יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים, אדריכלית יעל קינסקי, הוזמנה להשתתף בכנס בינלאומי - צ'יינה טכנולוג'י, שמטרתו לשכנע יצרנים בינלאומיים לפתוח מפעלים דווקא בסין. הסינים הזמינו את קינסקי ואדריכלים נוספים, כי הבינו את מה שאצלנו מתקשים להבין, שאם ישמרו על זכויות יוצרים ויבססו את התעשייה שלהם על עקרונות מערביים, הסיכויים שלהם להזמין אליהם תעשייה מערבית רק יגדלו.
קינסקי הוזמנה לכנס כאדריכלית שיש לה דעות מוצקות בדבר הצורך בבנייה ירוקה ומתקדמת לא רק של בתי מגורים, אלא גם של אזורי תעסוקה ושל ערים שלמות. שכן, לדבריה, "אין זה מספיק שהמפעל ישמור על תנאי עבודה וייצר מוצרים סביבתיים. סביבת העבודה של העובדים, איכות הבניין והתייחסותו לסביבה חשובים לא פחות".
גלובס: מה פירוש תכנון מתקדם?
קינסקי: "החומרים מהם בנוי הבניין, אופי הבניין, התייחסותו לסביבה, קנה המידה העירוני של השכונה ולא פחות חשוב - קנה המידה הגלובלי שלו המתייחס לכלל כדור הארץ. כך למשל, אם הבניין, השכונה או העיר משתמשים בחשמל שהופק מפחם, על המתכנן לדעת שבכך הוא מזהם את כלל כדור הארץ".
- אילו בשורות הבאת בתחום התכנון העירוני?
"כל אדם מבלה שליש מחייו בעבודה, שליש בבית ושליש בדרכים ובבידור. להערכתי, קיים חוסר יעילות בסיסי במבנה הערים, שכן בני האדם נעים בין השלישים השונים תוך בזבוז התשתיות. כך למשל, ביום אזורי התעסוקה מלאים באנשים, ואילו אזורי המגורים ריקים. בשעות הבוקר והערב הכבישים מלאים ויתר המקומות ריקים. מכאן, שבכל אחת משעות היממה שני שלישים מהשטחים ריקים. הפתרון לכך הוא שהעיר צריכה להיות מתוכננת אחרת. לדאוג לכך שלא תהיה פרבריות אלא יהיו פתרונות אחרים. הסינים, שבונים ערים חדשות ויישובים חדשים, מתעניינים בכך במיוחד".
- אילו פתרונות הצעת להם?
"לתכנן עיר שמכילה בתוכה את כל מה שצריך, כך שאנשים לא צריכים להתרחק לפרברים כדי לחיות בנוחיות ולא צריכים לנסוע בכל יום שעות לעבודה. עיר שיש בה את מה שצריך".
- לדוגמא?
"הבאתי כדוגמא את העיר כפר סבא שהתרוקנה לחלוטין מבפנים. בעקבות בניית הקניון הרחוב הראשי התרוקן. הקניון מנותק פיזית מאחר ורובו אינו בנוי במפלס הרחוב. בכפר סבא יש גם הרבה שטחים מתים שאין בהם בניינים, ואלה יוצרים מרחקים גדולים בתוך העיר. לא רק זאת. המוסד האקדמי של העיר, בית ברל, מנותק לחלוטין ממרכז העיר וכך גם השכונות החדשות.
"מה שאמרתי הוא, שצריך לחזור פנימה למרכז העיר ולהביא אליו את הציבור.
למרבה הצער, גם הסינים מתכננים הרבה ערים ראשיות, שיש בהן תשתיות כבישים רחבות ואין סופיות שגורמות רק לדבר אחד - שהאנשים יצאו מהעיר. הערים הסיניות החדשות נראות במידה רבה כמו מודיעין. עיר המיועדת למכוניות. הסינים בנו את העיר סוג'ו, שגם היא תוכננה כעיר למכוניות. במקום אחר הם עשו ניסיון נוסף, ובנו עיר הדואגת לעצמה מבחינה אקולוגית. האנרגיה בה משתמשת העיר מבוססת על רוח, העיר דואגת לטיהור המים ומחזורם ולמחזור אשפה.
"לעומת זאת, בשנחאי, העיר שיש בה כיום הכי הרבה מנופים בעולם, המצב עגום מאוד. בונים בעיר הרבה בניינים, אבל כל בניין לעצמו והוא אינו מספק שום פתרון לבעיות הסביבתיות הכלליות, זאת למרות שבעולם כבר ידוע שעל הבניינים החדשים לספק את הצרכים של עצמם".
- אילו צרכים?
"צרכים של עירוב שימושים ופתרון לייעודים השונים. הארכיטקטורה המודרנית דוגלת בשיטה שבה הבניין הוא לא עוד קופסא עם קישוטים ובליטות, אלא עליו לספק תשובות למגוון רחב של יעדים, ולא רק מגורים".
- יצא מסר מהכנס?
"מה שסין מנסה להוכיח לעולם הוא, שהם בדרך הנכונה. מה שהפתיע אותי יותר מכל היא העובדה, שהשלטון הסיני יודע לומר את הדברים הנכונים, ואילו הרחוב טרם הפנים אותם. אצלנו המצב הפוך. מקבלי ההחלטות טרם הפנימו את המסר לפיו צריך לשמור על הסביבה, בעוד שהציבור נמצא הרבה יותר קדימה. הציבור מודע, אך עומד חסר אונים מול הבירוקרטיה".
דליה טל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
