אני שואל את עצמי: איך אותו ישראלי החונה בחניה כפולה, משאיר את מכוניתו באדום-לבן, משליך ניירותיו ברחוב, לא שומר מרחק בטוח מהמכונית שלפניו ו"גונב" רמזורים באדום כהה שמסכנים את חייו ואת חיי מי שנוסע ברכב איתו, שינה התנהגותו מקצה לקצה כאשר מדובר בחוק נגד עישון.
הבנת השינוי ההתנהגותי הנרחב מ"צפצוף" לציות הינו מפתח להפיכת חיינו לקלים יותר ולכן כדאי לפוליטקאים לחשוב פעם נוספת על ההצלחה של שינוי החוק וליישם את עקרונותיו במקומות נוספים.
קשה שלא להתרשם מעוצמת השינוי שהתרחשה בפאבים, מסעדות וברים מאז הוגדלו הקנסות על עישון במקומות ציבוריים. כמו באמריקה ובאירופה נהנים בחודש האחרון רוב מקומות הבילוי מאוויר נקי מעישון בזמן שבפתח מסתופפים מעשנים.
הצלחת החוק המסתמנת היא השינוי ההתנהגותי המהיר ביותר שעבר הציבור הישראלי שדילג ממהתעלמות מוחלטת לציות קפדני.
כלכלנים דורשים סדרות נתונים ארוכות כדי לקבוע האם תמריץ כלכלי משפיע או לא. ובכל זאת ארשה לעצמי לסטות ממדיניות זו ולהניח מספר הנחות (עוד נושא החביב על כלכלנים) כדי לנסות ולמצוא סיבות להצלחת החוק לאחר שינויו. מספר נקודות חברו יחדיו והובילו להצלחה של ח"כ גלעד ארדן:
תקשורת אוהדת אין ספק כי שינוי חוק העישון זכה לחשיפה משמעותית בתקשורת (כמו גם מקרי האכיפה הבודדים), בנוסף סייע קמפיין של האגודה למלחמה בסרטן ועצם ה"תרבות הירוקה" שהשתלטה על השיח הציבורי בשנים האחרונות.
קנסות גבוהים
פיקוח חוק העישון נהנה מפיקוח משמעותי של כלל הציבור. די בלקוח אחד שמרגיש נפגע מאי ציות לחוק כדי לייצר קנס משמעותי למקום הבילוי.
הקנס הוא דו ראשי. החוק קובע שהקנס מוטל הן המעשן והן על מקום הבילוי, העונש למקום הבילוי (כפי שבא לידי ביטוי בקנסות משמעותיים שהוטלו על מספר מסעדות) הוא הגורם המשמעותי יותר במשוואה האמורה.
כסף הרבה כסף העלאת הקנס על המעשן ומקום הבילוי במאות אחוזים הפכו את המשחק עם גורמי האכיפה למשחק שעלותו משמעותית.