטים גם להיות יותר פעילים וגם להרוויח יותר כסף, ולכן - לפחות מעל הכנסה מסוימת - למרות המתאם בין כסף לבריאות, אין לכסף השפעה על הבריאות. ובאופן כללי, די בעובדה שבריאות תורמת לכושר ההשתכרות, כדי ליצור קשר מובהק בקרב הקשישים בין מצב בריאותם להכנסתם, גם אם להכנסה אין השפעה על הבריאות.

מחקרים על השפעת משתנים כלכליים ובעיקר הכנסה, על משתנים אחרים, בכללם בריאות, קשים לביצוע. והסיבה פשוטה: ההכנסה השונה של האנשים השונים אינה אקראית. ייתכן שהמיתאם שהמחקר מגלה אינו משקף השפעה של ההכנסה על הבריאות, אלא השפעה הפוכה, או גורם שלישי, שמשפיע באופן חיובי גם על ההכנסה וגם על הבריאות. רק אם החוקרים היו מגדילים באופן אקראי את הכנסתם של חלק מהקשישים (או מאתרים גורם אקראי שהשפיע על הכנסתם של חלק מהקשישים, אך לא השפיע באופן ישיר על בריאותם) ניתן היה לזהות את השפעת ההכנסה על הבריאות ועל התמותה.

מובן לכל בר-דעת, שעוני משפיע לרעה על הבריאות ועל תוחלת החיים. ברם המחקר המדובר לא הוכיח קיומה של השפעה זו. הצהרתו של פרופ' שטסמן כי "הממצאים מובהקים וחד-משמעיים - מי שאין לו כסף, מת קודם", היא הצהרה מדויקת, אך בעלת חשיבות מוגבלת. המחקר מצא מיתאם בין תמותה לעוני. הוא לא מצא תמיכה להשפעה של עוני על בריאות לקויה ועל תמותה. "

ד"ר מואב הוא מרצה-בכיר לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית-בכיר במרכז שלם