לעולם בעקבות השמש?

כמעט בלי שהרגשנו, נעלמו בשנים האחרונות מהנוף האורבני החדש דודי השמש והקולטים הוותיקים שעיטרו עד לא מכבר את כל הגגות. למרות הויכוח על המראה האסטטי, חשוב לדעת שלא בגלל זה הם כבר לא כאן יותר. בבניינים ומגדלים מרובי דיירים, כאשר הגג "מופרט" ומשויך לשטח דירות הפנטהאוז (או למנחת הליקופטרים), פשוט לא נותר מקום לקולטים.

הבעיה היא, שהוויתור על דודי השמש אינו מתבטא רק בשטח המתפנה ובמראה החיצוני של הבניין. המשמעות האמיתית, בהנחה שאנחנו לא מתקלחים פחות, היא כמובן צריכה מוגברת של חשמל.

האם המתכננים והיזמים ויתרו בקלות רבה מדי על השימוש באנרגיה סולארית? לפחות על פי האדריכל החיפאי רונן פלג, בטוח שכך. לדברי פלג, המחיר שהדבר גובה עוד ילך ויגדל - הן בשל הידלדלות מאגרי הנפט העולמיים והן בשל זיהום האוויר הגובר בסביבה אורבנית צפופה.

פלג למד ועבד שנים רבות בארצות הברית, ושם, לדבריו, המגמה של הטמעת מערכות שימור הסביבה נמצאת בתאוצה. הוא משווה זאת לגישה המוכרת בתכנון יאכטות, שם חלק גדול ממערכות החשמל והמים מופעלות באמצעות תאי אנרגיה מובנים. שימוש באנרגיה חלופית, סולארית או אקלימית - להפקת חשמל, חימום וקירור או מחזור מים, בבנייה ביתית ומשרדית מעמיס אמנם עלויות בשלב הבנייה, אך הוא מייעל משמעותית את התפוקה והתצרוכת של הבניין, שהוא מעין "מכונת מגורים/עבודה".

בנוסף, קיים קושי אמיתי להקצות שטחים לקולטי שמש, למצננים וליחידות אגירה של חשמל ומים. שאלה זו מעסיקה יזמים ומתכננים כאחד. האינטרס של היזם, להוזיל את עלות הבנייה בשלב ה"פרויקט", אינו עולה תמיד בקנה אחד עם האינטרס של בעלי הבניין העתידיים - המשתמשים או הדיירים.

"אני, כאדריכל, כדי לעבוד עם יזמים צריך להיות פתוח לצרכים ולראיית העולם שלהם - להבין את האיזון בין הישימות הכלכלית והכדאיות הטהורה, לבין הישימות התכנונית והאיכות המקסימלית. אם הייתי לוקח מגדל רב קומות ובמקום קירות מסך רפלקטיביים, אנטי סאן, שמטרתם לדחות את האור וחום השמש החוצה, הייתי משתיל תאים פוטו-אלקטריים, הייתי יכול לאגור אנרגיה שתספק את מרבית תצרוכת החשמל והאנרגיה של המבנה", אומר פלג. "העלות אמנם יותר גבוהה, אבל טווח ההחזר של ההשקעה הוא עד 8 שנים, ואורך החיים של מערכת כזו הוא כ-25 שנה. כך שעלות ההשקעה הנוספת הופכת לכדאית".

הבעיה כמובן טמונה בשאלה המרכזית, והיא מי משלם את חשבון החשמל. הרי היזם משקיע בבנייה, ואילו הדיירים העתידיים הם אלה שנהנים מהחיסכון, מה שלא מהווה תמריץ גדול במיוחד להשקעה. לדברי פלג, מי שיכול לדחוף את השימוש באנרגיה חלופית הוא המחוקק, ותמריצים של המדינה. "באירופה יש תמריצים לתכנון ירוק ושימוש באנרגיית מים או רוח. כאן אני לא בטוח שיש תמריצים כאלה. גוף נוסף שיכול לקדם נושאים אלה הוא הרשויות המקומיות - שיש להן אינטרס ושיקול דעת תכנוני, והן יכולות לדחוף ברמת התמריץ וברמת ההנחיות לביצוע.

