"לחזור להחלטה המקורית ולהתפיל 400 מיליון מ"ק מים בשנה"

עוד קובע הדו"ח, שהתפלה של 315 מיליון מ"ק (מטר מעוקב) מים, עליה החליטה הממשלה, תשפר במעט את המצב הנוכחי, אך עדיין לא תבטיח אמינות אספקה לטווח ארוך, ולא תיתן הגנה מספקת למשק המים במקרה של רצף שנים שחונות.

הדו"ח מדגיש, שהחלטת הממשלה המקורית, שהתקבלה ב-2002, היתה להתפיל 400 מיליון מ"ק מים בשנה. החלטה זו שונתה מיד אחר מכן ל-315 מיליון מ"ק בשנה, אך גם בה אין סיכוי לעמוד.

לטענת הנציבות, גם אם ייעשו כל הפעולות ההכרחיות, לא ניתן יהיה להגיע להתפלה בכמות המיועדת. הסיבה לכך היא שהמתקן באשקלון מפיק 100 מיליון מ"ק, מתקן חדרה, בו הזוכה במכרז יפורסם בשבועות הקרובים, יפיק 100 מיליון מ"ק, ומתקן פלמחים שנמצא בשלבי הקמה יפיק עוד 30 מיליון מ"ק.

לגבי יתר המתקנים קיימת אי-וודאות, שמשמעותה אי עמידה אפילו ביעד המצומצם עליו הכריזה הממשלה.

בשבוע שעבר הגישה גרנית הכרמל בקשה למשרד התשתיות להכפיל את הייצור במתקן ההתפלה של פלמחים. משרד התשתיות הודיע בתגובה שהוא שוקל את הבקשה. משרד האוצר הודיע שהוא יסרב לה בכל מקרה. לדעת הנציבות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו"ח זה, יש הגיון מרבי בהגדלת מתקני ההתפלה, שכן מתקן גדול מייצר מים בעלות נמוכה יותר.

עורכי הדו"ח מדגישים, שמטרת תוכנית ההתפלה שנקבעה ב-2001 היתה להשיג שני יעדים מרכזיים: שיקום וייצוב מאגרי המים, עד סוף העשור, אך גם מניעת מצבי מחסור במקרה של רצף שנים שחונות.

מאז הגשת התוכנית ב-2001 היו אמנם שנים בהן כמות הגשם והמילוי החוזר של מאגרי המים היו סביב הממוצע, ולעיתים מעל הממוצע, אך 2005 ו-2006 התאפיינו בכמות גשמים מתחת לממוצע.

בנציבות מדגישים, שעל-פי נתונים היסטוריים, רצף השנים המקסימלי שבהן כמות הגשם היתה מעל הממוצע היא חמש שנים בלבד. המסקנה המתבקשת היא, שמשק המים יתמודד בקרוב עם שנה שחונה נוספת וייתכן שאף עם סדרת שנים שחונות. מכאן, שאין כמעט סיכוי למנוע מחסור, אלא אם כן עוברים למדיניות בת-קיימא.

לדעת עורכי הדו"ח, פיתוח חסר ייצר מחסורים באופן קבוע ויגרום לחיסול האקוויפרים, שכבר כיום סובלים ממחסור של 500 מיליון מ"ק. (על-פי דעה אחרת המחסור הוא של 1.5 מיליארד מ"ק מים - ד.ט). מחסור חמור עלול אף לגרום לחיסול החקלאות ולסכן את אמינות האספקה לצרכנים הביתיים.

פיתוח מתקני התפלה מעבר לצרכים המאזניים השוטפים, יאפשר שיקום המאגרים בשנים ממוצעות וברוכות ויאפשר את אמינות האספקה בשנים שחונות, כמקור מים משלים. יחד עם זאת, מדגישים עורכי הדו"ח, שהקמה של מתקנים עודפים תגרור הוצאה תקציבית מיותרת, גלישת מים לים והשבתת מתקני התפלה.

לאחר ניתוח כל הסיכויים והסיכונים הגיעו עורכי הדו"ח לשורה של מסקנות, ביניהן שייצור 230 מיליון מ"ק, כפי שקובעת התוכנית הנוכחית, יגרום לגירעון כמעט קבוע, שעלול לחסל את החקלאות ולמחסורים במגזרים נוספים.

יחד עם זאת קובעים עורכי הדו"ח, כי הקמת מתקן התפלה בשומרת לייצור 30 מיליון מ"ק מים בשנה, והקמת מתקן ההתפלה של מקורות לייצור 40 מיליון מ"ק, יגרמו לשיפור האוגר בסוף 2015.

פיתוח מתקני התפלה בהיקף של 380 מיליון מ"ק, החל מ-2011, יביא לאמינות אספקה של 90% עם סכנה למחסור מרבי של 300 מיליון מ"ק.

התפלה בהיקף מופחת תביא לירידה באמינות האספקה ולמחסור, לעומת זאת, התפלה של 400 מיליון מ"ק לפחות, תביא את משק המים ליציבות. התפלה של מעל ל-430 מיליון מ"ק, אינה כדאית למשק.