גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזוגים כתחליף לרכישות

מיזוג והצעת רכש מלאה הן שתי דרכים חלופיות להפיכתה של חברה בורסאית לפרטית

מתכנני עסקאות בשוק ההון נוהגים לבחור את הדרך הטובה ביותר עבורם, ואילו על המחוקק ועל הרשויות הרלבנטיות לדאוג שכל אחת מהדרכים האפשריות אינה מזיקה לצדדים נוספים המושפעים מהעסקה, בהם בעלי מניות מן הציבור. הניסיון בעולם, ובפרט בארה"ב, מלמד כי ככל שירבו דרגות החופש למתכנני העסקאות, כך ישתפרו התוצאות ויפרח שוק ההון, והכול בשים לב לבלמים המתאימים שיצמידו המחוקק והרגולטור לכל אחד מהנתיבים העומדים לרשות מעצבי העסקה.

עם חקיקת חוק החברות החדש, שנכנס לתוקפו בשנת 2000, סלל המחוקק מספר נתיבים לעסקאות, לרבות של מיזוגים ושל רכישת חברות, בנוגע לדרכי רכישה של מניותיהן. המחוקק הקדיש מחשבה רבה לבלמים ולאיזונים המתאימים לכל אחד מהצדדים, וכן למנגנונים המבטיחים את בעלי המניות מן הציבור (שהם בדרך-כלל מיעוט) מפני פגיעה. עם זאת, המחוקק לא הבהיר את המובן מאליו - שמדובר במסלולים חלופיים, אשר מתכנני העסקאות רשאים לבחור בכל אחד מהם לפי רצונם.

ניקח לשם הדגמה סוג אחד של עסקה הניתנת לביצוע בדרך של מיזוג, או לחלופין בדרך של רכישת מניות. בעל שליטה בחברה ציבורית מעוניין למחוק אותה מהרישום בבורסה, ולהופכה לחברה פרטית. זהו סוג עסקאות נפוץ בישראל, שכן במרבית החברות הישראליות הנסחרות בבורסה קיים בעל שליטה, שלעיתים, מתוך כוונה לארגן מחדש את עסקיו או מטעמים אחרים, הוא מבקש לוותר על המעמד הציבורי של החברה שבשליטתו.

דרך אחת להגשמת המטרה, היא רכישת המניות מן הציבור. לשם כך העמיד מחוקק חוק החברות את המסלול של "הצעת רכש מלאה", שבו בעל שליטה בחברה ציבורית אינו רשאי לרכוש יותר מ-90% ממניותיה, אלא במתכונת של הצעת רכש מלאה, שבה עליו לפנות לכל בעלי המניות מן הציבור, ולהציע לרכוש את כל מניותיהם בסכום קבוע.

יתירה מכך, המחוקק קבע כי אם בעל השליטה זוכה להיענות מרשימה בהצעת הרכש, כזו שרק בעלי מניות שלהם פחות מ-5% ממניות החברה אינם מקבלים את הצעתו, הרי שמניות המתנגדים נלקחות מהם בכפייה. לעומת זאת, אם שיעור הלא-נענים הוא 5% ויותר, אסור לבעל השליטה לרכוש מניה נוספת מעל לרף של 90%. בעלי מניות הסבורים כי המחיר שהציע בעל השליטה אינו הוגן, רשאים לפנות לבית המשפט ולדרוש ממנו לפצותם על ההפרש.

דרך זו אינה הדרך היחידה האפשרית בחוק החברות. אותה תכלית, של הפיכת חברה ציבורית לפרטית, ניתן להגשים גם דרך מסלול מיוחד של מיזוג, שקבע המחוקק. עסקת מיזוג, להבדיל מעסקה לרכישת מניות, נרקמת בין שתי החברות, לא ברובד של בעלי המניות. החברות המעורבות חותמות על הסכם מיזוג, והדירקטוריונים של שתיהן, כמו גם בעלי המניות שלהן, נקראים לאשר את העסקה.

תוצאת המיזוג היא העברת נכסי והתחייבויות אחת החברות המתמזגות לרעותה, ובעלי המניות של החברות המעורבות יכולים לחלוק במניות החברה הממוזגת, או לקבל תמורה אחרת בתמורה להחזקותיהם טרם המיזוג.