"הבעיה היא שהבירוקרטיה המקומית סובלת משני גורמים: נתונה ללחצים יזמיים להפחית עלויות בנייה, ומחזרת אחר היזם כדי לגבות ארנונה - כמה שיותר מהר מכמה שיותר מטרים. אילו הרשויות היו יוצרות תמריץ לשימוש באנרגיה סולארית, זה היה הופך את זה לכדאי ליזמים. כמו מפעל מאושר שמקבל החזר השקעה של 24%. למה שבנייה סולארית או שימוש בקירות מסך אוגרי אנרגיה לא יזכה באותה רמת החזר, כעידוד השקעה?

חשוב להבין שאת הידע והטכנולוגיה יש היום גם בארץ. הבעיה היא כאמור של תמריץ ומימון כלכלי.

פלג: "יזם ישראלי שבונה היום באירופה תחנת כוח המבוססת על חוות קולטי שמש מקבל מהמדינה החזרים. חברת אורמת פועלת בכל העולם בטכנולוגיה של ניצול אנרגיה גיאותרמית. יש בארץ את הידע והטכנולוגיה אבל

טכנולוגיית הבנייה לא השתנתה בגדול בעשרות השנים האחרונות. מתקן טיפול בקולחין לבניין גדול באזור הבורסה יכול להשקות את כל רחוב ז'בוטינסקי ואפשר לשלב את רישיון הבנייה עם דרישה להתקנת מתקן לטיפול בהפרדת מי קולחין ושופכין".

גלובס: ניתן לעשות התאמות במבנים קיימים?

פלג: "צריך לבדוק כל בניין לגופו. למשל, אם מדובר במערכות מיזוג או קירור - יש מערכת של סחרור מים קרים. ניתן להשתמש בהקפאה בלילה ושחרור מים קרים במשך היום ולצנן את המבנה בעלות של צריכת החשמל הלילי הזול, לא בשעות העומס - כך נוצר מעגל של שמירה על הסביבה".

- יש דרך להטמיע קולטני אור ואגירת חשמל במבנים קיימים?

"אני לא חושב שמישהו ריאלית יחליף זיגוג קיים בבניין כמו מגדלי עזריאלי כיום. אבל אולי אפשר לעשות אפליקציה מעל הקיים".

- מה פער המחירים בין קירות מסך רגילים לקולטנים פוטו אלקטריים?

"המעטפת החיצונית של בניין זכוכית, קיר מסך של רב קומות, היום העלות שלו היא כ-600 דולר למ"ר והטמעה של מערכות חוסכות אנרגיה מעלה את זה ב-40%. למעטפת של בניין ענק, זה בלתי נסבל. אבל אם היזם יקבל 24% החזר כמפעל מאושר, ועוד הנחה מהרשויות בארנונות והיטלים בשנים הראשונות, זה כבר אפשרי יותר. מה גם שהחסכון בהוצאות השוטפות של הבניין מביא להחזר השקעה בתוך 6-8 שנים".

- מה המשמעות לבנייה כזו עבור האדריכל?

"הבניין הוא חיה, שיש לה צד אסתטי וצד של אדריכלות טהורה, אבל מבפנים הבניין הזה הוא מכונה: מעברים למערכות מיזוג, חשמל, מים, ניקוז - ואת כל אלה צריך לכלול באינטגרציה כך שכל המכונה הזו תתפקד. תכנון של בניין אקולוגי, עם מיחזור מים, מיזוג חסכוני, או אגירת חשמל, דורש נפחים ושטחים ייעודיים בתכנון הבנייה, ויש לשלב זאת כך שהכל גם ייראה טוב. מי שלא יודע לשלב, שיחזור לבית הספר". "

hagitpr@globes.co.il