צריך עצבי ברזל

מחירי הברזל לקבלנים בארץ זינקו מתחילת 2008 ב-62%, במקביל לעליית מחירים כמעט בכל התשומות האחרות ובכח האדם, והקשו מאוד על חיי הקבלנים החברות הגדולות שהזמינו מלאים גדולים מראש עוד יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן, אך קבלנים קטנים שאינם מוגנים מפני העלייה נמצאים בסכנה ממשית האם מחירי הדירות יוכלו להישאר על כנם? שלילי בזנ"ט

מחירי הברזל זינקו בחודשים האחרונים בכל העולם וגם בישראל בעשרות אחוזים. לפי דיווחי התאחדות הקבלנים, טון ברזל, שעלה בינואר השנה 3,018 שקל, התייקר ל-4,900 שקל כיום - זינוק מדהים של 62%, שגם הוא בא לאחר עליות מחירים חדות ב-2006/7. הקבלנים נקלעו לבעיה חמורה, שכן הם אינם זוכים לפיצוי מתאים מצד מזמין הפרויקט - המדינה או רוכשי הדירות. לפי התאחדות הקבלנים, דירת 100 מ"ר ממוצעת מצריכה ברזל בעלות של 73 אלף שקל, לעומת 45 אלף שקל רק לפני חודשים אחדים.

דוגמא טרייה לסכסוך כספי בין היזם למבצע על רקע התייקרות תשומות הבנייה התרחשה לאחרונה בפרויקט רוטשילד 1 בתל-אביב, אותו יוזמת קבוצת חבס. הקבלן המבצע, חברת אל-הר הנדסה, הפסיקה לפני כשבועיים את העבודות לאחר שסיימה כמחצית מבניין השלד, וחבס כבר מצאה קבלן ביצוע חדש. החוזה בין הצדדים נחתם לפני כשנה וחצי, כאשר מחירי חומרי הגלם היו ברמות מחירים שונות לחלוטין, וכעת מתברר שעלות הביצוע גבוהה בהרבה מהמתוכנן.

אבל לא מדובר רק בברזל: גם מחיר הנפט שובר שיאים חדשים מדי שבוע, וגורר אחריו התייקרויות של חמרים נגזרים כמו אספלט, וכן ייקור מחירי ההובלה, המשפיע על כל מוצרי הבנייה.

בתחום התשתיות נזכיר את חברת דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל, שסיימה את שנת 2007 עם הפסד של 149 מיליון שקל על רקע הוצאות גבוהות מכפי שהעריכה בבניית כביש 431. ההפסד חתך את ההון העצמי של החברה מ-227 מיליון שקל בסוף 2006 (20% מהמאזן) ל-39.3 מיליון שקל בסוף 2007, פחות מ-2% מהיקף המאזן של החברה.

דניה סיבוס לא לבד. הביקושים החדים מהמזרח הרחוק, ובמיוחד מסין, הביאו לזינוק חד במחיר מרבית חומרי הגלם, וקבלני התשתיות וקבלני הבנייה למגורים מתקשים להתמודד עם העלייה החדה בהוצאות.

הקבלנים דורשים כיום לבטל את המכס על הברזל המיובא, בשיעור של 10%, להצמיד את עלויות הפרויקטים לתת-מדדים של הלמ"ס במקום הצמדה למדד תשומות הבנייה, ומבקשים ממזמיני העבודה הממשלתיים לפצות את הקבלנים שנפגעו מעליית מחירי הברזל.

שוחחנו עם מנכ"לים של חברות בנייה כדי ללמוד בכמה התייקרו בפועל תשומות הבנייה, כיצד הם מתמודדים עם העלייה במחירי חומרי הגלם, ומי משלם את המחיר: היזם, המבצע או הצרכן הסופי?

