הבלאטה עושה קאמבק

לפני יותר מעשור הן פרצו בסערה לחיינו - מרצפות הקרמיקה ואיתן מרצפות ה"גרניט פורצלן" המשודרגות מעט יותר. משטחי ריצוף בלבן היו להיט למשך זמן מאוד מוגבל, עד שהבינו לא מעט דיירים אומללים שרואים עליהם שערה של כלב גם מחלון השכנים. בעקבות זאת, החליפו אותן גווני הבז' והצהבהב, עד שהשתלט הטרנד האפור על השוק. במקביל, הגודל הסטנדרטי הלך וגדל - ה-30 על 30 פינה מקומו לאריחים גדולים יותר, 60 על 60. הסלון הבוהק הפך לא פעם לקר ומנוכר והבתים והדירות החלו להראות יותר ויותר כמו "בני דודים" אחד של רעהו. בשנים האחרונות הקרמיקה שלטה - הנקיון הפשוט והמהיר והמשטח הנעים לדריכה היו התכונות המפתות. החנויות הוצפו במגוון אריחים שהגיעו בעיקר מחו"ל. אריחי הסומסום הותיקים, הבלאטות הקלאסיות שמלוות אותנו עוד מימי המנדט, פינו מקומן בעצב למוצר החדש.

יחידי סגולה

עד כדי כך בעצב, אומר שמחה לכטמן, מנהל מפעל מרצפות מצר בקרית ביאליק, שרוב מפעלי המרצפות המייצרים מרצפות סומסום נסגרו. המפעל, שהוקם עוד בשנת 1949, המשיך יחד עם קבוצת אלוני ועוד כמה מפעלים קטנים לייצר את הבלאטות עבור יחידי הסגולה שהעדיפו אותן על פני מרצפות הקרמיקה העכשוויות. למה הקרמיקה כל כך הצליחה? "הקרמיקה, שהחלה לתפוס בארץ בצורה מסיבית משנת 1995, היתה מוצר שלכאורה פתר בעיות", אומר לכטמן, "זה פתר בעיקר בעיה מטרידה שנוצרת אחרי ריצוף המרצפות הרגילות. פעם, כשהיו מרצפים בסומסום, באמצע כל מרצפת היה מופיע כתם שיכול להיעלם בתוך חצי שנה. זה כמובן לא היה הליך הכרחי, אלא משהו שהיה תלוי ברצף. כשקבלן היה מרצף מאות דירות בכמה ימים, הוא לא כל כך הקפיד על ההתייבשות מתחת, המרצפות הונחו על חול רטוב ש"עלה" דרך המרצפת , האבק "התלבש" עליהן והמרצפת היתה משנה גוון. נוצרה סטיגמה שהמרצפות תמיד מעלות כתמים".

"ואז הגיע תור הזהב של הקרמיקה. פשטה שמועה שיש מוצר חדש, קרמיקה. שעם האריחים האלה אין כתמי רטיבות. אמרו שנוח לנקות אותם, שההיצע עצום, הקרמיקה מגיעה בכל גוון וסטרוקטורה ויוצרת מרקם זהה. הביקוש הרב גם הכתיב ירידה במחירים. בעוד שפעם הקרמיקה עלתה כפול ממרצפות, לאט לאט זה השתווה למחיר של רצפות הסומסום".

אבל לאחרונה, במגמה שצוברת יותר ויותר תאוצה, מסתבר כי חוזרת העדנה לבלאטות. בועז ברמן, סמנכ''ל תפעול ברשת אלוני, מעריך כי למרצפות הסומסום בארץ מחכה "תקופה טובה במיוחד" במיוחד בשנה הקרובה. כבר היום מדובר בשוק שמגלגל בישראל כ-30 מיליון שקל בשנה, אולם המספרים עולים בהדרגה.

"אלוני מייצרת מרצפות סומסום מזה מספר שנים", הוא אומר, "ואנחנו מבחינים ב'קאמבק' מתחילת שנת 2005 שממשיך ומתחזק ב-2006 ועוד יותר ב-2007. השינוי שאנו מבחינים בשוק קרה כבר בשאר העולם וניתן לראות את זה בבנייה המסחרית במקומות רבים בעולם, כמו בשדות תעופה, תחנות רכבת וקניונים".

האיטלקים שמים בלאטות

"שדה התעופה במילאנו מרוצף בטרצו (הבלאטות הישנות הקלאסיות) ומדובר על כל השדה. כולל פאנלים, חיפויים ועמודים. תחנת הרכבת בטוקיו, בה עוברים מידי יום כ-2 מיליון איש, מרוצפת כולה בטרצו. את רוב ריצופי הטרצו והסומסום ניתן לראות באירופה, משם הבשורה מופצת לדרום אמריקה ולמזרח הרחוק. בספרד ואיטליה מעולם לא נזנחו המרצפות הללו כמו שקרה בארץ. בכלל, במדינות רבות ריצופי הסומסום והטרצו תמיד היו בשימוש בשל הנתונים הטכניים הבולטים שלהם. האופנה הכתיבה משום מה לעבור לקרמיקה ולגרניט פורצלן, אבל מכיוון שימים הוכיחו שהטרצו והסומסום עמידים ויעילים יותר, היום האופנה היא לחזור לשם".

