ביהמ"ש: חשש כי האישור להקים איצטדיון למכבי ת"א נגוע בשיקול זר

האצטדיון, שצפוי להכיל 2,500 מקומות ישיבה, אמור להיות מוקם במגרש מעברן השני של שדרות רוקח באזור שמצפון לבית הלוויות בצומת הרחובות אבן-גבירול - ש"י עגנון.

ביולי 2000 נחתם חוזה בין מכבי ת"א לבין העירייה, בו נקבע כי תמורת ויתור של מכבי ת"א על חלק מזכויותיה במגרש הקודם במתחם פארק הירקון במסגרת התוכנית שפורסמה ב-1987 ולא מומשה, יוקצה למכבי המגרש באזור בית הלוויות. במסגרת החוזה, התחייבה העירייה לשלם למכבי פיצוי מוסכם של 10 מיליון דולר, אם היא לא תהיה מסוגלת לאפשר הוצאת היתרי בנייה כדין למגרש.

בדצמבר 2001 החליטה הוועדה המקומית לאשר את התוכנית, ובמאי 2003 החליטה הוועדה המחוזית על הפקדתה של התוכנית. תושבים בשכונת כוכב הצפון, הסמוכה לשטח, הגישו התנגדות לתוכנית וביקשו לערער בפני המועצה הארצית על דחיית התנגדותם. לאחר שיו"ר הוועדה המחוזית דחה את בקשתם, עתרו התושבים לבית המשפט המחוזי בת"א.

בעתירה נטען כי קיים חשש ממשי, שהסעיף בחוזה שמחייב את העייריה לשלם למכבי ת"א 10 מיליון דולר, אם לא תאושר תוכנית הבנייה של האיצטדיון, השפיע על החלטת הוועדה המקומית ליזום את התוכנית בבהילות וללא הקפדה על מילוי הוראות הדין. לדברי העותרים, התוכנית פסולה, כיוון שהיא נגועה מיסודה משיקול זר שכבל את שיקול דעתה של הוועדה המקומית, וכי זו נגועה בניגוד עניינים חמור.

השופטת שרה גדות ציינה כי אין ספק שה"קנס" בסך 10 מיליון דולר שהוטל על הוועדה המקומית אם לא תאושר התוכנית, מעלה חשש כבד כי גם שיקולים זרים עמדו בפני הוועדה. לדעתה, העותרים צודקים כי קיים חשש שהוועדה המקומית נגועה בניגוד ענייניים, וכי קיים חשש ממשי ששיקול "נכסי-קנייני זר" השפיע על החלטתה.

השופטת קבעה כי כלל טענותיהם של העותרים על רקע ההסכם שנעשה בין העירייה לבין מכבי ת"א מבססים תשתית ראויה לבקשתם להתיר להם להגיש ערר למועצה הארצית. זאת, כדי שהמועצה הארצית תפעיל ביקורת מינהלית מקצועית על החלטת הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית. "החשש לניגוד ענייניים בו עמדה הוועדה המקומית ביחד עם כלל טענות העותרים מהווים עניין חשוב, עד כדי הצדקה לערב את המועצה הארצית", נקבע.

השופטת החליטה כי הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית ואגודת ספורט מכבי ת"א ישלמו לעותרים הוצאות בסך 15 אלף שקל כל אחד. (עת"מ 2902/04).