גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזוגים כתחליף לרכישות

מיזוג והצעת רכש מלאה הן שתי דרכים חלופיות להפיכתה של חברה בורסאית לפרטית

מתכנני עסקאות בשוק ההון נוהגים לבחור את הדרך הטובה ביותר עבורם, ואילו על המחוקק ועל הרשויות הרלבנטיות לדאוג שכל אחת מהדרכים האפשריות אינה מזיקה לצדדים נוספים המושפעים מהעסקה, בהם בעלי מניות מן הציבור. הניסיון בעולם, ובפרט בארה"ב, מלמד כי ככל שירבו דרגות החופש למתכנני העסקאות, כך ישתפרו התוצאות ויפרח שוק ההון, והכול בשים לב לבלמים המתאימים שיצמידו המחוקק והרגולטור לכל אחד מהנתיבים העומדים לרשות מעצבי העסקה.

עם חקיקת חוק החברות החדש, שנכנס לתוקפו בשנת 2000, סלל המחוקק מספר נתיבים לעסקאות, לרבות של מיזוגים ושל רכישת חברות, בנוגע לדרכי רכישה של מניותיהן. המחוקק הקדיש מחשבה רבה לבלמים ולאיזונים המתאימים לכל אחד מהצדדים, וכן למנגנונים המבטיחים את בעלי המניות מן הציבור (שהם בדרך-כלל מיעוט) מפני פגיעה. עם זאת, המחוקק לא הבהיר את המובן מאליו - שמדובר במסלולים חלופיים, אשר מתכנני העסקאות רשאים לבחור בכל אחד מהם לפי רצונם.

ניקח לשם הדגמה סוג אחד של עסקה הניתנת לביצוע בדרך של מיזוג, או לחלופין בדרך של רכישת מניות. בעל שליטה בחברה ציבורית מעוניין למחוק אותה מהרישום בבורסה, ולהופכה לחברה פרטית. זהו סוג עסקאות נפוץ בישראל, שכן במרבית החברות הישראליות הנסחרות בבורסה קיים בעל שליטה, שלעיתים, מתוך כוונה לארגן מחדש את עסקיו או מטעמים אחרים, הוא מבקש לוותר על המעמד הציבורי של החברה שבשליטתו.

דרך אחת להגשמת המטרה, היא רכישת המניות מן הציבור. לשם כך העמיד מחוקק חוק החברות את המסלול של "הצעת רכש מלאה", שבו בעל שליטה בחברה ציבורית אינו רשאי לרכוש יותר מ-90% ממניותיה, אלא במתכונת של הצעת רכש מלאה, שבה עליו לפנות לכל בעלי המניות מן הציבור, ולהציע לרכוש את כל מניותיהם בסכום קבוע.

יתירה מכך, המחוקק קבע כי אם בעל השליטה זוכה להיענות מרשימה בהצעת הרכש, כזו שרק בעלי מניות שלהם פחות מ-5% ממניות החברה אינם מקבלים את הצעתו, הרי שמניות המתנגדים נלקחות מהם בכפייה. לעומת זאת, אם שיעור הלא-נענים הוא 5% ויותר, אסור לבעל השליטה לרכוש מניה נוספת מעל לרף של 90%. בעלי מניות הסבורים כי המחיר שהציע בעל השליטה אינו הוגן, רשאים לפנות לבית המשפט ולדרוש ממנו לפצותם על ההפרש.

דרך זו אינה הדרך היחידה האפשרית בחוק החברות. אותה תכלית, של הפיכת חברה ציבורית לפרטית, ניתן להגשים גם דרך מסלול מיוחד של מיזוג, שקבע המחוקק. עסקת מיזוג, להבדיל מעסקה לרכישת מניות, נרקמת בין שתי החברות, לא ברובד של בעלי המניות. החברות המעורבות חותמות על הסכם מיזוג, והדירקטוריונים של שתיהן, כמו גם בעלי המניות שלהן, נקראים לאשר את העסקה.

תוצאת המיזוג היא העברת נכסי והתחייבויות אחת החברות המתמזגות לרעותה, ובעלי המניות של החברות המעורבות יכולים לחלוק במניות החברה הממוזגת, או לקבל תמורה אחרת בתמורה להחזקותיהם טרם המיזוג.

איך מיזוג יכול להיות אמצעי להפיכת חברה ציבורית לפרטית? בעל השליטה (אם הוא חברה פרטית בעצמו) יכול לתכנן מיזוג בינו ובין חברה ציבורית, או בין חברה פרטית חדשה שיקים לבין חברה ציבורית. בהסכם המיזוג יהיה כתוב, כי בעלי המניות של החברה הציבורית יקבלו תמורה עבור מניותיהם בה - בדר"כ התמורה תהא במזומן, אך אין זה הכרחי - והתוצאה דומה ממש לזו שאחרי השלמת עסקת רכישה ב"הצעת רכש מלאה". יתר על כן, המחוקק יצר מסלול מיוחד למיזוג מעין זה (סעיף 320(ג) לחוק), כדי לוודא שהוא אינו פוגע במיעוט ובבעלי מניות מן הציבור. מאחר שבעל השליטה שולט באסיפה הכללית של החברה הציבורית, ויש לו השפעה רבה בדירקטוריון, המחוקק לא מסתפק באישור רגיל למיזוג, והוא מתנה אותו באישור הרוב מקרב המיעוט של החברה הציבורית.