לכטמן: "זו אמת. הטרנד הקרמי הגיע לשיא. כמעט כמו בכל מוצר, מהשיא יש נפילה או רגיעה. במקרה הזה, קיימת רגיעה, וקאמבק רציני של מרצפות הסומסום. פתאום הבינו, שלקרמיקות יש מגרעות. שחוזקה התגלה בחולשתה - בגלל שצריך לרצף קרמיקה במרווחים קבועים שנמלאים בחומר שנקרא "רובה" קשה יותר לנקות אותה, כי ה"רובה" זה חומר שאוגר לכלוך ומשחיר. התלוננו שהיא לא ישרה לגמרי, וכשעוברים עם המגב והסמרטוט זה לא ממש מנקה. אנשים התאכזבו".

זאת ועוד, אומרים המומחים, הקרמיקה היא ריצוף דק. במידה והרצף לא הניח מתחת טיט מלא, או אם בעלי הבית המונחים על ידי האדריכל לא רכשו "גרניט פורצלן" מאיכות ראויה, הקרמיקה עלולה להישבר גם מעוף קפוא שיצלול חלילה ממרומי המקרר. וכבר היו דברים מעולם.

למפעל מצר, המייצר מרצפות סומסום (שנקראו פעם בלאטות) ב-500 דוגמאות וצבעים, מגיעים בעיקר לקוחות פרטיים, המאופיינים לדבר שמחה כ"יאפים, בעלי מקצועות חופשיים. אלה בוחרים בעיקר בצבעים אפורים ובצהובים. כיום הייצור אוטומטי, מרצפות הסומסום הן באיכות שלא מייצרת כתמים והבלטות מעניקות תחושה טבעית לדירה, כי הסומסום לא מבריק".

- מה בנוגע לעלויות?

לכטמן: "העלות היא כמעט זהה. ללקוחות שמגיעים לרכוש סומסום מרכיב הכסף לא משמעותי, חשובה להם תחושה של בית חם. מגיעים אנשים בעלי מודעות. למדתי, שבארץ מביטים מה יש אצל השכנים. לקוחות הסומסום, לא יפסלו הצצה אצל השכן, אבל זה לא מה שינחה אותם".

אלוני, אומר ברמן, שיפרו את ייצור הבלטות של פעם, מרגע שזיהו את שינוי המגמה בשוק. לדבריו, מדובר ב"קפיצת מדרגה" באיכות אריחי הסומסום ושינוי תהליכי הייצור במפעל, על מנת לייצר אריחים שאינם סובלים מהבעיות הישנות, כמו ספיחת כתמים והירטבות.

לדברי ברמן, "לאנשים קצת נמאס מהקרמיקה והפורצלן מכיוון שזה מוצר מנוכר. הטרצו והסומסום הוא מוצר טבעי. עוד סיבה לקאמבק היא שהסומסום הוא מוצר שניתן לחדש אותו לאחר היישום, להחיות אותו מבחינת המראה בכל פעם מחדש. זה מוצר מאוד יציב, שמחזיק מעמד בבתים מזה 50 ו-100 שנה, בעל עמידות גבוהה מאוד, לא סובל משחיקה ובעל חוזק אבסולוטי גבוה מאוד. מרצפות הסומסום מאפשרות לקבל את הטרצו עם מרקם מודרני, שמזכיר את המראה הנוסטלגי, ובנוסף בעל מגוון צבעים כמעט אין סופי".

"הבעיה כשקרמיקה נשברת, כמעט ובלתי אפשרי לתקן ללא החלפת האריח כולו ולעיתים אף אריחים נוספים ליד. את אריחי הסומסום ניתן לתקן בקלות רבה על ידי סתימה של דבק, המתאימה בגוון לצבע הריצוף של אריחי הסומסום וגם ניתן לחדש את הסומסום בליטוש אבן ולקבל פני שטח מרהיבים כאילו האריחים כרגע יצאו מהמפעל".

גם האדריכלית נילי פורטוגלי, המתכננת לא מעט בתים פרטיים וציבוריים בישראל, מודה כי היא בוחרת לא פעם בבלאטות הישנות. לדעתה, החומרים באדריכלות בכלל ובפרטי גמר בפרט אינם עניין שקשור באופנה כזאת או אחרת. "חומרי הגמר כמו גם אריחי החיפוי והריצוף הם חלק בלתי נפרד מהתכנון הכולל ומן הסתם נגזרים ממנו. לא מדובר בקישוט הנגזר מטרנד כזה או אחר".

- מתי תבחרי בסומסום?

