אוקיינוס של הזדמנויות

כשהממשלה, האקדמיה וקרנות ההון סיכון חוברות לקידום תחום מסוים, אין ספק שמדובר במומנטום משמעותי. כבר שמענו שקרנות ההון סיכון מגייסות מאות מיליוני דולרים לתחום פתרונות המים (מעל 300 מיליון דולר בתוך שנה מהיום - ראו כתבה במוסף "שוק ההון" מה-30 בינואר 2006), ושבכנסת אושרה הקמת רשות המים, שתעשה סדר בתחום שכיום מתחלק בין 14 גופים שונים.

כבר ידוע לנו שווטק של מקורות (בראשות המנכ"ל הפורש בוקי אורן) פורסת את חסותה על טכנולוגיות מים ושווטרפרונטס (בהובלת אורי יוגב) נותנת רוח גבית מכיוונה. כעת נודע שגם ברמה האקדמית יש התגייסות בתחום המים.

ממש במקביל ובלי תיאום מתארגן מהלך באוניברסיטה העברית בירושלים ובמדרשת רופין להקמת זרועות מחקריות לתחומי המים, וגם במכללת עמק הירדן קיימת נכונות עקרונית להקמת חטיבה מחקרית לתחומי המים.

כיום ברמה האקדמית קיימים שני מכוני מחקר לתחום המים: מכון אחד בטכניון, המכון לחקר המים, ומכון שני של אוניברסיטת בן-גוריון, בשדה בוקר.

בתערוכת אגריטק שהתקיימה במאי הצהיר רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' חיים רבינוביץ', שהאוניברסיטה החליטה לרכז כוחות בנושא המים ולהקים גוף רב-תחומי שיעסוק בנושאי מים, גוף שיפעל מהפקולטה לחקלאות ברחובות.

פרופ' עדין, ראש הקתדרה לטכנולוגיה של טיפול במים באוניברסיטה העברית ומומחה בעל שם עולמי מעריך, כי בתוך חודשים ספורים האוניברסיטה תצא עם תוכנית עקרונית, שתוגש לאישור במשך שנת הלימודים הבאה ובתוך שנה וחצי התוכנית תתחיל לפעול.

בד בבד מתארגנת מדרשת רופין למהלך בכיוון. תחת כנפיה של המדרשה פועלת מזה 8 שנים מכללה ימית במכמורת, והמדרשה היא המוסד האקדמי היחיד בארץ שמעניק תואר ראשון, BSC, במדעי הים והסביבה הימית.

כעת שוקדים ברופין על הקמת קמפוס בהשקעה של 12 מיליון דולר (רק בנדל"ן) שיוקדש ללימודי הים התיכון, ואשר במסגרתו תתקיים פעילות מחקרית.

"נושא האקולוגיה של הים התיכון מאוד מוזנח", אומרת נשיאת מדרשת רופין, שוש ארד, ומי שדוחפת את הקמת הקמפוס. בין הנושאים שנלמדים תחת הכותרת "מדעי הים" נמנים: מיקרוביולוגיה ימית, התפלת מי ים, הפקת אנרגיה מהים, אקולוגיה ימית, גיאולוגיה ימית, איים מלאכותיים, חקלאות ימית ונושאים רבים נוספים.

ברופין לא מסתפקים בתואר ראשון ומקווים לקבל בעתיד הנראה לעין אישור גם להעניק תואר שני.

"חסרים אנשים לתחום התפלת מי ים שמבינים את הסביבה הימית. מדובר בתחום מורכב שצריך להבין אותו כדי להגיע לתוצאות נכונות. ודרושים גם אנשים למתקני ההתפלה שמוקמים. גם נושא החקלאות הימית הוא תחום מתפתח, כלומר נושא גידול הדגים ושאר יצורי הים", אמרה.

אחד התומכים בבית-הספר הנוכחי והעתידי הוא איש העסקים מוריס קאהן, מקים צלול, וישנו עוד איש עסקים שהתחייב להזרים חלק מן הסכום.

פרופ' יעקב בר, דיקאן ביה"ס להנדסה במכללת כינרת בעמק הירדן, נמצא בשלב אחר בנכונות שלו להקים זרוע מחקרית במכללה. "אמרתי לאנשי ווטרפרונטס, שאם נמצא נישות בתוך תחום המים שאינן מכוסות מבחינת כוח אדם מקצועי, כמו מהנדסים, טכנאים וחוקרים - מכללת כינרת עמק הירדן מוכנה להציע תוכניות לימודים באותם נושאים", אמר. ומה קורה היום? במגמת המים בטכניון: פחות מ-10 סטודנטים מסיימים תואר הראשון. בתחום ההנדסה הסביבתית: 30 סטודנטים לתואר ראשון. לתואר שני לומדים כמה עשרות.

באוניברסיטת בן-גוריון לימודי ההנדסה הסביבתית ניתנים לתואר שני, ומספר הסטודנטים הכולל הוא 4-10 בכל שנה. בתוכנית Environmental Water Resources. לומדים 5-8 סטודנטים בשנה. באוניברסיטה העברית בירושלים 60 סטודנטים לומדים לתואר ראשון במקצועות מים, ולתארים מתקדמים (מחקר) לומדים 30.