בואו נדרג שופטים בשיטת "שופט נולד"

הנה הצעה מהפכנית: אני מציע בזאת לשר המשפטים דניאל פרידמן, להפוך את כל מערכת המשפט בישראל לרשת חברתית. לחייב כל שופט לפרסם את שיקוליו ואת החלטותיו כבלוג ברשת החברתית. לאפשר לכל עורך דין עם שם משתמש וסיסמה לכתוב טוקבק על הבלוג של השופט. ליצור מצב בו כל דברי השופטים ותגובות המשפטנים יהיו שקופים לקריאה לכל אזרחי ישראל.

גם ההחלטות לגבי מינוי שופטים צריכות להיות שקופות לכל אזרח. למה שלא נדרג שופטים ב-SMS בשיטת "שופט נולד", או באמצעות Digg? ואם לא אנחנו, ההדיוטות, אז אולי כדאי שכל קהיליית עורכי הדין תדרג אותם?

כרגע, אנחנו נמצאים ב"משפט 2.0". כשנתקדם ל"משפט 3.0", מינויי שופטים וחלק מפסקי הדין יוכלו להיעשות בכלים של אינטליגנציה מלאכותית הנקראים כריית נתונים ויאפשרו כריית פסקי דין ופעולות דומות. האלגוריתמים הם אלה שיקבעו.

באופן כללי אפשר לומר שלכל הקייסים המשפטיים יש לוגיקה קבועה שניתנת לתכנות: בשלב הראשון, שואלים במה מדובר. למשל, שאלה כמו: האם חוק הפרטיות הופר כאן? בשלב השני, יש לבדוק את מקור הדרישה המשפטית. מה החוק מאפשר. בשלב השלישי, לבדוק את העובדות הרלוונטיות. בשלב הרביעי, מבצעים אנליזה - כמו זיהוי התבנית שלפיה העובדה במקרה המשפטי רלבנטית לכלל. ובשלב החמישי, מגיעים למסקנה: האם היתה כאן הפרה או לא.

אם יש ביקורת המושמעת נגד השר פרידמן מצד מערכות הפוליטיקה והמשפט שאינן שקופות כיום, הרי שמערכת כזו תוכל להיות התשובה שלו. נגד פרידמן היתה ביקורת גם מכיוון התנועה לאיכות השלטון שפנתה לוועדת השרים לחקיקה בטענה שהוא "מסכן את הדמוקרטיה".

אבל גם הטענה שלהם היא מסוג דמוקרטיה 1.0. הדמוקרטיה ומערכות המשפט המיושנות של היום מבוססות על הטכנולוגיות העתיקות של הנייר, תיקי הקרטון המצהיבים ותורי הענק. גם הם עוד לא שמעו על דמוקרטיה 2.0 או "משפט במהירות המחשבה".

האלגוריתמים יפתרו

הנה כמה שאלות: מדוע לא בודקים את הנפוטיזם במערכות המשפט (ובמערכות נוספות) מלבד החברות הממשלתיות ומשרדי הממשלה שאותם הכי קל לבקר? הוועדה לבחירת שופטים התלבטה בפעם האחרונה בין 14 מועמדים לכהונת בית המשפט העליון. איך זה שבין המועמדים נמצאים קרובי משפחה כמו בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון, ובן דודו של בכיר אחר בבית המשפט העליון, מישאל חשין?

זה רק קצה הקרחון של הנפוטיזם. שיבדקו אלו "נשים של" מונו לשופטות, אלו "בעלים של" מונו לשופטים, ואלו "בנים ובנות של" קיבלו חוזים של עשרות אלפי שקלים אצל שרים בכירים ואלו "בנים ובנות של" קיבלו להיות סטאז'רים של שופטים בכירים. השקיפות של חוכמת ההמון של ווב 2.0 מהסוג של האלגוריתם PageRank של גוגל, יכולה לפתור את כל הבעיות הללו.

ממערכת המשפט זה יוכל לזלוג למינויים אחרים. למשל, מערכת שתספק תשובה לשאלה מהם הקריטריונים למינוי מנהלי התיאטרונים הציבוריים בישראל. או מהם הקריטריונים למינוי פרופסורים בישראל. מה הניקוד שבו זכו מתחרים שונים למשרה בארגון שממומן מכספי ציבור: שופטים, מנהלי חברות ממשלתיות ונשיאי אוניברסיטאות?

מאז סוף המאה ה-20, הטכנולוגיות של רשת האינטרנט משנות את השאלות הגדולות של מערכות המשפט, האתיקה והפוליטיקה. במאות ה-19 וה-20 השאלה היתה איזו שיטת שליטה עדיפה - המדינה או השוק. במאה ה-21 השאלה המרכזית היא האם בכלל צריך שליטה, שכן גם המדינה וגם השוק הם כוחות גדולים מדי ושליליים. ולכן אולי עדיף שהפרט והקהילה ינהיגו את עצמם במקום המדינה והשוק. זו התגלית הגדולה של הפרופ' למשפטים לורנס לסיג, מייסד המרכז לאינטרנט וחברה בארה"ב.

השאלה משתנה

בתקופות קודמות עשו זאת טכנולוגיות אחרות. למשל טכנולוגיות המכונה והמהפכה התעשייתית (1780) גרמו לכך שבמהפכה הצרפתית (1789) השתנתה השאלה המרכזית מ"מי מקור הסמכות" ל"מהי צורת השליטה העדיפה". מהפכת הדפוס (1450) גרמה לכך שבמהפכת הרפורמציה (1520) השתנתה השאלה המרכזית מ"למי יש סמכות להעתיק ספרים ולהפיצם" ל"מי יכול להבין את הספר המודפס והנפוץ כל כך, התנ"ך".

ובחזרה למשפט: המשפט המודרני, מאז מהפכת הדפוס ועד מהפכת האינטרנט התבסס על הסמכות האתית - כלומר, על מצפון האדם או תועלת האדם. אך תמיד היתה קיימת ההנחה שיש אנשים מיוחסים שהם ורק הם יכולים לקבוע מהו מצפון האדם ומהי התועלת בשבילו. למיוחסים אלה קראו: מדענים, מומחי אתיקה ומשפטנים. הם כתבו לעצמם ולכל מיני גופים קוד אתי. הם לא רצו כלל לחשוב שאולי כל האתיקה שלהם אינה אלא ראי של תרבותם או של אישיותם המקרית.

המשפט הפוסט מודרני שאחרי מהפכת האינטרנט ב-1995, וביתר שאת מאז מהפכת הווב 2.0 ב-2005, יתבסס על אי-סמכות, תרתי משמע. לא רק במובן של eEthics או eLaw. בשלב מאוחר יותר, ב"משפט 3.0", כלי בינה מלאכותית יוכלו להחליף שופטים לאחר שהחלפנו אותם בכלי אינטליגנציה קולקטיבית של ווב 2.0.

בתנ"ך, בספר שופטים נאמר: "ויהי בימי שפוט השופטים אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". בקצב הזה, בספרי דברי הימים בעתיד ייכתב: "ויהי בימי שפוט הבוטים אין שופט בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".