יוצא אפוא, שהמחוקק יצר שני מסלולים מקבילים: מסלול מיוחד לרכישה, ומסלול מיוחד למיזוג, שכל אחד מהם מאפשר להפוך חברה ציבורית לפרטית. יצוין, כי הדרישות והתנאים שקבע המחוקק בכל מסלול, מתאימים לסכנות שהוא מעמיד בפני בעלי המניות מן הציבור. במסלול המיזוג הדברים ברורים - רוב מקרב המיעוט נדרש לאשר את העסקה, בשל החשש שבעל השליטה ינצל לרעה את כוחו בדירקטוריון החברה הציבורית ובאסיפה הכללית של בעלי מניותיה.

אולם, כיצד ניתן להסביר את דרישת המחוקק, במסגרת סעיפי הצעת הרכש המלאה, שהתנגדות של יותר מ-5% תכשיל את העסקה, והתנגדות של פחות מ-5% תאפשר את ביצועה, לרבות רכישה בכפייה של מניות המתנגדים? מדוע לא נקבעה גם פה דרישה לאישור רגיל של רוב מקרב המיעוט?

ובכן, אף שניתן היה ללכת בדרך זו (ולקרב בכך את מסלול הרכישה למסלול המיזוג), יש להבין כי מה שעמד לנגד עיני המחוקק לא הייתה רק המחשבה של דרישת רוב לאישור העסקה. מדובר בהוראת חוק מורכבת, שיש לה מספר מטרות. על פניה, הוראת הרכישה הכפויה באה לשרת את בעל השליטה. קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לרכוש את כל מניות החברה הציבורית. לכן, כאשר רק מיעוט קטן של מניות נותר בחברה, מאפשר המחוקק לבעל השליטה לרוכשן בכפייה. אולם במבט נוסף, נראה שהסדר הרכישה הכפויה מגן גם על בעלי המניות מן הציבור.

דוגמה: בעל מניות מן הציבור, שלו החזקה מצומצמת במניות החברה, עומד בפני הצעת רכש של בעל השליטה לרכוש את כל מניות החברה במחיר מסוים. גם אם בעל המניות חושב שהמחיר אינו הוגן, הוא עלול להיענות לבקשה, מחשש שרבים אחרים ימכרו את מניותיהם לבעל השליטה, והוא ייוותר בחברה במיעוט מצומצם ביותר. מיעוט זעום, שיגרום למניה לחדול להיות נזילה, ומחירה יצנח בהתאם, ולכן יש חשש ממשי העלול לגרום לבעלי מניות למכור את מניותיהם נגד רצונם החופשי.

הוראת הרכישה בכפייה (וכן האיסור לרכוש מניות כל עוד אחוז המתנגדים עולה על 5%), מאפשרת גם לבעל מניות קטן לבטא את עמדתו בחופשיות. אם הוא יתנגד לעסקה, ולא ימכור, הוא אינו צריך לחשוש מההחלטות של חבריו ומהיוותרותו במיעוט מצומצם. במקרה הגרוע ביותר, שבו רוב חבריו יחליטו למכור את מניותיהם, גם מניותיו יירכשו, וערכם לא יידלל עוד יותר בשל הפגיעה בנזילות.

לבסוף, השוני בין מסלול המיזוג למסלול הרכישה, יכול להסביר אולי למה במסלול הרכישה זכאי בעל המניות מן הציבור לבקש מבית המשפט, שיקבע כי בעל השליטה לא הציע שווי הוגן למניותיו. במסלול המיזוג מאשר דירקטוריון החברה הציבורית את העסקה. אם מחירה אינו הוגן, יכול בעל המניות לתבוע את הדירקטוריון על מעורבותו בעניין. לעומת זאת, מסלול הרכישה אינו מערב את הדירקטוריון, ולבעל השליטה אין חובת נאמנות למיעוט באותה רמה גבוהה שיש לדירקטוריון. לפיכך, כנראה, העניק המחוקק למיעוט זכות תביעה נגד בעל השליטה, במקרה שהמחיר אינו הוגן.

מכל האמור לעיל נובע כי הן המיזוג והן הצעת הרכש המלאה הינם אמצעים לגיטימיים להפרטתה של חברה ציבורית, וכל אחד מהם יוצר מנגנונים נאותים להגנת המיעוט. הקושי שיצר המחוקק, הנו שבחוק החברות לא נאמר מפורשות ששני המסלולים הללו הינם חילופיים. מחדל זה של המחוקק מערים לעיתים קשיים, שכן את מה שמנסחי החוק חשבו כמובן מאליו, אין מקבלים כל השחקנים בשוק, ככזה. אף שכבר בוצעו עסקאות מיזוג מגוונות כתחליף לעסקה דומה בדרך של רכישת מניות, מעת לעת עולות טענות נגד עסקאות מעין אלו (לרבות על-ידי צדדים הפונים לבית משפט). חמור מכך אולי מצבם של מתכנני עסקאות אחרים, אשר אינם מנצלים את החופש שנתן להם החוק, מחשש שהעסקה תתעכב בשל טענות נגדה, או בשל חוסר הבנה של המצב החוקי.

כאמור, למרות שהמחוקק אינו אומר מפורשות ששתי הטכניקות הללו הן חילופיות, אנו סבורים שהדברים עולים מבין סעיפי החוק, ובאופן שאינו משתמע לשני פנים. כל מסקנה אחרת תוביל לתוצאה האבסורדית, לפיה חברה בורסאית אינה יכולה לשמש יעד במיזוג, וברור שלא זו היתה כוונת המחוקק. בוודאי שאיננו רואים כל סיבה מהותית אשר תמנע משתי הטכניקות הללו לפעול במקביל, כפי שהדבר נעשה גם בשווקי הון מפותחים אחרים.

* הכותבים הם מהפקולטה למשפטים ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה מבוססת על מאמר שפרסמו בכתב העת "הפרקליט".

עוד כתבות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר