מבקר המדינה מותח ביקורת על בז'רנו: כרייה ללא היתר באדמות קיבוץ געש

המועצה האיזורית חוף השרון לא מנעה, פקחי מינהל מקרקעי ישראל העלימו עין והמשטרה לא חקרה. בדרך זו הצליח קבלן לכרות ללא היתר 500 אלף מ"ק (מטר מעוקב) אדמה בקיבוץ געש, לפגוע בקרקע ובסופו של דבר גם לא לשלם 6 מיליון שקל תמלוגים למדינה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שבדק גניבות אדמה וחול בקרקע חקלאית.

לדעת המבקר על המשטרה לפתוח בחקירת המקרה, להטיל אחריות אישית על האחראים ולגבות את הכספים המגיעים למדינה. הדו"ח חושף, שכדי למנוע הצפות בקיבוץ געש, הוחלט להעמיק את בריכת הניקוז הקיימת בסמוך לקיבוץ, ולכרות ממנה 80 אלף מ"ק אדמה. משרד החקלאות אישר את העבודה ואף השתתף במימון בסך 180 אלף שקל.

למרות החלטה מפורשת זו, חתמה רשות הניקוז שרון על הסכם עם קבלן לכריית 190 אלף מ"ק אדמה, 110 אלף מ"ק יותר ממה שצריך. כמה שנים אחר כך התברר, שהקבלן כרה 500 אלף מ"ק אדמה, ומכר אותה לצרכים שונים.

בתשובתו למשרד המבקר אמר ראש המועצה האיזורית חוף השרון, אהרון בז'רנו, שהמועצה האיזורית לא עסקה בפרטי התכנון והביצוע של רשות הניקוז שרון. לדעת המבקר, מתפקידו של בז'רנו היה למנוע את השימוש החורג.

מנכ"ל רשות הניקוז שרון, איתן בן-שאול, השיב למשרד מבקר המדינה שלא ידוע לו על העלמת כמויות עפר וחול, מעבר למוסכם.

עוד מצא המבקר, שבעוד שהממונה הארצי על המחצבות במינהל מקרקעי ישראל לא אישר את הכרייה ואת הוצאת החומר, פקחי מחוז המרכז של המינהל לא מנעו את המשך הכרייה הבלתי-חוקית, ואף ניסו להמעיט באומדן החול שנכרה שלא כדין.

כך למשל, ב-2001 קבע הממונה המחוזי לפיקוח של מחוז המרכז במינהל, שמהאתר נכרו 188 אלף מ"ק של אדמה, מפקח נוסף של המינהל קבע שנכרו רק 84 אלף מ"ק של אדמה.

המבקר מדגיש, שגם כאשר ביקש הבהרות מהמפקח של המינהל הוא ניסה להמעיט בכמות שנכרתה וציין שנכרו 194 אלף מ"ק, בשעה שגם הקבלן הודה שכרה 350 אלף מ"ק. בפועל נכרו 500 אלף מ"ק.

המשטרה לא חוקרת

למרות דיווחי פקחי המינהל כאילו הפעילות במקום אינה חריגה, דיווח קב"ט המינהל למשטרה על גניבת החול, אך המשטרה לא פתחה בחקירה. ביולי 2002 החליט המינהל להגיש תלונה, אך לא עשה זאת עד היום ולא תבע מרשות הניקוז ומהקבלן 6 מיליון שקל.

לטענת המשטרה היא לא פתחה בחקירה, כי המינהל לא הגיש תלונה. המבקר העיר למשטרה, שהיה עליה לעשות זאת למרות זאת.

מנתוני האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות עולה, שבכל שנה כורים חקלאים וקבלנים 5 מיליון מ"ק אדמה וחול שלא כחוק. כך למשל, בסיור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה במעיליה, תרשיחא ותפן, שבגליל המערבי, נמצאו אתרים רבים של כריית אבן לייצור שיש שלא אושרו.

הנזק הכספי הישיר שנגרם למדינה נובע מאי-קבלת תמלוגים ממכירת החומר שנכרה. הנזק העקיף נובע מהכורח לממן בכספי ציבור את תיקון נזקי הכרייה.

לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגופים הנוגעים בדבר לנקוט מדיניות אחידה שתכליתה למנוע את הכרייה הבלתי-חוקית בקרקעות חקלאיות, ולהפעיל את הסנקציות הקבועות בחוק.

המבקר ממליץ, לא לתת הכשר בדיעבד ולהסדיר את המענה לביקושי הקרקע והאבן הדרושים לעבודות פיתוח באמצעות תכנית מתאר ארצית.

באשר למינהל, עליו לשווק קרקעות המיועדות לכריית חול בדרך של מכרז, וכי אין לקבל שמשרדים אחרים יתירו כרייה ספורדית ברחבי הארץ, תוך פגיעה בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים, שאותם יש לשמר, אמר.

ראש מועצת חוף השרון, אהרון בג'רנו, נחקר בעבר במשטרה בנוגע למעורבותו בפרויקט בנייה במתחם גרנד נטר, בכפר נטר, יחד עם חברת דלק נדל"ן. ע"פ התחקיר של משה ליכטמן מ"גלובס", תוכנית המתאר המקומית החלה בכפר נטר, מייעדת את השטח לתעשייה ומתירה הקמת מרתף של קומה אחת בלבד, לשימושי אחסנה וחניה. בפועל נבנו במקום שלוש קומות מרתף, בניגוד לכאורה לתוכנית.

על-פי התחקיר, הוסיפו דלק נדל"ן ואינטרגאמא 15 אלף מ"ר שטחי חניה גרנד נטר ללא היתר. בתחקיר נחשף, שהחריגה בוצעה בידיעתו ובאישורו של בז'רנו.