איך מיזוג יכול להיות אמצעי להפיכת חברה ציבורית לפרטית? בעל השליטה (אם הוא חברה פרטית בעצמו) יכול לתכנן מיזוג בינו ובין חברה ציבורית, או בין חברה פרטית חדשה שיקים לבין חברה ציבורית. בהסכם המיזוג יהיה כתוב, כי בעלי המניות של החברה הציבורית יקבלו תמורה עבור מניותיהם בה - בדר"כ התמורה תהא במזומן, אך אין זה הכרחי - והתוצאה דומה ממש לזו שאחרי השלמת עסקת רכישה ב"הצעת רכש מלאה". יתר על כן, המחוקק יצר מסלול מיוחד למיזוג מעין זה (סעיף 320(ג) לחוק), כדי לוודא שהוא אינו פוגע במיעוט ובבעלי מניות מן הציבור. מאחר שבעל השליטה שולט באסיפה הכללית של החברה הציבורית, ויש לו השפעה רבה בדירקטוריון, המחוקק לא מסתפק באישור רגיל למיזוג, והוא מתנה אותו באישור הרוב מקרב המיעוט של החברה הציבורית.

יוצא אפוא, שהמחוקק יצר שני מסלולים מקבילים: מסלול מיוחד לרכישה, ומסלול מיוחד למיזוג, שכל אחד מהם מאפשר להפוך חברה ציבורית לפרטית. יצוין, כי הדרישות והתנאים שקבע המחוקק בכל מסלול, מתאימים לסכנות שהוא מעמיד בפני בעלי המניות מן הציבור. במסלול המיזוג הדברים ברורים - רוב מקרב המיעוט נדרש לאשר את העסקה, בשל החשש שבעל השליטה ינצל לרעה את כוחו בדירקטוריון החברה הציבורית ובאסיפה הכללית של בעלי מניותיה.

אולם, כיצד ניתן להסביר את דרישת המחוקק, במסגרת סעיפי הצעת הרכש המלאה, שהתנגדות של יותר מ-5% תכשיל את העסקה, והתנגדות של פחות מ-5% תאפשר את ביצועה, לרבות רכישה בכפייה של מניות המתנגדים? מדוע לא נקבעה גם פה דרישה לאישור רגיל של רוב מקרב המיעוט?

ובכן, אף שניתן היה ללכת בדרך זו (ולקרב בכך את מסלול הרכישה למסלול המיזוג), יש להבין כי מה שעמד לנגד עיני המחוקק לא הייתה רק המחשבה של דרישת רוב לאישור העסקה. מדובר בהוראת חוק מורכבת, שיש לה מספר מטרות. על פניה, הוראת הרכישה הכפויה באה לשרת את בעל השליטה. קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לרכוש את כל מניות החברה הציבורית. לכן, כאשר רק מיעוט קטן של מניות נותר בחברה, מאפשר המחוקק לבעל השליטה לרוכשן בכפייה. אולם במבט נוסף, נראה שהסדר הרכישה הכפויה מגן גם על בעלי המניות מן הציבור.

דוגמה: בעל מניות מן הציבור, שלו החזקה מצומצמת במניות החברה, עומד בפני הצעת רכש של בעל השליטה לרכוש את כל מניות החברה במחיר מסוים. גם אם בעל המניות חושב שהמחיר אינו הוגן, הוא עלול להיענות לבקשה, מחשש שרבים אחרים ימכרו את מניותיהם לבעל השליטה, והוא ייוותר בחברה במיעוט מצומצם ביותר. מיעוט זעום, שיגרום למניה לחדול להיות נזילה, ומחירה יצנח בהתאם, ולכן יש חשש ממשי העלול לגרום לבעלי מניות למכור את מניותיהם נגד רצונם החופשי.

הוראת הרכישה בכפייה (וכן האיסור לרכוש מניות כל עוד אחוז המתנגדים עולה על 5%), מאפשרת גם לבעל מניות קטן לבטא את עמדתו בחופשיות. אם הוא יתנגד לעסקה, ולא ימכור, הוא אינו צריך לחשוש מההחלטות של חבריו ומהיוותרותו במיעוט מצומצם. במקרה הגרוע ביותר, שבו רוב חבריו יחליטו למכור את מניותיהם, גם מניותיו יירכשו, וערכם לא יידלל עוד יותר בשל הפגיעה בנזילות.

לבסוף, השוני בין מסלול המיזוג למסלול הרכישה, יכול להסביר אולי למה במסלול הרכישה זכאי בעל המניות מן הציבור לבקש מבית המשפט, שיקבע כי בעל השליטה לא הציע שווי הוגן למניותיו. במסלול המיזוג מאשר דירקטוריון החברה הציבורית את העסקה. אם מחירה אינו הוגן, יכול בעל המניות לתבוע את הדירקטוריון על מעורבותו בעניין. לעומת זאת, מסלול הרכישה אינו מערב את הדירקטוריון, ולבעל השליטה אין חובת נאמנות למיעוט באותה רמה גבוהה שיש לדירקטוריון. לפיכך, כנראה, העניק המחוקק למיעוט זכות תביעה נגד בעל השליטה, במקרה שהמחיר אינו הוגן.

מכל האמור לעיל נובע כי הן המיזוג והן הצעת הרכש המלאה הינם אמצעים לגיטימיים להפרטתה של חברה ציבורית, וכל אחד מהם יוצר מנגנונים נאותים להגנת המיעוט. הקושי שיצר המחוקק, הנו שבחוק החברות לא נאמר מפורשות ששני המסלולים הללו הינם חילופיים. מחדל זה של המחוקק מערים לעיתים קשיים, שכן את מה שמנסחי החוק חשבו כמובן מאליו, אין מקבלים כל השחקנים בשוק, ככזה. אף שכבר בוצעו עסקאות מיזוג מגוונות כתחליף לעסקה דומה בדרך של רכישת מניות, מעת לעת עולות טענות נגד עסקאות מעין אלו (לרבות על-ידי צדדים הפונים לבית משפט). חמור מכך אולי מצבם של מתכנני עסקאות אחרים, אשר אינם מנצלים את החופש שנתן להם החוק, מחשש שהעסקה תתעכב בשל טענות נגדה, או בשל חוסר הבנה של המצב החוקי.

כאמור, למרות שהמחוקק אינו אומר מפורשות ששתי הטכניקות הללו הן חילופיות, אנו סבורים שהדברים עולים מבין סעיפי החוק, ובאופן שאינו משתמע לשני פנים. כל מסקנה אחרת תוביל לתוצאה האבסורדית, לפיה חברה בורסאית אינה יכולה לשמש יעד במיזוג, וברור שלא זו היתה כוונת המחוקק. בוודאי שאיננו רואים כל סיבה מהותית אשר תמנע משתי הטכניקות הללו לפעול במקביל, כפי שהדבר נעשה גם בשווקי הון מפותחים אחרים.

* הכותבים הם מהפקולטה למשפטים ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה מבוססת על מאמר שפרסמו בכתב העת "הפרקליט".

עוד כתבות

מיינה. תחזור לשטחי הצפארי? / צילום: Shutterstock

קטנה, רועשת ותוקפנית מאוד: כך אפשר להתמודד עם האיום של המיינה

המיינה המצויה, אחד המינים הפולשים המסוכנים בעולם, השתלטה על השטחים הפתוחים והאורבניים בישראל ומחסלת בדרך את הציפורים המקומיות ● תוכנית שנשענת על עקב האכילס של הציפור הרועשת יכולה למגר את הבעיה

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

הקיבוצניקים שאיבדו 4 מיליארד שקל "על הנייר": "בשנים הטובות הצלחנו לבסס גם דור אחד קדימה"

מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שחייה, חווה בשנתיים האחרונות טלטלות בעסקיה, אשר הובילו לקריסת המניה בכ־80% מהשיא ולמחיקת מיליארדי שקלים מהשווי ● מי שנאלצו לראות את עושרם מתכווץ הם חברי קיבוץ יזרעאל, שמחזיקים ב־56% מהחברה ● עם זאת, טוען יו"ר הדירקטוריון, "הקיבוץ חזר להתעסק בשלו. היום הדבר המרכזי שמעניין אותו זאת הכנה לטקס שבועות"

כיכר המדינה. לב אזור הביקוש / צילום: באדיבות י.ח דמרי

כיכר המדינה בת"א עובר מתיחת פנים. כמה יעלו הדירות החדשות?

באיזור כיכר המדינה ניתנו בחמש השנים האחרונות 199 היתרים להתחדשות עירונית ● אייל כ"ץ, בעלי חברת תיווך: "יש התאוששות בשוק בעיקר בפרויקטים חדשים והרבה לקוחות מחפשים לשלם 10% עכשיו ו־90% בסוף, ולהוציא שלל הטבות מהיזמים"

חיילי צה''ל בגבול הצפון משתמשים בטרבושה להצתת אש מעבר למכשול בגבול לבנון / צילום: צילום מסך מהרשתות החברתיות

המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים

"לפעמים צריך לצאת מהקופסה, ושווה לזכור שיש צרכים מבצעיים ועקרונות לחימה שלא השתנו לאורך השנים" אומר ד"ר גיא שטיבל מאוני' ת"א על שימוש צה"ל בטרבושה בגבול לבנון ● למה שימש כלי המלחמה בעבר, ומה ההבדל בינו לבין בליסטה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

אגוד קרנות הנאמנות מתנגד לשישה ימי מסחר בבורסה: עלויות משמעותיות ופגיעה בחיי המשפחה

מטרת הבורסה היא להתאים את שעות המסחר בישראל לעולם ●  אגוד הקרנות: "הנזק יעלה על התועלת, הן בהיבטים של טובת ציבור המשקיעים, הן בעלויות, בזכויות הפרט ובחיי המשפחה והחברה בישראל" ● רשות ניירות ערך ובנק ישראל רואים בעין יפה את המהלך

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנקים עלה ב-1.6%, אל על ירדה ב-7%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● הדולר נחלש מול השקל ● אפל עקפה את מיקרוסופט במונחי שווי שוק ● האינפלציה בארה"ב מתייצבת ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי אך צופה כי הריבית תרד רק פעם אחת עד סוף השנה ● מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל ובמיטב העלו תחזית האינפלציה ל-3.1%: "גוברים הלחצים לעליית מחירים"

יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Reuters, Amanda Andrade-Rhoades

הפד למד להיזהר: בלי ודאות שהאינפלציה נבלמת לא יוריד ריבית

לאחר שנכווה מטעויות העבר, הבנק המרכזי של ארה"ב נוקט זהירות וסבלנות, והציב רף נוקשה יותר מבנקים מרכזיים אחרים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; ברודקום זינקה ב-12%, אנבידיה ב-4%, טסלה ב-3%

נאסד"ק עלה ב-0.4% ● המסחר באירופה ננעל בירידות חדות ● חדשות טובות לשוק: מחירי הייצור בארה"ב ירדו ב-0.2% לעומת עלייה של 0.5% בחודש שעבר ● התחזית של קתי ווד: מניית טסלה תעלה פי 14 בחמש שנים ● שאלת 56 מיליארד הדולר: האם יאשרו היום בעלי המניות של טסלה את חבילת השכר של אלון מאסק? ● באפט מכר חלק ממניותיו באפל ברבעון הראשון, כמה הוא הפסיד?

נמל דבאו בפיליפינים / צילום: Shutterstock

המטוס העתידני של יפן, בריטניה ואיטליה, והעסקה המסתורית של תע"א

התעשייה האווירית השלימה את פריסתה של מערכת הגנת נמלים בנמל באסיה ● הסוכנות האמריקאית הממשלתית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים מפתחת חומרים ממריצים נטולי תופעות לוואי, שיוטמעו בגוף באמצעות פולטי אור לבישים ● יפן, בריטניה ואיטליה משלבות ידיים לטובת פיתוח מטוס קרב עתידני ● ומדינות אירופה ממשיכות להתחמש בשל השפעות האיום הרוסי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עשרות שכונות ישנות צפויות לגדול משמעותית בשנים הקרובות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את השכונות שעומדות לעבור מהפך

עשרות שכונות ישנות ומבוקשות, בעיקר במרכז הארץ, צפויות לגדול משמעותית בשנים הקרובות כתוצאה מפרויקטי התחדשות עירונית ● מת"א, פתח תקווה ובת ים ועד לחיפה - גלובס ממפה את מרכזי ההתחדשות העירונית באזורי הביקוש

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: ישראלי הרוויח 6.6 מיליון שקל בדרום אמריקה ולא דיווח לרשות המסים

מחקירת רשות המסים עולה החשד כי דניאל היימן לא דיווח למס הכנסה על הכנסות בסך 6.6 מיליון שקל מחברה זרה הרשומה בדרום אמריקה ● את החברה קיבל בירושה מהוריו, ועפ"י החשד לא דיווח לרשות המסים על הכנסות אלה ועל היותו הבעלים של החברה