ממה מורכב בניין? אמיר נחום, מנכ"ל חברת אורתם סהר הנדסה: "בבניית בניין ישנן 4 תשומות עיקריות: 1. עבודות השלד, הכוללות בטון וברזל. 2. עבודות הגמר - ריצוף, טיח, אלומיניום, גבס, צנרת וכו'. 3. מערכות אלקטרו-מכאניקה - חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, מעליות. 4. כוח-אדם, השונה בכל אחד מהסגמנטים".

בני פרץ, מנכ"ל חברת הביצוע של בוני התיכון: "זה תלוי בשיטת הבנייה. אנחנו למשל בונים בשיטה של תבניות (שיטה מודולארית), אז הבניין עשוי מבטון, ברזל, חומרים כמו ציפויים חיצוניים. יוצרים תבנית לכל הפרויקט, תבנית מאוד יקרה, חברת ש.ב.א יוצרת מין קומה טיפוסית ואנחנו מרכיבים אותה, יוצקים את הקומה ומעלים את כל התבניות עם עגורן לקומה הבאה, עד סוף הבניין".

מתי התחילו עליות המחירים? לדברי נחום, "בשנים האחרונות בתחום של בנייה למגורים יש שתי תשומות עיקריות שלא ניתן לתכנן את העלות שלהן: כוח-אדם וברזל בניין (ברזל זיון), המשמש ליצירת בטון מזוין. הברזל בישראל מיובא בעיקר מטורקיה, והמחירים נקבעים בשוק העולמי. בשנת 2005 מחיר הברזל לקבלן היה 1,300 שקל לטון, וכיום כאמור מחירו מתקרב ל-5,000 שקל לטון, לאחר שהוכפל בשנה האחרונה.

"התייקרות הברזל משפיעה גם על התייקרות מוצרים אחרים, שכוללים עבודות מתכת כבדות: אינסטלציה, מערכות כיבוי אש, קונסטרוקציית גגות וכו'.

גם מחירי הבטון המוכן, המורכב ממלט, חול, חצץ ומים עלו. בגלל העלייה במחירי הדלק, התייקרו גם כל מרכיבי ההובלה - חלק ממחיר חומרי הגלם בבניין הוא עלות ההובלה שלהם", אמר נחום.

לדברי פרץ, "הבטון והאגרגטים עלו בעשרות אחוזים, מכיוון שהדלק עלה. המלט עלה בין 10% ל-20%. כל הקיום של המחצבות הוא על בסיס גנראטורים דיזל, והתקורות גם שם עלו. בארבעת החודשים האחרונים היתה עלייה משמעותית של כמעט 60%, ועד לפני ארבעה חודשים זה היה משהו כמו 20% עלייה".

מי סופג את עליות המחירים? לדברי נחום, "חברות שכבר חתמו על חוזים וצריכות לספק עשרות אלפי טון כדי להשלים פרויקטים שלהן - תצטרכנה להשלים את הכסף מכיסן. לדעתי, עליות המחירים נופלות בעיקר על הקבלן. יש יזמים שפנינו אליהם בטענה שאנו לא יכולים לספוג הכול - זה יותר מהרווחים שלנו. הם מבינים, אין להם ברירה, אנו לא יכולים להיות חברת הביטוח של היזם".

פרץ מוסיף: "רוב חברות הביצוע סוגרות חוזים צמודי מדד. המדד לא מבטא כלל את העלייה של הברזל. מי שהיום סופג זאת אלו חברות הביצוע. הנקודה היא אחת: אם זו חברה עם גב חזק, היא תסבול ותשרוד, אבל אחרת היא תקרוס. אם הפרויקט מכור אז הקבלן בבעיה, ואם הפרויקט לא מכור, הוא צריך לעדכן מחירים. הכל תלוי במצב מכירות הפרויקט, ותלוי באיזה שלב השיווק נמצא. קשה לקרוא לדייר ולהגיד לו 'עלה הברזל, תן לנו עוד 30%'. אם היזם הוא גם מבצע, אז הוא צריך לגלגל מהר לדייר, בתקווה שיש עוד למי לגלגל".

כיצד מתגוננים נגד עליות המחירים? נחום: "מדד תשומות הבנייה אמור להגן עלינו, אך בתמהיל שלו חישוב מרכיב הברזל שגוי, זה משהו היסטורי שאינו משקף נכון את המצב. חברות שיכולות לשריין לעצמן מחירים על ידי קנייה מראש מקטינות את החשיפה, אבל בשביל זה צריך להיות עם הרבה מזומן בקופה. אני קונה מספר חודשים קדימה ומאחסן".

פרץ:" זה מחושב בעלויות הביצוע, ואם אתה בא היום להגן על איזה חומר מסוים ומעריך שהוא יעלה ב-70%, ופתאום הוא נעצר והעלייה מסתיימת, גם זה סיכון. אני רוצה לשריין ברזל, אז קניתי עכשיו ב-3 מיליון דולר. בדיעבד, אם היית שואל אותי לפני חודש - הייתי צריך לשריין ב-6 מיליון דולר. לפני חצי שנה שריינתי ושילמתי במזומן, ולא היתה עלייה חצי שנה. כעקרון אני סוגר, מקבע חוזים, יושב עם ספקים. אם אני יודע שיכולות להיות תזוזות אז מקבע למדד. מהניסיון שלי במשך מעל 20 שנה, אני נזהר מאוד".

מרווחים נמוכים

לדברי נחום, "יש כזאת מצוקה, חברות שחשופות במיליונים. מתח הרווחים הגולמי הוא מראש קטן, ואם יש עלייה גבוהה במחירי התשומות והיזם לא הסכים או בחר שלא להשתתף בשינוי התשומות עם הקבלן המבצע - אז החברה תפסיד בפרויקט. המצב יותר חמור בעבודות ממשלתיות, כי כשבונים גשר או מנהרה, המורכבים מבטון, ברזל וכוח אדם בלבד, אז יש התייקרות גדולה בבת אחת. הפרויקטים האלה צמודים למדד תשומות הבנייה למגורים, וזה עיוות כשמדובר בבנייה של גשר. המדינה מטילה מכס על ברזל למרות שהיא מזמין הפרויקטים הגדול ביותר של תשתיות".

התאחדות הקבלנים פנתה לשר האוצר ולממונה על רשות המיסים בדרישה לבטל את המכס הקיים על הברזל המיובא, בשיעור של 10%, כפי שנהגו מספר מדינות. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ גלעד ארדן, ערך בשבוע שעבר ישיבה של ועדת הכלכלה בסוגיה זו.

לדברי פרץ מבוני התיכון, "בפרויקטים שהם סגורים צמודי מדד, חד משמעית יכול להיגרם לקבלנים נזק לא מועט, מכיוון שרמת הרווחיות היום היא באחוזים בודדים, וכשעולים המחירים במספר תחומים - גם האלומיניום, גם העץ, גם הובלות, הבטון והברזל, ובעשרות אחוזים - חברות קטנות לא יכולות לספוג זאת. רואים זאת היום בדרגות הסיכון של חברות קטנות. אנחנו יושבים בכל מיני פורומים ופגישות, ואתה רואה את המצוקה, שומע מחברות שזה פוגע בהן בצורה מהותית. חברה שמבצעת 6-7 מיליון שקל בשנה, או 20-30 מיליון, במושגי נדל"ן אלו חברות קטנות מאוד. תנועה של 10%-20% יכולה להזיז אותם ל-4-5 מיליון שקל עלויות לא מתוכננות. אם מדובר בפרויקטים בשלב סיום אז אולי הם יכולים לשרוד, אבל אם אלו פרויקטים בהתחלה - יש בעיה.

"יכול להיות שהיזם אומר בסדר, בפרויקט חדש אני אפצה במחיר אחר. אבל יש מקרים שאני אוכל להגיד מראש שאין סיכוי, היזם יתחיל ולא יסיים. יש מקרה שאני אומר לך בפרויקט הזה הוא יפסיד, אבל בפרויקט הזה הוא יתאזן ויכול להיות מאוזן בסוף. זה הכל בהתאם לקשר בין היזם למבצע, לגודל הפרויקטים, מצב השיווק שלהם ומצב הבנייה שלהם.

מקובל שרמות הרווחיות במצב הטוב הן בין 5%-12%, וברגע שיש תקלות כאלה הן נוגסות ברווח. עד לאן זה נוגס? תלוי אם החברה סגרה מחירים ובכמה, ומה היו השיקולים שלה בסגירת המחירים. ברור שכשהברזל עולה ב-70%, בטון ב-20% ואלומיניום ב-20%, אז זה מתבטא בסוף. בפרויקטים חדשים - חד משמעית: מי שלא יעלה את המחירים, לא יתקיים. בפרויקטים ישנים - מי שרכש חומרי גלם מראש הרוויח את כל העליות, ומי שלא - ישלם. זו מתמטיקה פשוטה".

פיצוי ממשלתי

יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, דורש מהממשלה פיצוי על התייקרות הברזל. לדבריו, התייקרות מחירי הברזל בעולם בחודשים האחרונים חייבת להוות בפני מקבלי ההחלטות במשק תמרור אזהרה אדום להמשך הפעילות בענף הבנייה והתשתית.

כמו כן מזהיר גורדון מההשלכות המסוכנות היכולות להיגרם לא רק לחברות התשתית ולחברות הביצוע, אלא בטווח הארוך גם לגורל הפרויקטים הממשלתיים שבביצוע, ולפרויקטים שטרם הוחל בביצועם. בעניין זה מציע גורדון לקבלנים לשקול ולבחון היטב את השתתפותם במכרזים ממשלתיים, בהם לא בא לידי ביטוי מנגנון פיצוי נאות בגין התייקרויות ועליות במחירי התשומות, דבר העלול לגרום לחברות נזקים כספיים כבדים ולעיתים בלתי הפיכים.

ראשי ההתאחדות פנו לחשב הכללי במשרד האוצר בדרישה לדאוג למתן פיצוי הולם על-ידי מזמיני העבודה הממשלתיים. בנוסף פנתה ההתאחדות לממונה על ההגבלים העסקים כדי לחקור האם מתקיים בישראל קרטל בנושא מחירי הברזל.

אייל גבאי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף קבלני התשתיות: "95% מהפרויקטים בתחום התשתיות הינם פרויקטים לאומיים, ומדינת ישראל נוהגת בקבלני התשתיות כמונופול. המדדים במכרזים אינם משקפים את העלייה והירידה של התשומות בפועל. בלמ"ס, הגורם המקצועי לקביעת המדדים, הסכימו כי המדדים עודכנו משנת 1996 על בסיס פרויקטים משנות ה-80. עדכון המדדים יסתיים רק ב-2010, ובכל מקרה הם לא יוכלו לשקף עליות חדות במחירי התשומות. לכן בלמ"ס צידדו בהצעתנו להצמיד את עלויות הפרויקטים על-פי פרקי עבודה לתתי המדד הרלוונטיים (אספלטים, בטון, חומרי מחצבה וברזל). למרות זאת, המדינה פועלת משיקולי האוצר ולא על-פי המלצות הלמ"ס, ובכך עושקת את הקבלנים מתוך ידיעה".

בנוגע לתחום התשתיות נזכיר שהאספלט, שהוא נגזרת של הנפט, התייקר גם כן בשנה האחרונה ובעניין זה פנתה התאחדות הקבלנים לבג"ץ בדרישה לעדכן את מדד הסלילה, שלא עודכן כבר למעלה מ-20 שנה.

במקביל התקיימה פגישה בנושא זה עם המשנה לסטטיסטיקן הראשי, שהביע תמיכתו בעמדת התאחדות הקבלנים בנושא הצמדות לפי תתי פרקים, כך שהתייקרות הברזל תבוא לידי ביטוי בצורה נכונה יותר מאשר במדד הממוצע.* *

shauly-a@globes.co.il