בשבוע שעבר עברתי ניתוח לייזר להסרת המשקפיים. השאלה הראשונה שכולם שאלו אותי היתה: כמה זה עולה. התשובה: יותר מעשרת אלפים שקל. בערך כמו טיסה לרומא ועשרה לילות באיטליה, הכל כולל הכל, חוץ מהחליפה של פראדה ומשקפי השמש של גוצ'י. בערך כמו מצלמה מקצועית של צלמי עיתונות משופשפים. בערך כמו דמי הכיס שגאידמק נתן לבנות שלו כשהן היו בגיל 12.
ביום הניתוח הייתי מטושטשת כמו דוח וינוגרד: בלי מסקנות אישיות, אבל עם הרבה סיפורים. הוועדה לא ראתה אשמים, אני לא ראיתי כלום ונתקעתי בקיר עם כוס תה חם ביד. איזה כאב ראש. בעצם, נראה לי שאולמרט ופרץ דווקא שחררו אנחות רווחה, כל אחד בלשכה שלו. גם אני, כשהגעתי בחזרה למיטה.
מדינת ישראל נותרה מטושטשת גם בימים הבאים, הפעם בגלל השלג. כבישים חסומים, ילדים לא לומדים, חזאים יוצאים לשטח, ברק עדיין קורא את דוח וינוגרד (רק אתמול הסתיים סופסוף טשטוש העמדות, והוא החליט לא להתפטר), והדולר שוכח שהוא דולר וממשיך לרדת.
הטשטוש של ביל גייטס
אבל הטשטוש הגדול ביותר הגיע בסוף השבוע, ודווקא מכיוון ארצות הברית של אמריקה: כפי הנראה (או הנשמע, במקרה שלי) ביל גייטס הריק לתוכו כוסית וויסקי משובח, נתן לאלכוהול להיכנס לדם, ושחרר החוצה את התובנה: נקנה את יאהו לפי שווי של 44.6 מיליארד דולר, ונכה את גוגל!!! אז יצאה לו פרמיה של 62% למחיר השוק, לא נורא. ככה זה כשמערבבים את אחוזי האלכוהול של וויסקי מיושן מהחבית עם אחוזי האושר על פרישתו של טרי סמל הנודניק מתפקידו האחרון ביאהו.
אבל להניח שגייטס שתה משהו, זה לעשות לו הנחות. אולי זה בכלל היה סטיב באלמר. בכל מקרה, מהאנשים שפתחו לעולם חלון, ועוד חלון, ועוד חלון, אפשר היה לצפות לקצת יותר חוכמת רכישה. יאהו מקרטעת הרבה יותר מדי זמן מכדי להצליח מחדש. למעשה, גם בשיא תהילתה, היא היתה הטובה בין הבינוניים. היא מעולם לא הצטיינה כמו גוגל.
הבעיה הבסיסית של יאהו היתה שהיא הציעה לגולש מערכת יחסים חונקת. היא רצתה להיות גם עמוד הבית שלו, וגם מנוע החיפוש, וגם תיבת הדואר האלקטרונית, וגם תוכנת המסרים המיידים וגם הערוץ הכלכלי וגם וגם וגם. והגולש, מה בסך הכל הוא רוצה? קצת חופש. קצת גיוון. קצת מפגשים עם חברים אחרים. בגוגל הבינו את זה מהיום הראשון: כדי ליצור משיכה, צריך לתת מעט ובמנות קצובות. קודם מנוע חיפוש, אחר כך תיבת הדואר, וכן הלאה. עמוד הבית? רק אם ממש מתחשק לכם.
ועכשיו אנחנו בזוגיות חזקה עם גוגל. הניסיון להחזיר אותנו ליאהו קצת מיותר, כי אף אחד לא אוהב ללכת אחורה. לא משנה מה תהיה אסטרטגיית הפרסום ומה יהיו נפלאות התבונה של מנוע החיפוש. במקום לזרוק את המיליארדים על החברה-לשעבר של טרי סמל, עדיף להשקיע אותם בפיתוח חדש לגמרי. פחות מטושטש, יותר חד. ואולי גם הרבה יותר סקסי.