לעשות אקזיט בלי לעבור בבורסה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

70% בשלוש שנים: החברה הקיבוצית המצטיינת של הבורסה ולמה חברות חדשות לא מגיעות

מפעלי הקיבוצים נחשבים לפאר התעשייה בישראל, כפי שיכולה להעיד סדרת עסקאות מכירה בשנים האחרונות לקרנות השקעה או לגופים בינלאומיים ● מצד שני, הם כבר אינם מחפשים בדרך כלל את מסלול גיוס ההון דרך הנפקה בבורסה ● מה הסיבות לכך ועד כמה הן קשורות לשינויים שחלו באופי הקיבוצים עצמם

יירוטים של ''כיפת מגן'' ימית מספינת סער 6 / צילום: דוברות משרד הביטחון

תוקפים את חיזבאללה מכיוון נוסף? האמצעים הימיים המתקדמים של ישראל

ישראל תקפה הלילה באופן חריג מהים בכפר ג'נאתא שבאזור צור בלבנון ● לפי דיווח בערוץ אל-ערביה הסעודי: בכיר בחיזבאללה חוסל בתקיפה, ומספר הפצועים עומד בין 10 ל-30 ● באילו אמצעים ימיים השתמשה ישראל ומהן היכולות הימיות של חיזבאללה? ● גלובס עושה סדר

יריב לוין, שר המשפטים / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק למה הוועדה לא בוחרת נשיא לבית המשפט העליון

בג"ץ לא קיים דיון בעתירה נגד שר המשפטים ולא קיבל תגובה תגובה מקדמית כנהוג, אלא החליט מטעמי יעילות להוציא צו על תנאי ולעבור לשלב הבא - בו יוכרע האם לחייב את לוין לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא ושופטים לביהמ"ש העליון • לוין מונע מחברי הוועדה להצביע על מינוי נשיא מאחר ורוב החברים בעד מינויו של השופט יצחק עמית לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה ● עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "צעד חיובי ומתבקש לנוכח התנהגות שערורייתית של שר משפטים שמפקיר את מדינת ישראל"

מזכיר המדינה של ארה''ב אנתוני בלינקן / צילום: תומר אפלבאום/''הארץ''

דיווח: ארה"ב תטיל סנקציות על ארגון "צו 9", שחסם כניסת משאיות סיוע הומניטרי לעזה

שיגורים ושרפות בקריית שמונה ובאביבים, נזק רב במטולה בעקבות פגיעות ישירות של טילי נ"ט - אין נפגעים בגוף • אחרי המטח הכבד לקריית שמונה, חיל האוויר פתח בגל תקיפות בדרום לבנון • מצלמות צה"ל ברפיח חושפות: כך מחבלי חמאס עוברים בין בתי מגורים • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: Shutterstock

מהפכת הענן הממשלתי: הפוטנציאל אדיר, המימוש רחוק

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: קידום המעבר הממשלתי לענן ציבורי

היצרנים הסיניים מגבירים את זרם המכוניות לישראל / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אירופה מטילה גזרות על יצרני הרכב הסיניים: איך זה ישפיע על ישראל?

ההודעה הדרמטית על המכסים הכבדים שיוטלו באירופה החל מיולי על יבוא של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין צפויה להאיץ את ההגעה שלהם לישראל ● הנה כמה מהבולטים מתוך שפע הדגמים שיגיעו אלינו בהמשך השנה, רגע לפני העלאת מס הקנייה בינואר הקרוב ● השבוע בענף הרכב

מוצרי סוגת. החברה בדרך להנפקה / צילום: תמר מצפי

בתוך שנה: פורטיסימו עשויה להנפיק את סוגת לפי שווי של מיליארד שקל

הנפקת סוגת עשויה לצאת לפועל רק בעוד שנה, בהתאם להתפתחויות במלחמה ● קרן ההשקעות בראשות יובל כהן השביחה את יבואנית המזון מאז השתלטה עליה ב-2019

הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla

טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

הסדר מתערער והעולם מתחמש, ולתעשיות הביטחוניות הישראליות יש היצע מגוון שהוכיח את עצמו בשדה הקרב ● בסלון האווירי של ברלין נראה כי למרות ההפגנות נגד המלחמה בעזה, והשחיקה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית, ניסיון מבצעי הוא עדיין מילת קסם בנוגע למכירת נשק