וורגניק משקה מלמטה למעלה: השיטה יותר ידידותית, חסכונית ואפקטיבית

בין טכנולוגיות המים שיושקו בתערוכת אגריטך בולטת טכנולוגיה שמיועדת הן לחקלאות והן לגינון ביתי, ושיש לה ערך מוסף בהיבטים של איכות הסביבה ושל חיסכון בעלויות השקיה.

מדובר בטכנולוגיה של חברת Vorganic (וורגניק) שמאפשרת השקיה מדויקת וחסכונית של צמחים במצעים מנותקים ללא נקז, כלומר בעציצים ומיכלים אחרים שאינם מנוקבים בתחתיתם. הטכנולוגיה מאפשרת חיסכון במים, ניקוי יעיל של המלחים המצטברים במיכל וכן גידול מהיר פי כמה של הצמחים.

כדי להבין את יעילות השיטה של וורגניק יש להבין תחילה כיצד פועלים הדברים בשיטת הגידול הרווחת. כשמגדלים צמחים בכלים מנותקים בגינון ביתי ובחקלאות (בחקלאות הכוונה היא בעיקר לגידולי חממה) כמות המים הניתנת לצמח היא בעודף של 50%, כדי שהמים העודפים יאפשרו את שטיפת המלחים שמצטברים בתחתית הכלי ואשר פוגעים ביכולת הצמיחה של הגידול. עודף זה נוצר כי הצמח צורך את כל המים אבל לא את כל המלחים. עודף המים נקרא מי נקז.

על-פי תקנות איכות הסביבה אסור לשפוך את מי הנקז לקרקע מכיוון שהם מזהמים את מי התהום, ולכן בגידולים במצעים מנותקים, חייבים לטפל במי-הנקז לפני שמחזירים אותם לקרקע, ומדובר בתהליך מאוד יקר.

השיטה של וורגניק, לעומת זאת, אינה משקה את הצמח מהחלק העליון של הכלי, מעל פני הקרקע (כמקובל באמצעות טפטפות, משפכים וכו') כך שמי המלחים יודחו לתחתית הכלי, אלא מאפשרת השקיה מלמטה כלפי מעלה, כך שהמלחים יהיו במעלה הכלי. השיטה מבוססת על עלייה קפילארית (נימית), כלומר המים עולים בערוצים דקיקים מתחתית הכלי אל קצהו העליון.

ההשקיה נעשית באמצעות מיכל המוצמד אל הכלי ומזרים אליו מים ודשן, שבדרכם מעלה נושאים איתם גם את המלחים העודפים. בתחתית הכלי ישנה יחידת בקרה שמווסתת את כמות המים והדשנים הנכנסת.

מכיוון ששכבת המלח הולכת ומתעבה יש להסיר בסוף עונת הגידול את שכבת המלח, ולהעבירה כנדרש לטיפולו של המשרד לאיכות הסביבה. במצע שבכלי ניתן לעשות שימוש חוזר.

לדברי מנכ"ל וורגניק, ערן גיחון, מדובר ב"מערכת ידידותית לסביבה ב-100%. בניסיונות שנעשו על פני 4 שנים באוניברסיטת בר-אילן ובמשך שנתיים בחוות הניסיונות של משרד החקלאות בקריית גת (מו"פ לכיש) נמצא כי השימוש בשיטה שלנו חוסך יותר מ-70% בכמות המים על בסיס יומי, מגדיל את היבול ביותר מ-50% ומקצר את תקופת הגידול ב-30%".

גיחון מדגיש, כי מדובר בחיסכון כפול, שכן "גם הצמח צורך פחות מים וגם הוא יושב פחות זמן בחממה, בזכות גידולו המהיר יותר". עד היום הושקעו בחברה 2 מיליון דולר, והבעלות מתחלקת בחלקים שווים בין החברה האמריקנית לנדמארק, וקבוצת ישראל לוי.