"תכונות אריחי הסומסום - חומר נעים, המקרין תחושה ידידותית, מקורם במאפיינים שהם מעבר לזמן. על כן, הוא תמיד נשאר וחוזר כמו חומרים אורגאניים אחרים. בחרתי באריחי הסומסום לפני שנים, עוד טרם לטרנד העכשווי וגם בחירתי בו בעתיד לא תהיה קשורה לנוסטלגיה. אני מאמינה שאריחי הסומסום אינם בתחרות מול הקרמיקה. בקרמיקה נכון יהיה להשתמש במקום שיש בו מים, ואפשר להשתמש בה בתבונה גם אם מחפשים פתרונות שלא יהיו מנוכרים. בבית שתיכננתי ברחוב השומר בתל אביב השתמשתי באריחי סומסום צבעוניים בתוך חדר המדרגות, וזאת בכדי ליצור אוירה נעימה, בעוד שבמרפסות הגג הפגיעות למזג האוויר השתמשתי בקרמיקה. כאשר המטרה העומדת היא ליצור סביבה נעימה, גם שימוש נכון בחומרים שעל פניו משדרים ניכור, מעניק תוצאות נכונות".

באלוני מציינים, כי קהל הקונים של הבלאטות הוא בעיקר אנשים פרטיים. הקבלנים הגדולים עדיין מיישרים קו עם המגמות הרווחות ומציעים אך ורק את הקרמיקות השונות, שגם מאפשרות להן טווח גדול בהרבה של הצעות ואפשרויות. "קשה לי להגיד האם ישנם ברקע מעצבים, אך גם אדריכלים רבים ממליצים ללקוחותיהם רק סומסום", אומר ברמן, "בפועל- קיימים פרויקטים מסחריים של אלפי מ"ר של סומסום בכל רחבי הארץ, וצריך לזכור שבארץ נבנים כחצי מיליון מ"ר בשנה של הריצוף הזה".

כבר לא סופחת

ציפי עינות, מעצבת פנים, מסכימה שהקרמיקה נמצאת בנסיגה, אבל לדבריה הגרניט פורצלן תמיד יהווה פתרון לפריקים הדורשים תחושה קבועה של ניקיון. בעיית ה"רובה" גם היא כבר לא כל כך רלוונטית, בשל חיתוך לייזר המצמיד את האריחים. בנוסף, ניתן לשפוך על הקרמיקות כמעט כל דבר והיא לא סופחת. מנגד, אריח סומסום שנשפך עליו יין ולא מנגבים מיד, יכול להשאיר כתמים, אם כי היום משתמשים בדרך כלל ב"סילר", שכבת מגן שמורחים על רצפות הסומסום, המעניקה להן אטימה שכמעט לא מאפשרת לכתם לשקוע. "מנסיוני", אומרת עינות, "הקהל שירכוש סומסום אלה אנשים שלא חשוב להם כל כך אם זה קצת מוכתם. זו אהבה לחומר. הם אומרים אני אחיה עם כתם. גם אני מזדקן. נזדקן לנו, אני והבלאטות, ביחד".

- למה חוזרים לאריחי הסומסום?

"אנחנו עם של אופנות מתחלפות וזה תופס גם לגבי הנושא הזה. אנשים עוברים כיום דירה ביתר קלות מאשר אי פעם, קיימת חשיפה לתוכניות טלוויזיה רבות שאפשר ללמוד מהן מה "אין" ומה "אאוט" , אנשים חיים בהרגשה שטעמם האישי חשוב לא פחות מעצות האדריכל ואם יש עכשיו טרנד של "חזרה לסומסום" וזה מסמן אופנה, הרבה אנשים יבחרו בזה. זה גם שייך לזרם הנוסטלגיה שמציף אותנו. תזכרי איך ההורים שלנו זרקו את רהיטי העץ לטובת הפורמייקה, ואיזה גל "רטרו" אופף אותנו עכשיו, כשחלק מאיתנו חוזרים לפורמייקה. אריחי הסומסום מסמנים משב רוח נוסטלגי. יש בהם משהו יותר אישי, אינטימי, טעם של פעם, כמו הכורסא של סבתא והסרוויס שלה".

- מה העצה למי שעומד בפני קניה או שפוץ בית, או לחילופין, לקבלן הבונה בית וצריך לשווק אותו ללקוחות ישראלים?

"חשוב ללכת עם מה שמתאים לבית. נכון שאנחנו כאן בעניין של אופנות והאופנה כיום בהחלט מסמנת חזרה לסומסום, אבל עצתי שלא לסגל אופנה לבית. סגלו אופנה לתחושה שלכם. תרצפו עם מה שמתאים לבית, לא עם מה שהולך בשוק. מה שקורה לא פעם שבמקום שהריצוף יותאם לאופי הבית והאנשים שמתגוררים בו, הוא מוטעם לטרנד. לכן, אנשים מרגישים שהבית מקסים, אבל הם לא מרגישים בו טוב ונח ולא מבינים מדוע. ריצוף הוא מאד חשוב בבית, לכן כדאי להתאים אותו בקפידה. הקרמיקה מתאימה יותר לבית היי-טקי. הסומסום - למי שרוצה בית זורם יותר, חם וטבעי". "