נציב המים שמעון טל יסיים את תפקידו

להערכת גורמים במשק המים, טל היה מוכן להמשיך בתפקיד לכהונה נוספת, אך בן-אליעזר הסכים להאריך את הכהונה לשנה נוספת בלבד, דבר שטל לא היה מוכן לו.

טל אמר בתגובה, ש-6 שנים הן פרק זמן ראוי לצורך המשך ביצוע המטלות של משק המים, וכי יש לרענן את השורות. לדבריו, יש להציב נציב חדש שיוביל את משק המים לשלוש השנים הקרובות. לדבריו, הגיע להסכמה עם בן-אליעזר על סיום תפקידו.

שמעון טל, המהנדס הראשי של מקורות לשעבר, שנכנס לתפקידו ביולי 2000 הוא נציב מקצועי ראשון אחרי שורה של נציבים פוליטיים, למרות זאת ניסו שרי התשתיות השונים לסיים את הקדנציה שלו לפני זמנה.

הראשון היה שר התשתיות, יוסף פריצקי, שניסה להאשים את טל במצבו הקשה של משק המים, אך חזר בו. אחר כך ניסה גם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, יחד עם מ"מ השר, נעמי בלומנטל, לא להאריך את הקדנציה, שוב בטענה למצבו הקשה של משק המים. בסופו של דבר היא הוארכה עד לימים אלה.

נציבות המים, הכפופה למשרד התשתיות, היא הגוף הרגולטורי המפקח על משק המים. נציב המים אינו קובע את מחיר המים, דבר שנקבע על-ידי האוצר, אך מעבר לכך הוא הסמכות המקצועית העליונה בנושאים רבים. הוא האחראי על קביעת הקצאות מים, תכנון משק המים ועוד.

טל קיבל לידיו משק מים במצב גרוע, שסבל משנות בצורת קשות שהביאו לירידת מפלסים, לזיהום אקוויפרים ולעליית המליחות, אך גם מהזנחה, כשלים ניהוליים, פוליטיזציה ומחירי מים נמוכים שגרמו לבזבוז.

נציבי המים לפניו, ובראשם מאיר בן-מאיר, התנגדו להתפלה, או ליתר דיוק התנגדו לכל שינוי וכל הפרה של מאזן הכוחות שנטה באופן מסורתי לכיוון החקלאים.

כשנכנס למשרדו הבטיח טל רפורמות ואת רובן קיים. הוא קיצץ בצריכה החקלאית, תרם להקמתם של מפעלי השבת קולחים, עד כי ישראל נחשבת כיום למדינה המובילה בעולם בנושא זה.

ההישג הגדול ביותר, אולי, הוא שכנוע הממשלה לאשר את פרויקט ההתפלה לייצור 315 מיליון מ"ק (מטר מעוקב) מים בשנה. לפי שעה הוקם רק מתקן התפלה אחד בחוף אשקלון, המייצר 100 מיליון מ"ק מים. מתקן נוסף, ליצור 30 מיליון מ"ק מים מוקם בחוף פלמחים ומתקן נוסף מתוכנן בחוף חדרה.

החלטה האם להתפיל או לא להתפיל היא אמנם של הממשלה, אך לנציב המים תפקיד מכריע בקבלתה. טל גם ידוע כמי שתומך בייבוא מים מטורקיה או בכל פרויקט שיגדיל את עתודות המים באיזור.

המשימה הגדולה הנוספת, הקמת רשות מים עצמאית, לא יצליח טל להגשים, שכן הקמת הרשות תאושר, ככל הנראה, במסגרת תקציב המדינה הקרוב. מטרת הרשות היא לאחד את כל הגופים הרגולטוריים העוסקים במים תחת קורת גג אחת, והיא זו שתחליט בין השאר על היקף החקלאות, פריסת החקלאות, שחרור מים לטבע ומחיר מים, תוך שימוש בכלים כלכליים.

אם כך, די ברור מה הקסם הרב במשרת נציב המים. בראש ובראשונה מדובר בשליטה על אחד המשאבים החשובים ביותר, שחשיבותם הולכת וגדלה בעידן של מחסור. נציב המים ממליץ על פרויקטים במיליוני ובמיליארדי דולרים.

תמיכה של נציב מים בפרויקטים של התפלה, פרויקטים של יבוא מים מטורקיה, פרויקטים להשבה או פרויקטים גדולים אחרים, עושה את כל השינוי. איזה שר תשתיות לא ירצה שאיש שלו ישב בצומת חשובה זו?