פרופ' דן גלאי הוא מרצה בפקולטה למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית ושותף בבית ההשקעות סיגמא
המשבר שאנחנו חווים בימים האחרונים בשוק ההון אינו משבר פסיכולוגי שמקורו בחששות לא מבוססים של משקיעים. החשש הוא ריאלי.
הצמיחה הכלכלית במערב מתמתנת, בזאת אין לי ספק ואני מקפיד שלא לנקוב במושג המאיים "מיתון", שאלינו אנחנו יכולים לגלוש, אם הממשלות של מדינות אירופה וארה"ב לא תנקוטנה בצעדים המתבקשים מהאיום המשמש ובא.
התנועה מטה של מדדי השווקים בעולם כולו, היא שיקוף בצבעים עזים של ההתמתנות הכלכלית של משקי המדינות השונות.
הסיבה לכך שאנו צופים בירידות כה חדות מתחילת ינואר היא עניין של תזמון. אנו עומדים בפתחה של עונת דו"חות שנתיים ובשוק שורר חשש כבד, שאני מאמין שהוא גם מבוסס וגם יתממש, שבדו"חות - שיתחילו לזרום השבוע - יופיעו הרבה הפסדים.
ההפסדים העיקריים יירשמו בענפים נדל"ן ופיננסים, שחברות מתוכם כבר פרסמו הודעות לגבי מחיקות הון ועוד כיוצא באלה אזהרות רווח.
משקי המדינות המתעוררות, לא נמצאים בשלב זה במצב של מיתון. נהפוך הוא, רובם, ובהם המשק הישראלי, מדווחים מדי חודש נתונים המבטאים פעילות כלכלית טובה וצמיחה: אבטלה יורדת, גידול בתוצר, עלייה בצריכה וכיוצא באלה.
צר לי, אך זו אינה נקודה שממנה אפשר לצאת לתחזית אופטימית.
נכון אמנם שההאטה בצמיחה הכלכלית עוד לא הגיעה למדינות המתעוררות, אך הסיבה לכך היא האיטיות שבה משפיע משק מדינה אחת בעולם על משק מדינה אחרת.
לכל כלכלה הדינמיקה שלה, המושפעת מאוצרות הטבע והמשאבים האחרים שלה, מדיניות הבנק המרכזי, המדיניות הפיסקלית והמוניטרית שלה, מידת רצונה להיות אטרקטיווית להשקעות זרות ועוד. לכן, כשיש שינוי בהיקף התחלות הבניה בארה"ב נדרש זמן לא מועט עד שהדבר ישפיע על תעשיית הטקסטיל בסין.
לעומת זאת, ההשפעה שיש לבורסות במדינות שונות אלו על אלו - היא מהירה וכואבת. פיזור ההשקעות הפיננסיות נהפך לגלובלי, ועל כן משבר בשוק פיננסי אחד, עובר בזריזות ובעוצמה לשוק פיננסי אחר.
אני סבור שהאטת המערב, ככל שתחמיר, תגיע גם לכלכלות השווקים שכיום עוד צומחים ולא רק לבורסות שלהן.
כנראה שלא רק אני סבור כך - והראייה מצב הרוח בשוקי העולם במזרח הרחוק, באירופה המזרחית ובדרום אמריקה.