חברה ישראלית טיפוסית המתמודדת עם ארגון מחדש של סביבת העבודה מפקידה בדרך כלל את התהליך בידיו של מנהל הכספים או מנהל התפעול. כפועל יוצא, הנטייה היא לפעול בשבלונה חשיבתית, מתוך כוונה למצוא פתרון לכל הפונקציות הרלוונטיות וכשהעניין העיצובי נתפס כמשהו אופנתי.
תפיסה זו, שאומנם קל יותר להתמודד איתה, מפספסת את הפוטנציאל הגדול הטמון במהלך המורכב של תכנון סביבת העבודה. חברות רבות בעולם מאמצות גישה מתקדמת יותר. בתהליך חשיבה מורכב מתכננים ויוצרים סביבת עבודה התואמת את האופי הייחודי של החברה וסביבת העבודה הופכת בסיס להטמעת ערכים בקרב עובדי החברה ואורחיה.ה
זוהי הזדמנות נדירה בחייה של חברה. סביבה כזו מצליחה מצד אחד לבטא את ערכי החברה, ומצד שני מאפשרת תפקוד בצורה יעילה. בתהליך התכנון רצוי לגבש צוות רב תחומי מתוך דרגי הניהול ועובדי החברה, שיורכב מהאדריכל המעצב, יועץ ארגוני, נציג משאבי אנוש, תפעול ואדמיניסטרציה, מערכות מידע ומערכות התקשורת. בתהליך תכנון מסוג זה יטופלו נושאים הקשורים לשיפור תפוקה, תפיסה ניהולית, אסטרטגיה עסקית וקונטקסט עסקי, ערכים ותרבות עסקית, טכנולוגיות מידע, הכשרה מקצועית ועוד.עוד
מחקרים מראים, כי כדי שפרויקט עיצוב מחדש יצליח, על המתכנן ללמוד הן את צרכי ההנהלה והן את צרכי העובדים. כאשר עובדים מעורבים בהליך התכנון הם מרגישים יותר מחויבים, וגם לרוב מרגישים צורך לתת תמורה בעד "ההשקעה" של החברה בהם. בכתבה שפורסמה לאחרונה במגזין "נולג' מנג'מנט" תואר מהלך פנים ארגוני שעברה חברת בריטיש פטרוליום, דרך תהליך הארגון מחדש של חלל העבודה. החברה עשתה מהלך אשר נועד להגדיר אותה מחדש כארגון ידע אשר נמצא בהליך תמידי של פיתוח התמחותה - איתור, הפקה ושיווק של משאבי הטבע של כדור הארץ. למנכ"ל החברה, ג'ון בראון, היה מאוד חשוב שעד אחרון עובדי החברה יפנים תהליך של חדשנות, חשיבה ירוקה, שימוש בכלים של שיתוף מידע ורגישות לסביבה.ה
בתכנון החדש הושם דגש רב על שילוב מערכות ידע מתקדמות ובניית כלים לשיתוף ידע בכל חלקי החברה בעולם. סביבת העבודה תוכננה כסביבה פתוחה ושקופה. כל העובדים יכולים לבוא במגע עם העובדים האחרים ללא מגבלת חדרים והיררכיה, יש אזורים המיועדים להתכנסות וישיבה של צוותי חשיבה, חלל העבודה ללא קירות ומאפשר לכל העמדות ליהנות מהנוף של העיר וחדרי הישיבות צוידו במערכות וידאו מתקדמות לאפשר פגישות סימולטאניות עם הצוותים בעולם.ם
העיקרון המנחה הוא, שחברה הנמצאת לפני תהליך של עיצוב מחדש רצוי שתתמודד בתהליך החשיבה המקדמי עם נושאים מאוד מהותיים (על פי חשיבותם): מה המטרות של העיצוב מחדש? עד כמה הארגון מוכן לאפשר דפוסי עבודה גמישים? כיצד יש להתארגן לשינויים בלתי צפויים? מה הן הבעיות שאנו רוצים להעלים? איך משפרים דפוסי עבודה ותקשורת עבור כל עובד ועבור צוותי עבודה? האם אנו יכולים להקטין חלל ועלויות נוספות?ת
בסופו של דבר, פיתרון עיצובי נכון לחברה יעביר את המסר לגבי דמותה של החברה וערכיה, גם כלפי העובדים שלה וגם כלפי המבקרים.ם
הכותב מתמחה בטפול בסביבות עבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
