דלק במי התהום: מתוך 27 קידוחים ב-2005 רק 5 היו ללא זיהום

מדו"ח איתור ותיחום זיהומי דלק ל-2005 עולה כי ברוב המקרים הזיהום הוא באזור חוות המיכלים בתחנה וליד מתקן המילוי

במי התהום הנמצאים מתחת לרוב תחנות הדלק הישנות ומתחת למתקני הדלק הגדולים, התגלה זיהום בדלק בריכוזים החורגים מהמותר על-פי תקן מי שתייה. בחלק מהאתרים התגלו שכבות צפות של דלק בעובי של עשרות ס"מ. כך עולה מדו"ח איתור ותיחום זיהומי דלק ל-2005, שערך ראש אגף איכות מים בנציבות המים, גיא רשף. הדו"ח יפורסם בביטאון אגמית של נציבות המים.

מהדו"ח עולה, כי ב-2005 נעשו קידוחים ב-27 מתקני דלק, רק ב-5 מהם לא היה זיהום בקרבת הקידוח. מהדו"ח עולה, שבארץ מערכת מסועפת של מתקני דלק הכוללת קווי הולכה באורך של 1,400 ק"מ, 19 חוות מיכלי דלק בנפח של עשרות אלפי מ"ק (מטר מעוקב), שני בתי זיקוק גדולים ותחנות כוח.

בנוסף, יש 926 תחנות דלק ציבוריות, מהן 280 תחנות הבנויות מעל לאקוויפר החוף, 190 תחנות דלק פנימיות, תחנות דלק פיראטיות, ומיכלי דלק מעל ומתחת לקרקע בתעשייה, בחקלאות, במחנות צבא ובבתי מגורים. לדעת נציבות המים, כמות דלק גדולה זו מהווה מקור פוטנציאלי עצום לזיהום מי-תהום באזור התחנה ובסביבתה.

רשף מציין, שמרכיבי דלק מוגדרים כחומרים רעילים ומסרטנים, העלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובפוריות. בשל הרעילות הגדולה, תקני איכות מי שתייה מאוד מחמירים לצורך הגנה על בריאות הציבור. כך למשל, תקן הבנזן בארץ הוא 10 חלקי מיליארד לליטר. בשל כך כל דליפה, ולו הקטנה ביותר המגיעה למקור מים, פוסלת אותו באופן מידי לשימוש בייתי.

בארה"ב התקן הוא של חמישה חלקי מיליארד לליטר. עד כה נפסלו לשימוש כמויות מים גדולות בכל רחבי ישראל בשל דליפות אלה.

מהדו"ח עולה, שמוקד הזיהום נמצא במרבית המקרים באזור חוות המיכלים של התחנה וליד מתקן המילוי. עובי עדשות הדלק, שכבת דלק הצפה מעל מי-התהום יכול להגיע עד ללמעלה ממטר ובמרבית המקרים הגיע לעשרות ס"מ.

עוד נמצא, שהזיהום מוגבל בדרך כלל לסביבת תחנת הדלק, ורק במספר מקרים הוא חרג מגבולות התחנה, עקב תנועת מים מזוהמים לכיוון קידוחי הפקה קרובים.

רשף מציין, שהחל מ- 2004 החלה נציבות המים בהקמת מערך ניטור, שיתריע על זיהומי דלק במי התהום, לפני הגעתם לקידוחי הפקה. מערך הניטור כולל דיגום של קידוחים קיימים, הנמצאים בקרבה למתקני דלק, ובעיקר ביצוע של קידוחי ניטור באתרים נבחרים.

באזור אקוויפר החוף הוקמו במהלך השנים 60 קידוחי הפקה, ברדיוס של עד 200 מטר מתחנות דלק. בקידוחים אלה מתבצע ניטור שנתי למרכיבי דלק וכל זיהום שמתגלה גורם לסגירת מקור מים. על פוטנציאל הזיהום ניתן ללמוד מנתוני 2006. מתוך תשעה קידוחים חדשים שהופעלו ב-2006, נמצא זיהום מתחת לארבע תחנות ישנות, חמש תחנות נמצאו נקיות.

כך למשל, מתחת לתחנת דלק באשקלון ובבסיס חיל האוויר בתל נוף התגלו עדשות דלק גדולות. העדשה בבסיס התגלתה לראשונה בראשית שנות ה-90 וגרמה לסגירת קידוחי מים מתחת לבסיס. בדיקה חוזרת שנערכה לאחרונה גילתה שהעדשה עדיין קיימת.

מתחת למפעל באזור נתניה נמצאה עדשת דלק שמקורה במיכל סולר תת-קרקעי שהיה בשימוש לצרכים פנימיים של המפעל, ודלף עם השנים. מעבר לנזק הכלכלי לבעל המפעל, שנבע מאובדן הסולר, גרמה הדליפה לנזק קשה למי-התהום.

בדיקה שנערכה בתחנת דלק רמת אביב מצאה, שריכוז הבנזן במי התהום מהווה סכנה בריאותית לציבור. תכנית השיקום שהוצעה היא טיפול משולב, הכולל החדרת אוויר לאזור הרווי להסרת עדשת הדלק הצף, והורדת ריכוז הבנזן.

בתחנת דלק פנימית בקיבוץ עין כרמל, נמצא זיהום דלק במי התהום ובקידוח הפקה קרוב של הקיבוץ. סקר שהוזמן על-ידי הנציבות גילה, שקיימת סכנה בריאותית מאכילה של גידולים המושקים במי הבאר שזוהמה בבנזן. דור-אלון, המתפעלת את התחנה, נדרשה להגיש תוכנית לטיפול במי הבאר ולתיחום היקפי של הזיהום.

רשף מדגיש, שהחל מ-2005 הוחל בסדרת טיפולים שמטרתם הסרת עדשות הדלק מ-12 אתרים. שאיבת הדלק שדלף מתבצעת על-ידי משאבה, המתאימה לשאיבה של נפחי דלק קטנים או ע"י משאבה כפולה של מים ושל דלק, המאפשרת שאיבה של מים מזוהמים ודלק חופשי. שיטות נוספות בהן נעשה שימוש הן איוורור, המטרה וספיחה.

מסקנת הדו"ח היא, שיש להמשיך ולקדוח קידוחי התראה, בקרבת מתקני הדלק, כדי למצוא זיהומים במים לפני הגעתם לקידוחי ההפקה.