גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בזכות השתיקה

ויתור החשוד על זכות השתיקה מקילה על המשטרה, אך לא בהכרח משרתת את האמת

זכות השתיקה אינה פופולרית, וההכרה בה בחוק הישראלי מוגבלת. בפסק הדין בעניין אופמת, למשל, הצדיק השופט מנחם קליין את שתיקת הנאשמים, אך גם זאת כחריג, ורק על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה.

לא קל לתפוס את ההיגיון העומד בבסיס מערכת משפט המקנה לנחקר את הזכות לשתוק ולהימנע משיתוף פעולה עם חוקריו. על אף שחסרונותיה של זכות השתיקה ברורים, אני סבור שהגינויים המשפטיים והתקשורתיים של אלו העושים שימוש בזכותה, מתעלמים מיתרונות הזכות הזו, ומכך שלעיתים השימוש בה כן משרת את האמת.

ההליך הפלילי משול למשחק, שבו מתמודדים זה מול זה שני שחקנים: מצד אחד, החשוד ומצד שני, הרשויות. כל אחד מהשחקנים הללו מעוניין לשכנע את השופט שגרסתו אמיתית יותר. זכות השתיקה קובעת את סדר המשחק. נחקר שבוחר לשתוק בשלב החקירה, מכריח את הפרקליטות להציג את הגרסה הראשונה בכתב האישום. לעומת זאת, חשוד הבוחר לוותר על זכות השתיקה, מבצע את הצעד הראשון במשחק כבר בחדר החקירות.

ישנם משחקים שבהם ישנה עדיפות לשחקן שעושה את הצעד הראשון, וישנם משחקים שבהם עדיף להיות שני בתור. בשחמט, למשל, עדיף לשחק בכלים הלבנים, כי יש יתרון מסוים למי שעושה את הצעד הראשון. לעומת זאת, במשחק הקלפים "מלחמה", שבו כל שחקן רואה את קלפיו ובוחר איזה מהם לשים בכל סיבוב, קיימת עדיפות למי שמשחק שני.

גם במגרש המשחקים של ההליך הפלילי עדיף תמיד להיות זה שצועד שני. כמו ששחקן הקלפים השולף קלף ראשון מאפשר ליריבו לשלוף קלף גבוה יותר, כך מי שמוסר ראשון את גרסתו על מסכת האירועים, מקל על השני את המלאכה. במקום להתכונן לכל גירסה אפשרית, השני בתור יצטרך לחפש רק את הראיות (אמיתיות או מדומות) שפוגעות באמינות הגירסה שהעלה יריבו. כלומר, מי שצועד ראשון במשחק הפלילי, פוגע בסיכוייו לנצח.

השתיקה אינה בהכרח מחבלת באמת. על-פי התפיסה המשחקית, ניתן לומר, כי זכות השתיקה קובעת את הסדר שבו מתרחש ההליך של בירור האמת. כלל לא ברור, שזכות השתיקה פוגעת ביכולת של המערכת המשפטית להגיע אל האמת או שוויתור עליה מקדם את האמת. כפי ששחקן ה"מלחמה" השולף את קלפיו ראשון עלול להפסיד גם אם בסך הכול קלפיו חזקים יותר, כך גם בהליך הפלילי, מי ש"שולף" ראשון את גירסתו, מגדיל את סיכוייו להפסיד גם אם האמת לצידו.

זכות השתיקה ומאזן הכוחות במשחק: כדי להעריך נכון את חשיבותה של זכות השתיקה, ואת תרומתה למנגנון חשיפת האמת, עלינו להסתכל גם על מאזן הכוחות של הצדדים. אפילו אם נניח שהמשטרה פועלת תמיד בתום לב ובמסגרת סמכויותיה, צריך להבין שככל שלמשטרה סמכויות מעצר חזקות יותר (בעוד שלחשוד אין סמכות כזו), ככל שהיא חופשייה יותר להפעיל אמצעי חקירה קשים יותר נגד עדים (בעוד שלחשוד אסור לדבר עימם), וככל שהיא יכולה להציע לעדים חסינויות וטובות הנאה אחרות (בעוד שלחשוד אסור להציע להם דבר), כך גם ברור שהמשטרה תמיד תשאף לעשות שימוש קיצוני בכוחות אלו. והסיבה לכך פשוטה: שימוש אגרסיבי בסמכויות המשטרה מאפשר למשטרה לקצר את זמן החקירה, להוזיל אותה, ולהגדיל את סיכוייה להביא להרשעה, כלומר לשחק את המשחק טוב יותר.

למעשה, רק תפיסה משחקית כזו יכולה להסביר את הצורך בשופט, שכן אילו המשטרה היה נטולת אינטרסים, ניתן היה להקנות לה את הכוח להכריע את גורל החשוד בעצמה. ההצדקה לקיומו של שופט היא התובנה, ששני הצדדים, ולא רק הנאשם, הם אינטרסנטים.

כלומר, מעצם ההגדרה של תפקיד המשטרה להביא למקסימום פיענוחים (הנמדדים בכמות ההרשעות) במינימום זמן ומשאבים, נובע שהיא חייבת לעשות שימוש אגרסיבי וקיצוני בסמכויות שהעניקה לה המערכת המשפטית. שימוש קיצוני בכוחות החקירה, גם אם הוא נעשה מתוך אמונה תמת לב באשמת החשוד, יוצר מצב שבו לנחקרים יש לעתים אינטרס להפליל את החשוד ולספק למשטרה ראיות, לעיתים שקריות, נגד מי שהמשטרה מגדירה כחשוד עיקרי.

העובדה שהחשוד העיקרי סיפק למשטרה את גירסתו כבר בשלב החקירה, מאפשרת למשטרה להציג גירסה זו בפני הנחקרים, ו"לבקש" מהם עדות הסותרת גירסה זו. לכן ברור, שלמשטרה ולפרקליטות יש אינטרס מובהק למנוע מן החשוד את זכות השתיקה, ולהכפיש את מי שמשתמש בה. מסיבה זו נובע גם, שככל שלמשטרה סמכויות חזקות יותר, כך קיים סיכוי גדול יותר ששתיקה מצד החשוד תחייב אותה להעמיק את חקירתה, ותשפר את הסיכוי של המערכת המשפטית להגיע לתוצאה המשקפת את האמת.

זכות השתיקה וחזקת החפות: עד כאן התייחסתי ל"אמיתות" של הצדדים כשוות משקל, והראיתי שלא בטוח שזכות השתיקה פוגעת ביכולת של המערכת המשפטית לבחור ב"אמת" האמיתית. אך מערכת משפט במדינה ליברלית אינה יכולה להאמין בסימטריה כזו בין האמיתות. הנחת המוצא של מערכת משפטית ליברלית, לפחות במוצהר, היא, שעדיף שאדם אשם ייצא זכאי מאשר שחף מפשע יורשע על לא עוול בכפו. כלומר, מערכת המשפט במדינה כזו חייבת, א-פריורי, לתת עדיפות ל"אמת" של הנאשם על פני "האמת" של המשטרה. לכן, במדינה ליברלית, לזכות השתיקה קיימת הצדקה חזקה אף יותר. ומדינה המגנה את מי שעושה שימוש בזכות זו, אינה יכולה לכנות עצמה ליברלית.

* הכותב הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

האם תיק ההשקעות הקלאסי נמצא בסיכון להפסד של מעל 10% בשנה הנוכחית?

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים