גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נחיצותו של חוק חלוץ

השוואה בין האיסור על שימוש במידע פנים בארה"ב ובישראל והשלכותיו על משרתי ציבור

בשבוע שעבר הכשילה הכנסת את ניסיונו של ח"כ סילבן שלום (הליכוד) להעביר חוק חלוצי להגבלת אפשרותו של עובד ציבור לסחור בניירות ערך על-סמך מידע שאינו ידוע לציבור. השאלה שבה עוסקת רשימה זו היא מדוע, אם בכלל, היה צורך בחוק זה ומדוע האיסור הקיים על שימוש במידע פנים אינו חל גם על אנשי ציבור.

איסור על שימוש במידע פנים חל בחוק הישראלי רק על אנשי פנים ועל אנשים שקיבלו מידע מאנשי פנים. הגדרה פורמליסטית זו של האיסור, והאופן שבו היא פורשה על-ידי בתי משפט בישראל, יוצרים מצבים שבהם החוק הישראלי רחב מדי, ואוסר על מסחר שההיגיון מחייב לאפשרו, וכן מצבים אחרים שבהם החוק צר מדי ומתיר מסחר שההיגיון מחייב לאוסרו. קל להבין טענה זו כאשר משווים בין החוק הישראלי לחוק האמריקני בהקשר זה.

החוק הפדראלי האמריקני, כפי שפיתחו אותו בתי המשפט הפדראליים, קובע שהאיסור על שימוש במידע פנים חל לא רק על אנשי פנים אלא על כל מי שסוחר תוך הפרה של יחסי אמון. ההבדל בין ההגדרה הישראלית לאמריקנית יוצר מקרים שבהם החוק בארה"ב "משחרר" אנשים שהחוק הישראלי חל עליהם, ולהיפך. מקרה אופייני שבו זיכה בית משפט אמריקני אדם שבישראל היה (כנראה) מורשע, הוא תיק DIRKS, שבו אנליסט סחר בניירות ערך של חברת ביטוח לאחר שקיבל "טיפ" מעובד שלה, כי דוחותיה הכספיים הינם שקריים.

היות שדירקס קיבל את המידע מאיש פנים, בדין הישראלי הוא היה כנראה מורשע. אך בית המשפט האמריקני לא הסתפק בקביעה פורמליסטית, שמדליף המידע היה איש פנים, אלא בדק מה היה המניע שלו, וקבע כי איש הפנים הדליף את המידע לדירקס כדי לחשוף את התרמית של הנהלת החברה, וכי הוא לא הפיק מהדלפה זו שום טובת הנאה אישית, ולכן גם לא הפר חובת אמון כלפי החברה. דירקס, לעומתו, הוא אדם חיצוני לחברה, שמעולם לא חב חובת אמון לא כלפי החברה ולא כלפי העובד מדליף המידע. מכיוון שהן המדליף של המידע והן דירקס לא הפרו חובת אמון, דירקס היה חופשי למכור את מניותיו (ומניות לקוחותיו) על-סמך המידע הזה.

דוגמה נוספת לקשיחות-היתר של המשפט הישראלי היא המקרה של סחר על-סמך מידע על מו"מ להעברת שליטה. בשורה של פסקי דין בישראל נקבע כי במקרים שבהם מתנהל מו"מ חשאי בין בעל שליטה בחברה ציבורית ובין מי שמעוניין לרכוש ממנו את השליטה, המידע על המו"מ הוא מידע פנים, ומנהלי המו"מ אינם רשאים לסחור בניירות ערך של החברה על-סמך מידע זה. למיטב ידיעתי, מקרים כאלו לא נדונו בארצות הברית, ומסיבה פשוטה: החברה אינה צד לעסקה בה עוברת השליטה, ועל כן המידע על העסקה אינו מידע של החברה הציבורית, אלא של הצדדים למו"מ. לכן, סחר על-סמך מידע זה אינו מהווה הפרה של חובת אמון, וגם לא שימוש אסור במידע פנים.

חובת אמון

עד כאן הוצגו דוגמאות של מקרים שבהם הדין האמריקני ליברלי יותר מהישראלי. אך קיימים מצבים רבים שבהם הדין בארה"ב אוסר את מה ששלנו מתיר. כך למשל, יהא דינו של מנכ"ל חברת תרופות הסוחר בנייר ערך לאחר שקיבל הודעה מה-FDA כי התרופה שפיתחה החברה שלו, לא קיבלה את האישור המיוחל. ברור, שאילו מכר כעת את מניות החברה שבניהולו היה מבצע עבירה, הן בישראל והן בארה"ב. אך נניח, שבמקום למכור מניות בחברה שבניהולו, רכש המנכ"ל מניות של חברה מתחרה, שבעקבות החלטת ה-FDA שומרת על המונופול שלה בשוק, ושפרסום הידיעה למחרת, צפוי להזניק את ערכה.

בדין הישראלי, המנכ"ל הרוכש אינו כפוף לאיסור על שימוש במידע פנים, כי הוא אינו סוחר במניות של החברה שבה הוא משמש איש פנים. לעומת זאת, בדין האמריקני המנכ"ל כזה מבצע עבירה פלילית, כי סחר בני"ע על-סמך מידע של החברה שבניהולו מהווה הפרה של חובת אמון כלפיה, וזאת גם אם המסחר שלו בוצע במניות של חברה אחרת.

באותו אופן, הכלל הישראלי שונה מן האמריקני גם בנוגע למסחר של עיתונאי היודע שלמחרת תפורסם בעיתונו כתבה שתשפיע משמעותית על שער ניירות הערך של חברה ציבורית, או בנוגע למסחר של פסיכולוג על-סמך מידע שמסר לו מטופל שלו. בדין הישראלי, העיתונאי או הפסיכולוג יבצעו עבירה של שימוש במידע פנים, רק אם המקור לכתבה או המטופל, היו אנשי פנים בחברה שבמניותיה הם סחרו. בדין האמריקני, לעומת זאת, העיתונאי והפסיכולוג יורשעו, כי הם סחרו על-סמך מידע השייך למי שהם חייבים לו אמון, ושנמסר להם מתוך אמון ובלי לדעת על כוונתם לסחור. לכן, ההרשעה אינה תלויה בכך שהמקור למידע הוא איש פנים בחברה הציבורית.

הפרת אמונים

מההסבר הזה ניתן להבין גם את ההבדל בין האיסור הישראלי לאמריקני בנוגע למסחר על-ידי אנשי ציבור. איש ציבור ישראלי הסוחר על-סמך מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו, אינו איש פנים והוא לא קיבל מידע מאיש פנים בחברה שבמניותיה הוא סוחר. לכן, חוק ניירות ערך בארץ לא אוסר עליו לסחור במניות של חברה ציבורית, גם אם המידע שברשותו מהותי עבורה. הדין האמריקני, לעומת זאת, מתמקד ביחסי האמון שלהם כפוף איש הציבור. כיוון שאיש הציבור חב אמון לממסד הציבורי שאותו הוא משרת, וכיוון שקיבל את המידע עקב יחסי אמון אלו, הדין בארה"ב קובע כי מסחר כזה מהווה שימוש אסור במידע.

עם זאת, מהאמור לעיל, לא נובע שעובדי ציבור בישראל חופשיים לסחור על-סמך מידע שהגיע אליהם במסגרת תפקידם. אמנם מסחר כזה לא יהווה עבירה על חוק ניירות ערך, אך צפוי שהוא יהווה עבירה של הפרת אמונים על-ידי עובד ציבור. אם כך - נשאלת השאלה - מדוע, אם בכלל, היה צורך בהצעת החוק שהניח ח"כ סילבן שלום על שולחן הכנסת.

התשובה לכך היא, שהצעתו ניסתה להתמודד עם הבעיה באופן החורג מהאיסור על שימוש במידע פנים, ולהטיל על אנשי ציבור איסור גורף על מסחר בניירות ערך. על פי ההצעה הם היו רשאים להחזיק בתיק ניירות ערך, אך חייבים להפקידו בנאמנות עיוורת, כשהחלטות ההשקעה בתיק היו חייבות להתבצע על-ידי מנהל התיק שלהם ולפי שיקול דעתו, בלי שעובדי הציבור רשאים לתת לו הוראות מסחר, ובלי שעובדי הציבור יהיו רשאים לדעת יידעו באילו ניירות ערך הוא השקיע.

אמנם ניתן להתווכח על ההיגיון באיסור גורף כזה, ולהעלות טיעונים בעלי משקל בעדו ונגדו, אך בשורה התחתונה, חברי הכנסת לא היו מוכנים להטיל על שכם אנשי ציבור בכירים, ועל עצמם, איסור כזה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי