קודם כל, אני מבקש לתת לשר האוצר ליהנות מן הספק בכך שאניח כי התוכנית להפחתת המסים שהוצגה היום (ד') כבר היתה מוכנה לפני שרוחות הבחירות החלו לנשוב. זו הנחה הכרחית, מפני שרק כך ניתן להתייחס לתוכנית מנקודת ראות עניינית גרידא. אחרת, לא כל כך חשוב מה היא מכילה - חשוב מה תהיה השפעתה על הבוחר.
נתחיל בכך שנטל המס על פרטים בישראל הוא עניבת חנק. במובן מסוים, הצגת הפחתת המס כאשר מדובר במס הכנסה לבדו, היא אחיזת עיניים. שהרי למס ההכנסה מצטרפים התשלומים לביטוח לאומי ומס הבריאות. התוצאה היא שברמות הכנסה לא גבוהות במיוחד משלם הפרט בסביבות 50% מהכנסתו השולית כמס. הפחתות המס שהציג בר-און משנות בעניין הזה מעט מאוד בעתיד הנראה לעין. והבטחות ממשלתיות לשנת 2015 כתובות, כידוע, על הקרח.
אפשר לטעון, כמובן, שלתיאור נטל המס כעניבת חנק אין שחר, שהרי הכלכלה צומחת היטב. ואולם טענה כזו מתעלמת מהיקף העלמות המס. יש רגליים לסברה שהעלמות המס בישראל, ולכן היקף הכלכלה השחורה, ניכרים. המשמעות היא שפרטים רבים נמלטים מעניבת החנק על ידי כך שהם אינם משלמים מס אמת. זה קשה יותר לשכירים, אבל קל יותר לעצמאיים. יש לומר לכן, שלפחות במובן של הפליית השכירים לרעה, כל צעד של הפחתת שיעורי מס מבורך.
באשר לעצם פרטי ההצעה, יש לברך על כך שהיא מקטינה את מספר מדרגות המס משש לחמש. זהו עדיין מספר גדול מדי. מה שמטריד במיוחד הוא העובדה שהלוח החדש, כמו גם הישן, איננו כולל מדרגה רחבה שבה שיעור המס הוא אפס.
לעניות דעתי, מי שמשתכר היום בישראל עד 5,000 שקל לחודש היה צריך להיות פטור לחלוטין ממס הכנסה וצריך להחיל עליו רק דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. לכך יש חשיבות מיוחדת בהקשר של נכונותם של ישראלים לעבוד וכתוצאה מכך, בצורך להביא עובדים זרים. רפורמה אמיתית היתה מגבירה את התמרוץ לעבוד, בצד שלילת התמיכות ממי שמסוגל לעבוד ואינו מוכן לעשות כן.
מה שצריך לזכור הוא שנטל המס בישראל עדיין גבוה בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, המועדון שאנחנו מבקשים להתקבל אליו בימים אלה. זה נכון הן ביחס לנטל המס על יחידים והן ביחס לנטל המס על חברות. ככל שהעולם הופך יותר לכפר גלובאלי, כך תהיה לעובדה הזו חשיבות גדולה יותר - כפי שלמדנו מפרשת לב לבייב.
באשר לפטור ממס על הפקדות בקרן השתלמות, מדובר בצעד מבורך. אבל הוא היה צריך להיות מלווה בצעד משלים, דהיינו - פטור ממס על פירותיה של קרן כזו. שכן אם מטילים מס הן על ההכנסה המיועדת לחיסכון והן על פירותיו, קשה לראות בכך עידוד חיסכון. כלומר, יש בכך עידוד צריכה. בחירות כבר אמרנו?
פרופ' יקיר פלסנר הוא מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר משנה לנגיד בנק ישראל